מונה חשמל

מונה חשמל אלקטרו-מכני של חברת החשמל לישראל. מתחת לכיסוי השקוף ניתן לראות בבירור את הדיסקית המסתובבת, ומתחתיה סלילי השראה, בצבע כחול.

מונה חשמל הוא מונה המודד את צריכת זרם החשמל של צרכן חשמל ביתי או עסקי.

מערכת החשמל של הצרכן מחוברת למונה חשמל, המותקן על ידי חברת חשמל (בישראל זו חברת החשמל לישראל). המונה מאפשר לחשב את כמות החשמל בה השתמש הלקוח, ובהתאם לכמות זו החברה מחייבת את הלקוח עבור הצריכה. התשלום עבור צריכת החשמל מתבצע באמצעות חשבון החשמל.

מונה חשמל מותקן בדרך כלל אצל הלקוח. המונה סופר יחידות מידה לאנרגיה, שהנפוצה בהן היא קילוואט-שעה (kWh). ככלל, החברה קוראת את קריאת המונה פעם אחת בכל תקופת חיוב. אצל צרכנים תעשייתיים בעלי צריכת חשמל גבוהה המונה אינו מחובר ישירות למערכת החשמל אלא מקבל את נתוני הצריכה משנאי זרם המספק חשמל למערכת.

היסטוריה

מונה זרם ישר

מונה חשמל של חברת "Reason" הבריטית

מונה החשמל של ד"ר הרמן אהרון, המציג את הצריכה ביחידות של אמפר-שעה בחמישה מעגלים עם מחוגים.

בשנת 1825 הופק לראשונה גז טבעי בצורה מסחרית במדינת ניו יורק, ונדרש פיתוח של מוני גז שישמשו את חברות הגז כדי לחייב את הצרכנים בהתאם לצריכת הגז שלהם. החל משנת 1881 התפשט השימוש בחשמל באנגליה ובארצות הברית, הן בבתים פרטיים והן בבתי עסק, ובתוך זמן קצר החלו חברות החשמל ברחבי העולם לספק חשמל לצרכנים. בתחילה חויבו הצרכנים בתשלום קבוע בהתאם למספר נורות החשמל שהותקנו בבית, אולם עד מהרה התברר שזו לא השיטה הטובה ביותר למדוד צריכת חשמל, והחברות החלו להתקין מוני חשמל המודדים את הצריכה, בדומה למוני הגז.

המונים הראשונים מדדו מטען חשמלי ביחידות של אמפר-שעה. על פי חוק שימור המטען החשמלי, המטען החשמלי בזרם ישר משקף במדויק את הצריכה בפועל. לדוגמה, אם במונה החשמל נרשמה צריכה של 100 אמפר-שעות, והמתח החשמלי הוא 230 וולט, משמעות הדבר היא כי סופקו ללקוח 23 קילוואט-שעה.

עם השנים פותחו סוגים רבים של מוני חשמל. תומאס אלווה אדיסון פיתח מערכת מדידה אלקטרוכימית, שהשתמשה בתא אלקטרוליטי כדי לדגום את הצריכה במרווחי זמן קבועים. המונה היה מסורבל לשימוש, ולא התקבל היטב על ידי הלקוחות. בבריטניה נפוצו במאה ה-19 מוני חשמל של חברת "ריזן" ("Reason") שהכילו תיבה נעולה ובה שפופרת זכוכית מוארכת מלאה בכספית, בדומה למדחום כספית. השפופרת מדדה באמצעות פעולה אלקטרוכימית את השימוש בחשמל בזרם ישר. רמת הכספית עלתה בהתאם לצריכת החשמל, וכאשר היא הגיעה לראש השפופרת, המונה הפך למעגל פתוח ואספקת החשמל ללקוח הופסקה. במקרים אלו נדרש להגיע סוכן של חברת החשמל, וזה היה גובה את דמי השימוש ומחזיר את רמת הכספית לקדמותה.

בשנת 1883 רשם ד"ר הרמן אהרון פטנט בגרמניה על מונה זרם ישר פשוט ונוח לקריאה, המציג את הצריכה בחמישה מעגלים עם מחוגים. חברת החשמל הבריטית החלה לספק מוני חשמל מסוג זה לצרכנים החל משנת 1888.

מונה זרם חילופין

רשת החשמל בכל מדינות העולם מובילה זרם חילופין, ולא זרם ישר. מדידת זרם חילופין שונה למדי ממדידת זרם ישר, מכיוון שהזרם הופך את כיוונו באופן מחזורי. הפקת חשמל באמצעות זרם חילופין פותחה לקראת סוף המאה ה-19. חלוץ המחקר בתחום זה היה האיטלקי גלילאו פראריס, שפרסם בשנת 1887 מחקר המתאר מערכת להפקת חשמל בזרם חילופין. חודשיים לאחר מכן רשם בארצות הברית ניקולה טסלה פטנט על מערכת דומה.

מחקרו של פראריס כלל רכיב המונה את החשמל הנצרך, ועד היום במדינות אירופה מכונה מונה החשמל "מונה פראריס".

המונה של פראריס היווה השראה למהנדסים רבים. בשנת 1889 הוצגו בתערוכה בפרנקפורט שני מוני חשמל לזרם חילופין. הראשון פותח על ידי ממציא הונגרי בשם אוטו בלאטי, והשני על ידי אמריקאי בשם אליהו תומסון, מחברת ג'נרל אלקטריק. המונה של תומסון התאים הן לזרם ישר והן לזרם חילופין.

אב-טיפוס של המונה המודרני פותח בשנת 1894 על ידי אוליבר שנלברגר מחברת וסטינגהאוס. מונה זה משתמש בעיקרון ההשראה האלקטרומגנטית כדי לסובב דיסקית שמהירות הסיבוב שלה היא פרופורציונלית לחשמל הנצרך. המונה של שנלברגר היה כבד ומגושם. בעודו מנסה לתקן פגמים אלה, חלה שנלברגר והלך לעולמו, ומהנדסים אחרים בווסטינגהאוס סיימו את פיתוחו של המונה.

סוגי מונים

קיימים שני סוגי מונים בסיסיים: מונה אלקטרו-מכני ומונה אלקטרוני.

מונה חשמל אלקטרו-מכני

מונה חשמל אלקטרו-מכני היה הסוג הנפוץ ביותר עד סוף המאה ה-20. מונה זה מותאם לרשת חשמל חד-פאזית בעלת זרם חילופין. המונה משתמש בעיקרון ההשראה האלקטרומגנטית כדי לסובב דיסקית מתכת שמהירות הסיבוב שלה היא פרופורציונלית לחשמל הנצרך. הלקוח מחויב בצריכת חשמל ביחס לכמות הסיבובים של הדיסקית.

מוני חשמל אלקטרו-מכניים דורשים קריאה ידנית, על ידי נציג חברת החשמל. נציג זה מבצע גם בדיקה בטיחותית בסיסית של המונה. לעיתים מחובר למונה רכיב נוסף הקורא את הנתונים ומעביר אותם באופן אוטומטי למרכז איסוף.

מונה חשמל אלקטרוני

שיטות תצוגה שונות בצג LCD

מונה חשמל אלקטרוני אינו מכיל חלקים נעים מכניים. בלב המונה נמצאים מספר סלילי השראה, בדומה למונה אלקטרו-מכני, המודדים מתח חשמלי וזרם, ומייצרים שטפים מגנטיים. עוצמות השטפים נמדדות באמצעות חיישנים ומועברות לרכיבי ADC המפיקים את נתוני הצריכה. נתונים אלה מעובדים לאחר מכן באמצעות מעבד ייעודי המחשב את צריכת החשמל. התוצאה מוצגת בצג LCD או בתצוגה אלפאנומרית דומה.

בנוסף לחישוב צריכת החשמל, מונה אלקטרוני מסוגל לבצע פעולות נוספות, בהן העברה אוטומטית של קריאת המונה למרכז איסוף, אגירת נתוני צריכה תקופתיים, חישוב עומס בזמני שיא וחישוב תעריפי חיוב משתנים.

סוגים נוספים

מונה חשמל חכם הוא מונה אלקטרוני מתקדם, המאפשר פונקציונליות נוספת למדידת החשמל הנצרך, כמו הצגת הצריכה בזמן אמת, התראה על הפסקת חשמל, בקרה על איכות החשמל, תעריפים משתנים בהתאם לזמני היום ועונות השנה, וזיהוי מכשירי חשמל ביתיים הצורכים חשמל רב. אחת מזוגי של מונים חדשים הם מונים בעלי טכנולוגיה NILM.

בשנת 2016 פורסם כי חברת החשמל לישראל מתכננת התקנה נרחבת של מוני חשמל חכמים, המאפשרים קריאה מרחוק של צריכת החשמל, טיפול מהיר בתקלות חשמל, ואיתור מכשירים ביתיים הצורכים חשמל רב. ב-2017 הוחלפו המונים בשכונות בערים נתניה, ירושלים, באר שבע ומודיעין במונים חכמים, ומנובמבר 2021 חברת החשמל מתקינה בכל חיבור חדש מונה חכם. בשלב נוסף, מתוכננת החלפה הדרגתית של המונים בראשון לציון, בהרצליה, בפתח תקווה, בחדרה ובאשדוד.

מונה חשמל בתשלום מראש, וכרטיסים מגנטיים לשימוש במונה

מונה חשמל בתשלום מראש מופעל באמצעות כרטיס מגנטי המשולם מראש, ומאפשר צריכת חשמל מוגבלת. כפתור מיוחד במונה מאפשר הפעלה של מערכת החשמל לזמן קצר לאחר שמכסת הכרטיס המגנטי נוצלה עד תום. מונה חשמל מסוג זה חוסך לחברת החשמל את הצורך לשלוח נציג לקרוא את המונה. ניתן לקנות את הכרטיסים המגנטיים בבתי הדואר, וכמו כן אפשר לטעון אותם. לעיתים קיים במונה מנגנון המאפשר להאריך את אספקת החשמל באמצעות הקשת קוד ייחודי בלוח מקשים, המונפק על ידי חברת החשמל. מונים מסוג זה נפוצים בדירות שכורות בממלכה המאוחדת, דרום אפריקה, סודאן וצפון אירלנד.

בשנת 2005 החלה חברת החשמל לישראל להתקין מונים המוגבלים בתשלום מראש (מת"מ), הניתנים לטעינה באמצעות תשלום טלפוני בכרטיס אשראי. מונים אלה הוצעו לכ-130 אלף לקוחות שלא עומדים בתשלומי חשבונות החשמל שלהם ומועמדים לניתוק.

אופן פעולת המונה

מנגנון של מונה חשמל אלקטרו-מכני בריטי, בו מסומנים חלקי המונה במספרים 1 עד 7.
1. סליל השראה המודד מתח - חוט תיל דק, עטוף בפלסטיק ומלופף בכמה סיבובים.
2. סליל השראה המודד זרם - חוט תיל עבה, מלופף בשלושה סיבובים.
3. גלגל מכוון, מרכז את השדה המגנטי.
4. דיסקית אלומיניום מסתובבת.
5. בלמים מגנטיים לציר הדיסקית.
6. ציר עם גלגלי שיניים.
7. מחוגי תצוגה; המחוגים 1/10, 10 ו- 1000 מסתובבים בכיוון השעון, בעוד שהמחוגים 1, 100 ו- 10000 מסובבים נגד כיוון השעון.

מונה חשמל מודד באופן רציף מתח חשמלי (נמדד בוולט) וזרם חשמלי (נמדד באמפר), ומשתמש בתוצאות המדידה כדי לחשב את כמות החשמל הנצרך (ביחידות של קילוואט-שעה).

במונה אלקטרו-מכני הדיסקית מופעלת באמצעות השראה אלקטרומגנטית. מספר סלילי השראה יוצרים מעין מנוע השראה ישר דו-פאזי. הסלילים בצד אחד מודדים מתח חשמלי ומייצרים שטף מגנטי, והסלילים בצד השני מודדים זרם חשמלי ומייצרים שטף מגנטי נוסף. סלילי ההשראה המודדים מתח פולטים שטף מגנטי בהפרש פאזה של 90 מעלות, ומייצרים זרמי פוקו המפעילים כוח על הדיסקית וגורמים לה להסתובב. מהירות הסיבוב יחסית למכפלת הזרם, המתח, וזווית הפאזה שביניהם (מקדם הספק). מנגנון מכני סופר את הסיבובים ומספק מדידה של האנרגיה הנצרכת. הדיסקית מחוברת למנגנון גלגלי שיניים המציג את כמות החשמל הנצרכת באמצעות ספרות נעות או מחוגים.

כמות האנרגיה המיוצגת על ידי סיבוב מלא של הדיסקית מסומנת בסמל Kh והיא בדרך 7.2 קוט"ש. באמצעות ערך זה ניתן לקבוע את צריכת החשמל הביתית, על ידי מדידת זמן הסיבוב של הדיסקית (t) ושימוש במשוואה הבאה:

$P={{3600\cdot Kh} \over t}$

במשוואה זו, t הוא זמן סיבוב מלא של הדיסקית (בשניות), ו-P הוא ההספק בוואט. לדוגמה, אם Kh הוא 7.2, וזמן סיבוב מלא הוא 14.4 שניות, הצריכה היא 1800 וואט. אפשר להשתמש במשוואה זו כדי לקבוע את צריכת החשמל של מכשירים ביתיים, על ידי הפעלתם אחד אחד.

במונה אלקטרוני קיימים סלילי השראה דומים, אך במקום להניע דיסקית הם מחוברים לחיישנים ולמעבד, המחשבים את צריכת החשמל.

יחידות מידה

יחידת המידה הנפוצה במוני חשמל היא קילוואט-שעה (kWh), השווה לכמות האנרגיה הנדרשת כדי לייצר קילוואט אחד במשך שעה אחת, או 3,600,000 ג'ול.

בעבר נעשה שימוש ביחידות מידה שונות למדידת כמות החשמל הנצרכת. מוני חשמל במאה ה-19 מדדו את מקדם ההספק באמצעות יחידת קולון. מונים אחרים מדדו רק את משך הזמן בו נעשה שימוש כלשהו בחשמל. מונים אלה יצאו עד מהרה מכלל שימוש.

צריכת החשמל השנתית של משק בית ממוצע בישראל מגיעה ל-7,500 קוט"ש. לצרכנים תעשייתיים ומסחריים גדולים צריכת חשמל שנתית העולה על 40 אלף קוט"ש, ובדרך כלל הם משלמים את חשבון החשמל לפי תעריף שעתי (תעו"ז), שמאפשר להם לחסוך בעלויות חשמל אם הם מעבירים חלק מהצריכה לשעות שבהן התעריף נמוך.

דיוק

מוני חשמל חייבים למדוד את האנרגיה הנצרכת במידת דיוק סבירה. כל טעות במדידה משמעותה הפסד לחברת החשמל, או לצרכן המחויב. הדיוק נקבע בהתאם לתקנים ותקנות, וקיימת אפשרות לבדוק במעבדה את דיוק המונה.

בממלכה המאוחדת התקנות קובעות כי מונה חשמל יכול לסטות במדידת החשמל עד 3.5% כלפי מטה, או עד 2.5% כלפי מעלה. תלונות של צרכנים על דיוק המונה נבדקות במעבדה, והמונים עוברים כיול אצל הנדסאי חשמל המומחה לנושא זה. בדיקות המעבדה העלו כי 93% מהמונים שנשלחו התגלו כתקינים, וכ-7% סטו במדידה, והפרשי הגבייה הוחזרו לצרכנים.

על פי פרסומי חברת החשמל לישראל, בבדיקת המונים האחרונה שבוצעה (2018) 1 מכל 208 מונים אלקטרו-מכניים נמצא לא תקין, ואילו כל המונים האלקטרוניים נמצאו תקינים.

שיטות חיוב

ראו גם – תעריף עומס וזמן

צרכנים ביתיים ועסקים קטנים מחויבים לפי תעריף קבוע של קילוואט-שעה.

צרכנים תעשייתיים ומסחריים מחויבים לפי תעריף משתנה הנקרא גם "תעריף עומס וזמן" (תעו"ז). לצרכנים אלה מונה אלקטרוני בעל יכולת קריאה ואגירה של מידע על צריכת או ייצור החשמל במרווחי זמן קבועים מראש, ומוזילים את השימוש בחשמל בשעות אחר הצהריים והלילה, מחוץ לשעות העומס של רשת החשמל, וכן בעונות מסוימות בשנה. במונים אלקטרו-מכניים ניתן להגדיר שניים או שלושה תעריפים שונים, לזמנים שונים ביממה. במונים אלקטרוניים ניתן לבצע חישובים מורכבים יותר.

בנוסף לתעריפים משתנים קיים לעיתים תעריף גבוה במיוחד לצריכת חשמל חריגה.

חשבון החשמל בישראל מבוסס על נתוני קריאת מונה, הנקראים אחת לחודשיים על ידי עובדי חברת החשמל. יחד עם זאת, רשות החשמל מאפשרת לחברת החשמל לבצע "דילוג יזום" ולשלוח לצרכן חשבון חשמל המבוסס על "הערכת צריכה". החברת רשאית לבצע עד 2 דילוגים יזומים בשנה לכל צרכן, ובלבד שבתקופה שקודמת לדילוג היזום נשלח חשבון חשמל המבוסס על קריאת המונה בפועל.

מיקום המונה

אצל לקוחות ביתיים ועסקים קטנים, המונה מחובר ישירות למערכת החשמל של הלקוח. בעבר מוני החשמל היו מותקנים בארון חשמל במסדרון או מחוץ לבית, דבר שאפשר קריאה נוחה של המונה לנציגי חברת החשמל, אך מצד שני חשפה את המונים לפגעים של מזג אוויר וונדליזם. כיום, התקנה סטנדרטית כוללת מונה אלקטרוני המדווח למרכז איסוף, המותקן סמוך לבית או לדירה, במתקן חשמל דירתי או ליד לוח חשמל.

בהתקנות תעשייתיות בעלות עומסי זרם גדולים, מעל 200 אמפר, המונה אינו מחובר ישירות למערכת החשמל אלא מקבל את נתוני הצריכה משנאי זרם המספק חשמל למערכת. לרוב בהתקנה מעין זו המונה מותקן הרחק מהשנאי, בדרך כלל בארון חשמל מרכזי.

חבלה במונה ומניעת זיופים

לעיתים צרכנים מחבלים במוני החשמל כדי להימנע מתשלום על צריכת החשמל, אך חברת החשמל מסוגלת לגלות פגיעה כזו בתוך זמן קצר ולהשית קנס על הצרכן הפוגע. בארצות הברית, למשל, כאשר חברת חשמל מזהה חבלה במונה היא רשאית לגבות תעריף גבוה במיוחד בשם " tampering tariff" עד לתיקון הפגיעה.

שיטה נפוצה של חבלה במונים אלקטרו-מכניים היא הדבקת מגנטים בחלק החיצוני של המונה. מגנטים אלה מאיטים או עוצרים את סיבוב הדיסקית במונה. שיטה נוספת היא שימוש מוגבר בזרם ישר, הפוגע בפעילות סלילי ההשראה במונה ומאיט את סיבובי הדיסקית. מוני חשמל מודרניים, הן אלקטרו-מכניים והן אלקטרוניים, מסוגלים לזהות חבלות כאלה ולתקן את המדידות בהתאם. המונים אף מעבירים התראה על חבלה לחברת החשמל. בדגמים רבים מותקנים גם חיישנים המזהים פתיחת כיסוי המונה, מדידות אנומליות של הרכיבים המגנטיים, תקלות בלחצנים, התקנה הפוכה, ותקלות נוספות במונה, בין אם כתוצאה מחבלה או מתקלה.

לרוב חבלות במוני החשמל נעשות על ידי צרכנים פרטיים הצורכים כמות גבוהה במיוחד של חשמל. צריכה כזו מאפיינת גידולי מריחואנה בלתי-חוקיים בדירות מגורים, פעולה הדורשת הפעלת תאורה רבה במשך כל שעות היממה. יחידות משטרה בארצות הברית הצליחו לגלות גידולים מסוג זה על ידי בדיקת חשבונות חשמל גבוהים במיוחד, וכתוצאה מכך המגדלים מנסים לרוב לגנוב חשמל כדי להסתיר את פעילותם.

צרכנים פרטיים נוספים הצורכים כמות גבוהה במיוחד של חשמל הם האקרים וכורי ביטקוין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מונה חשמל בוויקישיתוף

• איך קוראים מונה חשמל? באתר B144

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33835375מונה חשמל