מונבז (תנא)
מונבז היה תנא שחי ככל הנראה בדור הרביעי של התנאים. הוא מוזכר כמי שדן בלימוד לפני רבי עקיבא, ועל כן נחשב כתלמידו. יש הסוברים כי היה צאצא של מונבז המלך, או שאף שניהם זהות אחת.
אזכורו
מונבז מוזכר בספרות חז"ל כמי שדן לפני רבי עקיבא בשני דיונים הלכתיים:
- בגדר שוגג המחייב בקרבן חטאת, שלדברי מונבז אינו אלא באופן שהייתה לו ידיעה לפני אותה השגגה. מסיבה זו, למונבז, תינוק שנשבה או גר שהתגייר בין גויים (שאינו בקיא בכל האסור והמותר ביהדות) אינם צריכים להביא קרבן חטאת על עבירות שעשו בשגגה[1]. התלמוד מבאר כי שיטתו של מונבז משליכה על כך שלשיטתו מי שאינו יודע שמעשהו מחייב קרבן חטאת כשנעשה בשוגג, אף הוא נחשב כשוגג, למרות שעשה אותו בידיעה שהדבר אסור (מה שנחשב מזיד לחולקים על מונבז)[2].
- בדין מצורע הנרפא מצרעתו, שלדברי מונבז עליו לספור שבעה ימים לפני שיקרא לכהן להתחיל בתהליך טהרתו, כשם שזב סופר שבעה ימים מתום זיבתו ורק אז מתחיל בתהליך טהרתו[3].
בשני הדיונים משתמש רבי עקיבא בהוכחה בדרך השלילה: שאם כדבריו של מונבז, יוצא לכאורה דין תמוה או אבסורדי. למרות זאת, מונבז משיב שאכן כן הם הדברים ("כל שכן [ש]הוספת"), ואין זו תמיהה או אבסורד. בדיון השני, לגבי מצורע, רבי עקיבא ממשיך ומתמיה את מהלכו של מונבז (תוך שימוש בכלל של דיו לבא מן הדין להיות כנידון[4]). לא מופיעה תשובת מונבז לדברי רבי עקיבא אלו.
זהותו
מונבז נחשב כתנא[5]. מונבז מופיע כתלמידו של רבי עקיבא[6]. על פי זה, הוא מצוין כבן הדור הרביעי לתנאים[7].
יש הסבורים כי קיים קשר בין מונבז שדן לפני רבי עקיבא למונבז המלך, וככל הנראה היה אותו מונבז שדן לפני רבי עקיבא צאצא של מונבז המלך (ונקרא על שמו)[8]. לאור הדברים עולה הנחה כי גיורו של מונבז המלך היה בין גויים, ובדיונו עם רבי עקיבא ניסה למצוא צד פטור על שגגותיו של מונבז המלך בתקופה שהיה בין הגויים[9]. יש אף מהם מי שהציע שמא מונבז הדן לפני רבי עקיבא הוא מונבז המלך בעצמו[10].
לקריאה נוספת
- שאול חנא קוק, "התנא מונבז והמלך מולבז", בתוך: מזרח ומערב, כרך ב', חוברת ו' (תרפ"ט), עמ' 471-472
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ח עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ט עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף כ"ו עמוד ב'.
- ^ ספרא, פרשת מצורע, פרשה א', עד פרק א', אות ד'.
- ^ מלבי"ם, מלבי"ם, פרשת מצורע, אות ה'.
- ^ שמחה אסף (מלקט ועורך), תשובות הגאונים מתוך הגניזה, ירושלים תרפ"ט, עמ' 162, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); ירחמיאל ברודי (מלקט ועורך), תשובות רב נטרונאי גאון, מכון אופק, תשובות פרשניות, סימן תע"ו, ירושלים תשנ"ד; רבי נתן מרומי, הערוך על הש"ס (מהדורת עוז והדר), שבת, דף ס"ח, עמוד ב', ירושלים תשס"ח, עמ' כ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראו: ספרא, פרשת מצורע, פרשה א', עד פרק א', אות ד', בפנייתו לרבי עקיבא: "רבי"; רבי אהרן הימן, "מונבז", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט; ישעיהו גפני, "גיור מלכי חדייב (אדיאבנה) לאור הספרות התלמודית", בתוך: ישראל סדן (עורך), ניב המדרשיה, מדרשיית נעם, תל אביב תשל"א, עמ' רי"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ע' מונבז.
- ^ רבי עזריה מן האדומים, מאור עינים, פרק נ"ב, וילנה תרכ"ו, דף פ"ו, עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רבי דוד פארדו, חסדי דוד על תוספתא, שבת, פרק ט', הלכה ד', ד"ה ומונבז, ירושלים תשנ"ד, עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); ישעיהו גפני, "גיור מלכי חדייב (אדיאבנה) לאור הספרות התלמודית", בתוך: ישראל סדן (עורך), ניב המדרשיה, מדרשיית נעם, תל אביב תשל"א, עמ' רי"א-רי"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבי דוד פארדו, חסדי דוד על תוספתא, שבת, פרק ט', הלכה ד', ד"ה ומונבז, ירושלים תשנ"ד, עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); ראו ישעיהו גפני, "גיור מלכי חדייב (אדיאבנה) לאור הספרות התלמודית", בתוך: ישראל סדן (עורך), ניב המדרשיה, מדרשיית נעם, תל אביב תשל"א, עמ' ר"ד-רי"ב, וראו שם בעמ' רי"א-רי"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), על אופן ותהליך גיורם של מונבז ושאר מלכי חדייב, ועל ההקשר של גיור בית חדייב לדיון ההלכתי של מונבז לפני רבי עקיבא.
- ^ רבי דוד פארדו, חסדי דוד על תוספתא, שבת, פרק ט', הלכה ד', ד"ה ומונבז, ירושלים תשנ"ד, עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
