מוחמד סייד טנטאווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מוחמד סייד טנטאוויערבית: محمد سيد طنطاوي; 28 באוקטובר 192810 במרץ 2010) היה האימאם הגדול של מסגד אל-אזהר והשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. טנטאווי מוכר כסמכות רוחנית מובילה בעולם המוסלמי הסוני ויש שתיארוהו בתור "הסמכות הסונית הערבית הבכירה ביותר"[1], כ"מי שהוכר כסמכות הרוחנית הבכירה לכמעט מיליארד מוסלמים סונים"[2] וכן "סמכות נעלה"[3].

תולדות חייו

טנטאווי נולד בכפר סאלים שרקייה שבמצרים עילית. כבר בגיל צעיר בלט בתפיסתו המהירה ועוד בהיותו תלמיד בבית הספר היסודי היה לחפיז[4]. בשנת 1944 הוא המשיך את הכשרתו בלימודי הדת במכללה דתית באלכסנדריה ומשם עבר לקהיר, שם המשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת אל-אזהר. הוא סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות, בשנת 1959 סיים לימודי תואר שני בחינוך ובשנת 1966 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביהודים בקוראן ובסונה. בין השנים 1972-1976 עבד באוניברסיטה האסלאמית בלוב ואז מונה לדיקן פקולטת אוסול א-דין של אוניברסיטת אל-אזהר בקמפוס אסיוט. בין השנים 1980-1984 שימש כראש המחלקה לפרשנות וחקר האסלאם באוניברסיטה האסלאמית באל-מדינה, ערב הסעודית וכן כמרצה אורח באוניברסיטת בצרה בעיראק. בשנת 1985 מונה טנטאווי לדיקן הפקולטה ללימודי האסלאם והשפה הערבית באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. ביום הולדתו, 28 באוקטובר 1986, מינה אותו נשיא מצרים חוסני מובארכ למופתי הגדול של רפובליקת מצרים הערבית. הוא שירת בתפקיד זה לאורך 10 שנים. ב-17 במרץ 1996 הוא מונה לשייח' הגדול של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד האקדמי הבולט ביותר בעולם הערבי.

בשנת 2004 השתתף טנטאווי בהלוויית יאסר ערפאת ונשא את תפילת האשכבה (סלאת אל-ג'נאזה) בטקס שנערך בקהיר, בטרם הוטס הארון לקבורה ברמאללה[5].

ב-10 במרץ 2010 מת טנטוואי מהתקף לב בעת ביקור בערב הסעודית. את מקומו כאימאם אל-אזהר מילא ד"ר מוחמד אחמד אל-טייב.

עמדותיו

טנטאווי התפרסם בעמדתו המתנגדת לפיגועי התאבדות בכלל ולפיגועים כאלה נגד ישראלים. זאת בדחותו את הטענה כי כל הישראלים הם מטרות לגיטימיות כיוון שבשלב כלשהו כולם יאחזו בנשק. בשנת 2003 הוא כינה מחבלים מתאבדים בשם "אויבי האסלאם" והוסיף כי "אנשים בעלי אמונות שונות חייבים לשתף פעולה כדי שלא להיקלע לעימותים חסרי תכלית ולשנאה. קיצוניות היא האויב של האסלאם. בעוד ג'יהאד מותר על פי האסלאם להגנת אדמתו של אדם ולעזרה למדוכא. ההבדל בין ג'יהאד באסלאם והקיצוניות הוא כמו שמיים וארץ."[6]

בדברים שנשא לאחר פיגועי 11 בספטמבר אמר "אין זה ביטוי של אומץ כלל להרוג אדם חף מפשע, או להרוג אלפי בני אדם, כולל גברים ונשים וילדים"[7] הוא אמר כי קריאתו של אוסמה בין לאדן לג'יהאד נגד המערב "איננה תקפה ואיננה מחייבת מוסלמים" והוסיף "הרג אזרחים חפים מפשע הוא מעשה נורא ומזעזע אשר אין דת היכולה לאשרו". לדעת טנטאווי, הקוראן "אוסר באופן מפורש את המעשים שבהם מואשמים אנשי הטליבאן ואל-קאעידה"[8]


עמדותיו ביחס ליהודים

בעבודת הדוקטורט שלו, תיאר טנטאוי את גישתו של האסלאם ליהודים. ליחסו מאפיינים אנטישמיים רבים; כך למשל הוא מתמצת את תיאורם בקוראן, הספר החשוב ביותר לאסלאם:

הקוראן מתאר את היהודים כבעלי מאפיינים מנוונים מיוחדים להם: הם הורגים את נביאי הא-ל, משבשים ומעוותים את מילותיו בתורה על ידי הוצאתם מהקשרם, צורכים ומבזבזים את כספי האנשים בהגזמה, אינם מרחיקים עצמם מהרוע שטמון בהם... הם כחמורים נושאי ספרים אשר הא-ל כלא את נשמותיהם בתוך קופים וחזירים... לא כל היהודים רעים -הטובים מתאסלמים בעוד הרעים שבהם לא.

[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד סייד טנטאווי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מוחמד סייד טנטאווי35212650Q369971