מהלל העדני
ר' מהלל העדני (27 בדצמבר 1883, כ"ח בכסלו תרמ"ד - 9 באוקטובר 1950, כ"ח בתשרי תשי"א) היה איש עסקים, פעיל ציוני, סופר עברי ופרשן מקרא. מהדמויות הבולטות ביהדות עדן בתחילת המאה העשרים. לאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1930 יזם מפעלי תעשייה זעירה בתל אביב, וחיבר חיבורים רבים בעברית.
קורות חיים
מהלל העדני נולד בשם שלום מהלא בן יעקב בעיר עדן,[1]בעת שהייתה קולוניה בריטית (כיום בתימן), בשנת 1883 לאביו ר' שלום ולאמו אסתר. משפחתו הייתה בקשרי נישואין עם משפחת משה - בנין [2], מראשי יהדות עדן. בילדותו למד בתלמוד תורה מקומי, עם מורי נערץ שהשריש בתלמידיו חיבה מיוחדת לתנ"ך.[3]
כשגדל עסק בתעשייה זעירה, וייסד בעדן מפעלים קטנים לקרח ולייצור סיגריות. הוא היה לדמות בולטת בקרב יהדות עדן ומראשי אגודת הצדקה "סוכת שלום" שסייעה לעניי הקהילה. הוא שיחק תפקיד מרכזי בחיזוק קשרי הקהילה לקרנות הלאומיות, למוסדות הציוניים וליישוב היהודי בארץ ישראל, ובהקמת מוסדות חינוך עבריים-מודרניים בקהילה[4]. בשנת 1912 היה ממייסדי "הוועד העברי" של עדן, שנוסד כדי להפיץ את ידיעת העברית בקרב הקהילה היהודית המקומית וניהל אולם קריאה וספרייה עברית ברחוב הראשי של העיר. פעל רבות גם כדי לסייע לפליטים יהודים שהגיעו לעדן מאזורים אחרים בתימן, עקב גזירות ורדיפות.
עוד בשבתו בעדן הוא שלח את ילדיו לארץ ישראל להתחנך בגימנסיה העברית. בשנים 1895 ו-1903 הוא ביקר בארץ ישראל ובשנת 1930 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בקרבת כיכר דיזנגוף וכאן קיבל את כינויו "מהלל העדני". הוא היה מהראשונים לייסד תעשייה זעירה בתל אביב ולאחר עלייתו ייסד את מפעל "עונג" למשקאות קלים בעיר ולאחר מכן את מפעל הסריגה "שריון" ברמת גן. היה פעיל גם ברכישת קרקעות להתיישבות יהודית. בשנת 1937 הקים בית מהלא, בתכנון האדריכל רפאל מגידוביץ' בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב.
העדני היה נשוי לבתו של יהודה, אחיו של בנין משה, שהיה נשיא קהילת עדן. הוא היה אב לשבעה ילדים וגידל את כולם ברוח עברית-לאומית. בנו הבכור, יעקב, סיים בהצטיינות את גימנסיה הרצליה, למד רוקחות בשווייץ, התנדב לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ונפטר ממחלה מעט לאחר שחרורו בשנת 1942.
כתביו
מגיל צעיר מהלל העדני קרא בשקיקה ספרות ורכש באופן אוטודידקטי השכלה יהודית וכללית רחבה. במהלך חייו הוא חיבר עשרות חיבורים, בהם ספרי פרשנות למרבית ספרי התנ"ך, נובלה פילוסופית בשם "רעיון רוח", ספר פרשנות ל"אורות הקודש" של הרב קוק ועוד.
במהלך חייו הספיק להוציא לאור את ספרו "אור החוזר" (1940), ספר פרשנות למגילת קהלת, ואת הכרך הראשון (מתוך שלושה) של ספרו "בין עדן לתימן" (1947), המתאר בצורה ציורית ומעמיקה את עדן, הווי החיים בה, קהילתה היהודית ותרבותה.
החל משנת 1988 הוצאו לאור חיבוריו האחרים של מהלל המעדני בעריכתו של פרופ' יוסף טובי. עד כה הוצאו לאור שני הכרכים הנוספים של הספר "בין עדן לתימן" (1989-1990), וכן חיבורי הפרשנות של העדני לספר איוב (1993), לשיר השירים, משלי וקהלת (1996) ולתהילים, פרקי אבות, מגילת רות, איכה ומגילת אסתר (1998). כמו כן הוצאו לאור חיבוריו "הנפש החיה" ו"חכמת הקודש" (2001) על הנפש ביהדות, ו"פרקי מקרא" (2003), קובץ דרשות על התנ"ך.
מספריו
- אור החוזר, תל אביב, 1940, באתר היברובוקס
- בין עדן ותימן: אנשי מדות (כרך א'), מבוא מאת דב שטוק, תל אביב : עם עובד, 1947. (הספר באתר אוצר החכמה)
- בין עדן ותימן: בית הלל-בית נשיא (כרך ב'), בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, תש"ן - 1989.
- כרך ג': בין עדן ותימן: הווי חיים, עדן וסביבותיה, תשנ"א - 1990. (הספר באתר אוצר החכמה)
- פירוש לספר איוב, בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, תשנ"ג - 1993. (הספר באתר אוצר החכמה)
- פירוש לספרי שיר השירים, משלי, קהלת, בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, 1996. (הספר באתר אוצר החכמה)
- פירוש לספרי תהלים, פרקי אבות, רות, איכה, אסתר, בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, 1997. (הספר באתר אוצר החכמה)
- הנפש החיה; חכמת קודש, בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, תשס"א - 2001. (הספר באתר אוצר החכמה)
- פרקי מקרא, בעריכת יוסף טובי, תל אביב: אפיקים, תשס"ד - 2003. (הספר באתר אוצר החכמה)
הנצחה
רחוב בעיר תל אביב - נקרא על שמו.
לקריאה נוספת
- מהלל העדני: הסופר, החוקר וההיסטוריון \ לרגל מלאת 120 שנה להולדתו, ירושלים: עמותת יהודי עדן, 2005.
- יוסף דחוח הלוי, 'ר’ מהלל העדני וספריו "הנפש החיה" ו"חכמת הקודש"', אפיקים קל-קלא (תשס"ט), עמ' 63–64.
- יוסף טובי, יחס ההנהגה המסורתית לפעילות הציונית בעדן, פעמים 73 (תשנ"ח), עמ' 84-100.
קישורים חיצוניים
- כתבי מהלל העדני בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של מהלל העדני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על מהלל העדני באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "יעקב מהלה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 139
- דב סדן, "בִּמְבוֹאֵי תֵימָן – הקדמה לספר בין עדן לתימן / מהלל העדני" בפרויקט בן-יהודה
- העדני, מהלל הלקסיקון ליהדות תימן
- מהלל העדני, באתר "החכם היומי"
מהלל (1883-1950), העדני, דף שער בספרייה הלאומית
- Yehuda Ratzabi, Adani, Mahalal, Encyclopaedia Judaica, Volume 1, p. 381.
הערות שוליים
- ^ יוסף יובל טובי, מהלל העדני – המתעד של קהילת יהודי עדן חלק ב, באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן, 2018-06-23
- ^ אב המשפחה היה מנחם משה ובנו השני בנין החליף אותו כראש המשפחה ומאז נקרה המשפחה על שמו. ראה: https://teman.org.il/en/content/6968
- ^ Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org, Volume 1 P. 139
- ^ יוסף טובי, יחס ההנהגה המסורתית לפעילות הציונית בעדן, פעמים 73 (תשנ"ח), עמ' 95
37387802מהלל העדני