מדי וסמלי האס אס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גרופנפיהרר הנס הינריך למרס במדי אס אס כללי שחורים משנת 1938. ניתן להבחין בתג הנשר ובטוטנקופף (סמל הגולגולת והעצמות המוצלבות) על הכובע, בדרגתו בתגי הצווארון, באות הכבוד על שרוול ימין ובתג כתף על הכתף הימני

מדי וסמלי האֶס אֶס שימשו את חברי ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, השׁוּצְשְׁטָאפֶל (הידוע בקיצור "אס אס"), בין השנים 1925–1945 כדי לבדלם מהוורמאכט, מהמדינה הגרמנית ומהמפלגה הנאצית.

צבע המדים ושימושם

אף על פי שהוכנו כמה מערכות מדים עבור האס אס לאורך השנים, המערכת השחורה שנכנסה לשימוש בשנת 1932 היא הידועה ביותר. סכימת הצבעים שחור-לבן-אדום אפיין את האימפריה הגרמנית, ואומץ מאוחר יותר על ידי המפלגה הנאצית. הצבע השחור היה מקובל בתנועות פשיסטיות שונות עוד לפני ייסוד האס אס, כמו החולצות השחורות באיטליה. צבע זה נבחר גם מסיבות היסטוריות: בדומה לצבע השחור של המדים של משמר המלכים והקיסרים הפרוסיים, אשר עוטרו בתגים עם סמל גולגולת ועצמות, גם משמר הפיהרר ישתמש בהם. מדי האס אס עוצבו בכדי לשקף סמכות ולזרוע אימה. במהלך מלחמת העולם השנייה, מדים אלו ורבים אחרים יוצרו באמצעות עובדי כפייה במפעלי הוגו בוס.[1][2] מאות מפעלים הורשו לייצר את המדים, וחלקם השתמשו בעובדי כפייה מקרב אסירי המלחמה או כלואים במחנות הריכוז, שם גם יוצרו המדים.

במהלך שנות המלחמה השימוש במדים השחורים הצטמצם. היחידות הקרביות של הפלוגות המערכתיות של האס אס (SS-Verfügungstruppe) ומאוחר יותר הואפן אס אס לבשו מדים בגווני אפור-ירוק שונים עם סמלי אס אס. רוב אנשי האס אס לבשו סוגים שונים של מדי הוואפן אס אס או טוניקת שירות בצעי ירוק-אפור. ענפי אס אס שלבשו לרוב בגדים אזרחיים בשטחי הרייך (כמו הגסטאפו והקריפו) השתמשו במדים אפורים-ירוקים בשטחים הכבושים, בכדי להיבדל מהאזרחים.

מדי האס אס עוטרו בשלל סמלים. לרוב נעשה שימוש בתגי צווארון שהעידו על דרגה ותפקיד, יחד עם חפתים ותג שרוול שהעידו על חברות בענף מסוים.

עיצוב וסגנון המדים

מדי האס אס בין השנים 1925–1928

סרט זרוע בעל שלושה פסים כסופים שהיה בשימוש בשנים הראשונות על ידי האס אה

האס אס ראה בעצמו המשך של פרייקור וקבוצת נאציות שונות כולל בריגדת ארהארדט, קסדת הפלדה ובמיוחד האס אה, אשר האס אס הייתה כפופה לה בתחילה. מדי וסמלי האס אה הראשונים היו צבאיים למחצה ועוצבו על ידי הנאצים באמצעות שילוב מדים ממלחמת העולם הראשונה ומאפיינים שונים של קבוצות פרייקור, כמו מגפיים גבוהים, פגיונות וכובע מצחייה צבאי (kepi). שמונת שומרי הראש של אדולף היטלר, מדיוויזיית האס אס הראשונה (שכונו מאוחר יותר כוחות הלם, Stosstrupp), אימצו במאי 1923 סמל גולגולת ועלה של עץ אלון, סמלים מקובלים בהיסטוריה הצבאית האירופית.

בשנת 1924, כאשר המפלגה הנאצית הוחרמה בעקבות הפוטש במרתף הבירה, איתר גרהרד רוסבך (Gerhard Roßbach) עודפי חולצות ג'ינס חומות במחסן באוסטריה, שייעודו לשמש כמדים טרופיים במלחמת העולם הראשונה. כאשר האס אה הוקם מחדש בשנת 1925 (והאס אס היוותה יחידה בתוכו), חולצות אלו שימשו כמדים רשמיים.

בשנת 1925 היטלר הורה להקים יחידת משמר חדשה, מפקדת ההגנה (Schutzkommando), ובראשה עמד יוליוס שרק. שרק הביא ליחידה כמה חברים מכוחות ההלם, כולל אמיל מוריס וארהרד היידן. הסמל היחיד בשימוש היה תג כתף של צלב הקרס, לרוב כזה שהכין כל אחד באופן עצמאי, למעט החברים במפקדת ההגנה, שענדו סמל גולגולת שהוצמד לכובע או לצווארון. באותה השנה מפקדת ההגנה פתחה את שורותיה, ושמה שונה לפלוגות סער (Sturmstaffel), וב-9 בנובמבר שונה שוב לפלוגות המגן (Schutzstaffel), שכונה בקיצור אס אס. בשנה הבאה אימצה האס אס את מערכת סמלי הדרגות המוכרת הראשונה שלה, כשהדרגות נענדו בדומה למקובל באס אה על חולצות חומות או ביגוד צבאי למחצה.

מערכת הדרגות של שנת 1926 כללה סרט שרוול עם צלב קרס על רקע פסים צהובים ("זהב") או לבנים ("כסף"), כאשר מספר הפסים (בין 0 לשלושה) מעיד על דרגה. דרגות האס אס נגזרו מיחידת האם, האס אה. בשנת 1927 האס אה גדלה משמעותית מבחינה מספרית, והפכה את החולצות החומות למדים הרשמיים, הכוללים עניבה, מכנסיים, מגפיים וכובע, כולם בצבע חום. בשלב זה האס אס היוו יחידה קטנה בתוך האס אה, שהתשמשה באותם המדים אך עם שינויים קלים: עניבה וכובע בצבע שחור, שעוטר גם בגולגולת בכדי לבדלם מאחרים. באותה העת האס אה החל להוסיף למדיו סיכות צווארון, בהשראה מקסדת הפלדה. החברים הפשוטים לא ענדו דרגות, והחברים הבכירים יותר השתמשו בסמלי הדרגות של האס אה, עלי אלון שנענדו על שני צידי צווארון חולצת האס אה החומה, כאשר מספר העלים מעיד על הדרגה. בשנת 1928 האס אה המשיכה לגדול, והוטמעה מערכת מקיפה של סמלים ודרגות. לפי מערכת זאת, על הצווארון השמאלי נענד סמל המייצג דרגה (לדוגמה, מספר שונה של תבליטי פרח מרובעים או שלושה עלי אלון לגרופנפיהרר) ועל הצווארון הימני נענדו שני מספרים שייצגו את הגדוד והפלוגה של העונד. במדי האס אס נעשה שימוש רק במספר אחד בגלל מיעוט האנשים ששירתו בה באותה העת. צבע תגי הצווארון באס אה הראה על השיוך היחידתי, כאשר הצבע השחור ייצג את האס אס.

אס אס חולצות חומות (1929–1932)

מערכת דרגות האס אס הקדומה ביותר, משנת 1929

בשנת 1929, תחת הנהגתו של היינריך הימלר, האס אס קבע את מדיו הרשמיים: הצבע השחור הורחב למכנסיים, מגפיים, קצוות סרט הזרוע, חגורת המתניים וחגורת הכתף. קצה הצווארון הוקף בחוט שזור בצבעי שחור-לבן, למעט של בכירים שהמירו את הלבן בכסף. היכולת לייצר מערכות מדים אחידות הגיעה הן בעקבות ריכוז הפעילות הכלכלית תחת הגזבר פרנץ שוורץ, והן בעקבות הצמיחה במספר החברים - מ-280 בשנת 1929 ל-52,000 בשנת 1932). בעלי דרגות נמוכות ענדו דרגות צווארון כמו באס אה, כאשר צד אחד מייצג את הדרגה והשני את השיוך הגדודי. לעומתם, הבכירים ענדו בשני צידי הצווארון את דרגותיהם. האס אס הנפיק גם חפת בצבע שחור לשרוול השמאלי, אשר הוטבע בו מספר המחלקה. יחד עם תגי הצווארון ניתן היה לדעת את השיוך המחלקתי, הפלוגתי והגדודי של העונד. חפת זה לא היה בשימוש אצל מפקדים בכירים.

בעקבות מרד סטן בשנת 1930, שבמהלכו חברי אס אה התקיפו בניין מפלגתי עליו הגנו האס אס, היטלר שלח מכתב פתוח למנהיג האס אס בברלין, קורט דליגה, ובו כתב: "איש אס אס, כבודך נקרא נאמנות" (SS Mann, deine Ehre heißt Treue!), ובעקבות כך האס אס השתמש במוטו: "נאמנות היא כבודי" (Meine Ehre heißt Treue). תוצאה נוספת של המרד היה גיוסו של ארנסט רהם, שנקרא לעשות סדר באס אה. הוא הוסיף מספר דרגות (ראו תמונה). בשנה זו נוספה למדים תג כתף דק, שנלבש בצד ימין. עד שנת 1933, החברים הפשוטים לבשו תג בצבעי שחור-לבן, והמפקדים הבכירים יותר לבשו תגים שונים, לפי הסדר, מנמוך לגבוה: מיתרי כסף מקבילים, תבנית כסף שזורה, צמת כסף.

מדי אס אס שחורים (1932–1934)

בשנת 1932 החלו להשתמש באס אס במדים הידועים ביותר שלהם, המדים השחורים, שעוצבו על ידי קרל דיביטש והמעצב הגרפי חבר האס אס וולטר הק. צבע החולצה נותר חום כמחווה לאס אה, לה עדיין השתייכה האס אס. כל יתר הלבוש, מהמגפיים ועד לכובע הצבאי הייחודי היה בצבע שחור, מלבד סרט הזרוע האדום. חברי האס אס קיבלו גם שינלים שחורים, שעוטרו בצורה דומה למדים - סרט זרוע, כותפות ודרגות צווארון. בתקופה זו עוצב אבזם חגורה שהחליף את אבזם האס אה, ונכתב עליו מוטו האס אס - "נאמנות היא כבודי".

בשנת 1933, עם עליית היטלר לשלטון והתרחבות השורות נוספו דרגות נוספות, והחלו להבדיל בין קצינים לבין חברים פשוטים יותר. בשנה זו החל להיעשות שימוש בסמל של זוג ברקים (), שלימים יהיה סמל האס אס. בתחילה שימש סמל זה רק את יחידת שומרי הראש של היטלר, שהפך מיחידה חצי צבאית החמושה באלות ובאקדחים, ליחידה צבאית החמושה ברובים, בכידונים ובקסדות פלדה. סמלי יחידה זו הייתה בעיקר יצירתו של ספ דיטריך, שב-4 בנובמבר 1933 הכריז על עצמאות היחידה, ועל אף שעדיין היוותה חלק מהאס אס נכפפה ישירות להיטלר ולא לשדרת הפיקוד הרגילה. דיטריך אסר על כניסת הימלר למבני היחידה בברלין, ולמשך חודשים ספורים הורה לא לענוד את סרט הזרוע בכדי להיבדל מיחידות האס אס הכלליות. בעוד דיטריך אימץ את סמל הברקים לתג הצווארון של יחידתו, מפקדת האס אס הסירו את המספרי הגדוד והפלוגה מצווארונם, בכדי להיבדל מיחידות האס אס השונות. לכן, בסוף שנת 1933 היו שלושה סוגים של תגי צווארון: תג ברקים כפולים ליחידת שומרי הראש של היטלר, תג ללא עיטור למפקדת האס אס, תג ממוספר ליתר החיילים.

בשנת 1934 החלו להתפתח הפלוגות המערכתיות של האס אס והשימוש בסמל הברקים התרחב לזרוע הצבאית של האס אס (לימים הואפן אס אס). בכדי לבדל בינם לבין יחידת שומרי הראש של היטלר, המשרתים בפלוגות המערכתיות נשאו בנוסף לברקים מספר קטן שייצג את הגדוד לו השתייכו. המספר יכול להיות 1 לגדוד דויטשלנד, 2 לגדוד גרמניה, 3 לגדוד הפיהרר. סמלים אלו היו בשימוש לאורך מלחמת העולם השנייה, גם כאשר גדודים אלו התרחבו לכוחות צבאיים גדולים יותר. מעבר להרחבת תגי הצווארון, החלו להשתמש בסרטי חפת, שנענדו בקצה השרוול השמאלי של מערכת המדים השחורה. באס אס הכללי סרט החפת העיד על השיוך היחידתי, בעוד תג הצווארון העיד על השיוך הגדודי, המספר על סרט החפת העיד על השיוך המחלקתי וצבע היקף תג הצווארון על השיוך הפלוגתי. מעל הרמה הגדודית, נענד סרט חפת ריק או עם ספרה רומית שהעידה על חברות בצוות הבריגדה של האס אס. הדרגות הגבוהות ביותר, כמו הימלר ענדו סרט חפת כסף ללא שום כיתוב. ליחידות הצבאיות של האס אס, שכללו את יחידת שומרי הראש והפלוגות המערכתיות, סרטי החפת הכילו את שם הגדוד. סרט החפת הנחשק ביותר הוא זה שנשא את הכיתוב "אדולף היטלר" בכתב זיטרלין, שנענד על ידי יחידת שומרי הראש של היטלר בלבד.

מדי אס אס טרם המלחמה (1934–1938)

איור של הגרסה השנייה של הטוטנקופף ("גולגולת המוות") שהיה בשימוש האס אס בין השנים 1934–1945

בשנת 1934 (30 ביוני עד 2 ביולי) התרחש מאורע ששינה באופן משמעותית את מערכת הסמלים והדרגות של האס אס, ליל הסכינים הארוכות. כתוצאה מכך שהאס אס נטל חלק בטיהור ובהוצאה להורג של הנהגת האס אה, הוא הוכרז כגוף נפרד של המפלגה הנאצית הכפופה ישירות להיטלר. חלק משמות הדרגות, בעיקר המש"קים שונו בכדי להיבדל מהדרגות המקוריות באס אה. בעקבות מאורע זה האס אס השתלט באופן רשמי על מחנות הריכוז, שהיו עד אז בידי האס אה והמשטרה. שומרי המחנות החלו לענוד סמל גולגולת על תג הצווארון הימני, כדי לבדל את עצמם מהמספור הגדודי של יחידות האס אס הכלליות. אחרים ענדו תגים עם שם המחנה (לדוגמה "D" לדכאו), ואחרים תגיות ללא שום סימון. בשנת 1935, כאשר התחוור שמדי האס אס השחורים אינם מתאימים לעבודה היום יומית, יחידת הפיקוח על מחנות הריכוז הכריז על שימוש במדים בצבע חום-אדמה, שהיו זהים בעיצובם למדים השחורים, מלבד תגי כתף שנוספו בשני הצדדים. במרץ 1936 נוסדו באופן רשמי יחידות גולגולת המת כענף השלישי של האס אס ששירותו במחנות הריכוז.

באותה התקופה ומסיבות דומות היחידות הצבאיות של האס אס (יחידת שומרי הראש של היטלר וכוח הכוננות (Verfügungstruppe)) החליפו את המדים השחורים במדים בצבע אפור-אדמה. מדים אלו התבססו על המדים השחורים, אך במקום סרט הזרוע עם צלב הקרס האדום על השרוול השמאלי, נתפר לשרוול תג עם צלב קרס ונשר. נוספו למדים מכנסיים, ונעליים או מגפיים צבאיות בחצי גובה הברך. ביוני 1938 החלו יחידות האס אס הכלליות להשתמש גם כן במדים אלו, וכדי להיבדל מהן היחידות הצבאיות החלו לענוד תגי כתף.

בפברואר 1934 הונפק אות כבוד למשרתים הוותיקים (Ehrenwinkel für Alte Kämpfer), קרי אנשי אס אס שהצטרפו למפלגה הנאצית על זרועותיה השנות לפני עליית הנאצים לשלטון (30 בינואר 1933). לאחר האנשלוס גם חברי המפלגה הנציונל-סוציאליסטית הגרמנית באוסטריה שהצטרפו קודם ל-18 בפברואר 1938 היו זכאים לאות. האות נראה כמו האות V, עשוי משרוך כסוף ונענד על השרוול הימני.

בתקופה זו גם סמלי האס אס עברו ריענון. את סמל הגולגולת הפרוסי חסר הלסת החליפו בגולגולת בסגנון נטורליסטי עם לסתות מגחכות. סמל הגולגולת הישן אומץ על ידי חיל השריון שזה עתה הוקם. בנוסף, במרץ 1936 אישר היטלר עיצוב חדש של נשר בסגנון אר-דקו עבור האס אס, שהיה בשימוש כתג כובע ושרוול עד לתום המלחמה. בשנת 1938 החלו להשתמש בסמלי יהלום שנענדו על החלק התחתון של השרוול השמאלי. בין השנים 1939–1940 הרחיבו את מערכת הסמלים על גבי השרוול והחפתים, לסך של יותר מ-30 סוגי סרטי חפת ו-12 סוגי יהלומי שרוול.

מדי אס אס במהלך מלחמת העולם השנייה (1939–1945)

סמלי דרגות אס אס, שנענדו כתגי צווארון, שרוול וכתף

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, המדים האפורים של יחידות האס אס הכלליות לבשו חזות צבאית יותר, שכללה אימוץ תגי הכתף בסגנון הוורמאכט, מלבד ראשי האס אס שהמשיכו להשתמש עד לשנת 1942 בתג כתף דק של חוט כסף שזור בכדי לסמן את דרגתם. מערכת המדים השחורה נדחקה משימוש, ובסופו של דבר נלבש על ידי חיילי מילואים של יחידות האס האס הכלליות. האירוע הטקסי האחרון שבו נעשה שימוש במדים השחורים על ידי המונים היה במצעד הניצחון בברלין לאחר נפילת צרפת ביוני 1940. בשנת 1942 הורה הימלר לאסוף את המדים והסמלים של המערכת השחורה. הם נשלחו מזרחה לשמש כמדים ליחידות המשטרה המקומיות בארצות הכבושות, ומערבה לשמש את יחידות האס אס "גרמניה" במדינות כמו הולנד ודנמרק.

מערכת המדים האפורה שאומצה בשנת 1937 על ידי היחידות הצבאיות של האס אס הפך עם פרוץ המלחמה למדי השדה של מה שעתיד להיות הוואפן אס אס. מדים אלו דומים למודל 1936 של מדי השדה של הצבא הגרמני, עם זאת, גרסת האס אס כללה צווארון רחב יותר בצבע אפור שדה (ולא ירוק בקבוק), הכיסים התחתונים היו בזווית אופיינית לאס אס והכפתור השני מוקם נמוך יותר כדי לאפשר ללבוש את המדים באירועים רשמיים יותר בתוספת עניבה. יחידות גולגולת המת, שהוגדרו כחיילי מילוטים של וואפן אס אס, לבשו גם כן את המדים הללו. חיילי הפאנצר של הוואפן אס אס לבשו מדים דומים למדי הצבא, שחורים עם בטנה כפולה, בגזרה מעט שונה. עם התקדמות המלחמה התרחב השימוש במדי הסוואה שונים. אנשי האס אס הכללי, ובייחוד אנשי המשרד הראשי לביטחון הרייך המשיכו ללבוש את מדי השירות האפורים.

עם פרוץ המלחמה, אנשים ששירתו ביחידות האס אס הכלליות החלו לעבור לשרת בוואפן אס אס, והחזיקו בדרגות שונות בכל אחד מהגופים. כוחות הביטחון של האס אס (כמו האס דה שהיו חלק מהאיינזצגרופן) נחשבו לחלק מיחידות האס אס הכלליות, על אף שרבים מהמשרתים (במיוחד בתפקידי שטח) לבשו מדים כמעט זהים לוואפן אס אס. מדים דומים לבשו גם אנשי משטרת הביטחון, אף על פי שהם לא חברים באס אס. החל מ-1943 האס אס עשה מאמץ שמרבית אנשי השטח (כולל צוותי המחנות) יקבלו דרגות של הוואפן אס אס, ובשנת 1944 כל חייל אס אס כללי ששירת באזור תחת פיקוד של יחידות אס אס קרביות קיבל הסמכה של וואפן אס אס. בכדי לבדל בין נושאי דרגות בכירות בוואפן אס אס לעומת המקבילים בוורמאכט, היו מוסיפים לתואר את השייכות לאס אס: der Waffen-SS.

שינוי נוסף של מערכת הסמלים קרה באפריל 1942 בעקבות יצירת הדרגה אוברסט-גרופנפיהרר, וכל אלופי האס אס החלו לענוד תגי כתף זהובים בסגנון הוורמאכט, מלבד מפקד האס אס, רייכספיהרר אס אס הימלר שהמשיך לענוד את תג צמת הכסף עם עצי האלון. במקביל, תגי הצווארון של הגנרלים שונו. בדגם של שנת 1942 נעשה שימוש בשלושה עלי אלון ישרים יותר מאשר בסגנון הישן עם מספר שונה של תבליטי פרח מרובעים שסימלו את הדרגות מבריגדפיהרר ועד אוברסט-גרופנפיהרר.

ספקי המדים של האס אס לא עמדו בביקוש בזמן המלחמה, וכתוצאה מכך אנשי הוואפן אס אס ויחידות גולגולת המת לבשו לעיתים קרובות מדים ממלאי הצבא אליהם הוסיפו את סמלי האס אס. באמצע המלחמה ניתן היה לראות שימוש במגוון מערכות מדים, אפילו בתוך אותה היחידה. אנשי וואפן אס אס ויחידות הכוננות לבשו תגי כתף צבאיים ותגי צווארון של האס אס. בשנת 1940 הופסק השימוש בתיחום תגי הצווארון, מלבד קצינים, שהמשיכו להשתמש בתיחום בצבע כסף. תגי הכתף היו עשויים מבד שחור, בניגוד לצבע הירוק-כהה או אפור-שדה שהיו בשימוש הצבא (עם תחתית שחורה לקצינים). לכל תגי הכתף נוספו ואפנפרבה, לפי צבע החיל. בעלי דרגות נמוכות (שטורמן ורוטנפיהרר) לבשו תגים זהים לתגי הצבא על השרוול של הדרגות המקבילות (גפרייטר ואובר-גפרייטר), אך עם רקע שחור. משק"ים באס אס ענדו צמת כסף כסופה בסגנון צבאי סביב הצווארון. בשנת 1943 נוסף לוואפן אס אס תפקיד מש"ק אחראי (Stabsscharführer), שסומן באמצעות סימון ייעודי על השרוול, והעיד שמש"ק זה הוא המש"ק הראשי של יחידה קרבית מסוימת.

בתקופה זו כבר התקבע תג הצווארון בעל ה"טוטנקופף" (גולגולת) ליחידות גולגולת המת ששמרו על המחנות, והחליפה את התגים הייחודיים למחנות השונים, שכללו גם אותיות שונות שהיו בשימוש עד 1938. תגי צווארון אחרים שעוד היו בשימוש כוללים את מספר הגדוד (יחידות האס אס הכלליות), תג ריק (אנשי המשרדים הראשיים, אס דה וחלק ממשטרת הביטחון), תג הברקים הכפולים (וואפן אס אס, ומ-1943 נענד על ידי רוב יחידות האס אס), תג גולגולת ממוספר (רוב אנשי השטח מיחידות גולגולת המת). שלושת הגדודים הוותיקים של יחידות גולגולת המת המשיכו להשתמש בתג הגולגולת הממוספר עד לתום המלחמה גם לאחר מיזוגם לדיוויזיית הפאנצר אס אס השלישית, ואילו הגדודים האחרים החליפו לתג הברקים הכפולים בפברואר 1941. עם התארכות המלחמה, הוואפן אס אס החל לגייס את האוכלסיות הכבושות לחטיבות אתניות ייעודיות. חיילים אלו לבשו תגי צווארון ייחודיים המזהים אותם כמתנדבים זרים (Freiwilligen) במקום תגי הברקים הכפולים. בימים האחרונים של המלחמה יחידות העזר של האס אס החלו להשתמש בתג צווארון בעל זוג צלבי קרס. ביחידות אלו שירתו אנשים שאינם חברי אס אס שהתגייסו כדי לשמש שומרים במחנות.

מדי אס אס מיוחדים

לקצינים באס אס הייתה אפשרות לרכוש מדי שרד, הדומים לחליפות אזרחיות, שנלבשו עם עניבת פרפר שחורה או לבנה ומקטורן.

לשימוש באזורים חמים, כמו דרום אירופה וצפון אפריקה, יוצרו מדי טרופיים מכותנה בצבע חום בהיר. הסמלים והתגים היו דומים לאלו הרגילים, אך נעשה שימוש ברקמה בצבע זהה למדים על רקע שחור. חיילי וואפן אס אס היו הראשונים להשתמש במדי הסוואה, והם עשו בהם שימוש נרחב במהלך המלחמה. בגדים אלו נלבשו לרוב כסרבלים וכיסויי קסדה, ובשלב מאוחר יותר יוצרו ירכיות הסוואה ייעודיות.

מספרי חבר באס אס

אדולף היטלר, כפיהרר של גרמניה, קיבל את מספר החבר 1 הסמלי. אמיל מוריס (ממייסדי האס אס) הוא מספר 2. המספרים חולקו לפי הוותק, מה שהפך את היטלר לחבר האס אס הבכיר ביותר, וניתנה בכירות לחברים הראשונים. מספרים הנמוכים מ-50,000 מעידים על חברות לפני עליית הנאצים לשלטון ב-1933 והקנו מעמד ויוקרה. מספרים מתחת ל-500 נחשבים כגרעין המייסד, ומתחת ל-50 לחברים הראשונים בעלי קרבה אישית להיטלר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדי וסמלי האס אס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Givhan, Robin (15 באוגוסט 1997). "Clothier Made Nazi Uniforms". Los Angeles Times. The Washington Post. נבדק ב-5 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ גל סלונימסקי‏, הוגו בוס היה חלק מהמפלגה הנאצית. זה בסדר ששכחנו?, באתר וואלה!‏, 8 באפריל 2021
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31582714מדי וסמלי האס אס