הוגו בוס
 | |
| חנות הוגו בוס בשדרה החמישית בניו יורק |
הוגו בוס (Hugo Boss AG) הוא בית אופנה גרמני הפועל מן העיר מצינגן (Metzingen) שבבאדן-וירטמברג, המתמחה באופנת עילית לגברים. מותגי בית האופנה מופצים ב-103 מדינות בעולם ונמכרים ביותר מ-5,000 חנויות. המוצרים שהחברה מייצרת ומפיצה כוללים: ביגוד, נעליים, בשמים ואבזרי אופנה. בשנת 2018 היה מחזור המכירות של חברת הוגו בוס 2.7 מיליארד אירו.
היסטוריה
בית האופנה קרוי על שם הוגו פרדיננד בוס (1885–1948) אשר יסד את החברה בשנת 1923 במצינגן, גרמניה, שם היא עדיין פועלת. בשנת 1924 הוא הקים מפעל יחד עם שני שותפים. החברה ייצרה חולצות, ז'קטים, בגדי עבודה, בגדי ספורט ומעילי גשם. בשל האקלים הכלכלי של גרמניה באותה תקופה, בוס נאלץ לפשיטת רגל. בשנת 1931 הוא הגיע להסכם עם נושיו והשאיר בידיו שש מכונות תפירה כדי להתחיל מחדש.
מעורבות בייצור מדים עבור הנאצים
הוגו בוס היה חבר המפלגה הנאצית החל משנת 1931. בין השנים 1932–1945 עיצבו פרופ' קרל דיביטש וולטר הק את המדים השחורים לאס אס וייצורם נעשה בידי חברת הוגו בוס. במלאכה הועסקו גם עובדי כפייה (בדומה לחברות רבות אשר שיתפו פעולה עם הממשל הנאצים בתקופת המלחמה). הוגו בוס עיצב וייצר גם את החולצות החומות עבור האס אה, פלוגות הסער הנאציות, וחלק ממדי האס אס. בנוסף עסקה החברה באותה תקופה בייצור מדים לשירות הדואר והמשטרה בגרמניה. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה וטענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית[1][2].
בספטמבר 2011, התנצלה החברה באופן פומבי על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים[3].
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, נאסר על הוגו פרדיננד בוס להיות בעל עסקים כתוצאה ממעורבותו במפלגה הנאצית. חתנו יוגן הולי השתלט על הבעלות והניהול של החברה וייצר בגדי עבודה. בשנת 1950, קיבלה החברה את ההזמנה הראשונה שלה לחליפות גברים, וכתוצאה מכך התרחבה ל-150 עובדים עד סוף השנה. עד 1960 ייצרה החברה חליפות מוכנות בהזמנה. בשנת 1969 פרש יוגן הולי לפנסיה והשאיר את החברה לבניו, שהחלו בפיתוח פעילות בינלאומית. בשנת 1970 יוצרו החליפות הראשונות תחת המותג "בוס", כאשר המותג הפך לסימן מסחרי רשום בשנת 1977. באותן השנים החלה החברה בשיתוף פעולה עם הספורט המוטורי, נתנה חסות לנהג הפורמולה 1, ניקי לאודה, ובהמשך לקבוצת מקלארן.
בשנת 1984, הושק הבושם הראשון של המותג Boss. שנה אחר כך הונפקה החברה בבורסת פרנקפורט.
בשנת 1987, החלה לתת חסות לגביע דייוויס בטניס. באותה שנה הושק קו אופנה חדש בשם "בוס אורנג'" אשר תואר כלבוש יום-יום ספורטיבי השונה מן הלבוש המתוחכם והאופנתי של קו האופנה "בוס בלאק".
בשנת 1989, השיקה בוס את קו משקפי השמש שלה. בהמשך השנה נרכשה החברה על ידי קבוצה יפנית.
בשנת 1991, קבוצת הטקסטיל מראצוטו רכשה 77.5% ממניותיה תמורת 165 מיליון דולר, המותגים הוגו ובלדסאריני הושקו בשנת 1993. בשנת 1995 השיקה החברה את קו הנעליים שלה.
בשנת 1997, התאחדה חברת האם של הוגו-בוס, קבוצת מראצוטו, עם קבוצת טקסטיל נוספת באיטליה ליצירת תאגיד הטקסטיל הגדול באירופה[4].
בשנות ה-2000
בתחילת שנות ה-2000 קיבלה חברת פרוקטר אנד גמבל את הרישיון לייצור ושיווק בשמים תחת המותג של הוגו בוס[5].
בשנת 2005 ביצעה קבוצת מראצוטו ספין-אוף למותגי היוקרה שלה, ובראשם הוגו בוס, לתוך חברה חדשה "בית האופנה ולנטינו". בשנת 2007 נמכרה ולנטינו לקרן השקעות הפרטיות הבריטית פרמירה[6]. בשנים הבאות מכרה בהדרגה קרן פרמירה כמחצית ממניות החברה ברווח ניכר[7].
פעילות בישראל
בשנת 1990, קיבל תעשיין הטקסטיל דב פולק את הזיכיון לייבוא מוצרי החברה לישראל[8].
בשנת 1993, קיבלה חברת גבור-סברינה את הזיכיון לייצור מותגי ההלבשה התחתונה תחת המותג הוגו-בוס בישראל. הזיכיון בוטל לאחר חמש שנים, כאשר החברה נכנסה להליכי פירוק[9]. במקומה קיבלה חברת דלתא גליל תעשיות את הזיכיון[10]. דלתא גליל גם על הסכם עם הוגו בוס לפיתוח קו הלבשה תחתונה לנשים לשיווק ברחבי העולם[11].
בשנת 1997, קיבל יבואן שעונים זיכיון לייבוא שעוני המותג לישראל[12].
בשנת 1999, בדקה לראשונה הוגו-בוס את האפשרות לפתוח חנויות משלה בישראל לאופנת גברים. באותה עת בעל הזיכיון, דב פולק, מכר את אופנת הגברים של החברה ברשת האופנה "ונדום" שהייתה בבעלותו והפעילה 4 חנויות בישראל[13].
בשנת 2011, פתחה הוגו בוס חנות ראשונה בישראל בכיכר המדינה בתל אביב[14].
בשנת 2015, נפתחה חנות נוספת של הוגו בוס בקניון ארנה, בתוך חנות רשת "פקטורי 54"[15]. וב-2017 עבר זיכיון המותג בישראל למשפחת אירני בעלי רשת "פקטורי 54"[16].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הוגו בוס- תולדות חברת הוגו בוס
- Die Firma Hugo Boss ההיסטוריה של חברת הוגו בוס ופירוט באשר לפעולותיה במלחמת העולם השנייה (בגרמנית)
- א.שטוייר תשווק את משקפי הוגו בוס, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2007
- הדס שואף, הוגו בוס לובש פאנק ודרקונים, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2007
ביני אשכנזי, "חיקוי כמעט מושלם": הוגו בוס תובעת את חברת זמן שעונים, באתר TheMarker, 22 ביולי 2019
הערות שוליים
- ^ יעל אלנתן, פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
- ^ Hugo Boss Acknowledges Link to Nazi Regime, The New York Times, August 15, 1997.
- ^ דנה הרמן, חברת הוגו בוס התנצלה על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
- ^ באיטליה קם תאגיד הטקסטיל הגדול באירופה, באתר גלובס, 17 באפריל 1997
- ^ פרוקטר אנד גמבל מעלה קמפיין להשקת בושם חדש מבית הוגו בוס, באתר גלובס, 8 ביוני 2006
שירות גלובס, שת"פ בין הוגו בוס ומגזין "בלייזר" לרגל השקת בושם הוגו אנרג'ייז, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2005 - ^ סוכנויות הידיעות, הבנקים חוששים מחדלות פרעון בולנטינו - פותחים את הסכמי המימון, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2009
- ^ הילה אוחיון, למרות השגשוג – הוגו בוס כנראה עומד שוב למכירה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- ^ איה אורן, פולגת הגישה תביעה בסך 2 מיליון ש"ח נגד דב פולק, מעריב, 17 במאי 1990
- ^ ידיעות אחרונות, בוטל זיכיון גבור-סברינה לייצור מותגי ההלבשה התחתונה הוגו-בוס, באתר גלובס, 10 במרץ 1998
- ^ מאת זהבה דברת, דלתא תחליף את גיבור-סברינה כזכיין הוגו בוס להלבשה תחתונה, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
- ^ זהבה דברת, דלתא שיווק תייבא ותשווק ההלבשה התחתונה של הוגו בוס, באתר גלובס, 18 בפברואר 1999
- ^ מיכל גרשון, תקציב שעוני פנדי והוגו בוס נמסר לצרפתי-שטרנשוס-זמיר, באתר גלובס, 2 באפריל 1997
- ^ זהבה דברת, הוגו בוס שוקלת פתיחת חנויות עצמאיות בארץ, באתר גלובס, 12 באוקטובר 1999
- ^ סהר שלו, אימפריית השפע: ביקור בחנות של הוגו בוס, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
- ^ ספיר פרץ, הרשת החברתית: מי חגג בהשקת חנות הוגו בוס בקניון ארנה?, באתר גלובס, 3 במרץ 2015
- ^ נווית זומר, הזיכיון ליבוא של הוגו בוס עובר מוונדום לפקטורי 54, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בדצמבר 2017
35931860הוגו בוס