מדין (עיר מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

מִדִּין הייתה עיר מקראית במדבר יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי המדבר שבנחלת שבט יהודה: ”בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן”[1].

היו שהציעו לזהות את העיר הקדומה עם האתר "ח'רבת אבו טבק" שבצפון בקעת הורקניה, שם נשתמרו שרידי יישוב מבוצר מהתקופה הישראלית, עם בורות מים, סכרים ומגדלי שמירה. זאת, כאשר לדעת חוקר המקרא ז'וזף מיליק שרידי הביצורים במקום הם מתקופת המלך יהושפט[2].

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ס"א-ס"ב.
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 691.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מדין (עיר מקראית)27696192Q20501912