מדבר גיבסון
מדבר גיבסון (באנגלית: Gibson Desert) הוא מדבר המשתרע על פני שטח יבש גדול באוסטרליה המערבית, והוא במידה רבה עדיין שטח "בתולי" יחסית ולא מפותח. גודלו של המדבר הוא בערך כ-60,200 קמ"ר, מה שהופך אותו למדבר החמישי בגודלו ביבשת אוסטרליה לאחר מדבר ויקטוריה הגדול, מדבר החול הגדול, מדבר טאנאמי ומדבר סימפסון. כ-5 משלחות מחקר חקרו אזורים רבים ברחבי המדבר בעיקר במרכזו, בדרומו ובמערבו. החוקר ארנסט ג'יילס קרא למדבר "גיבסון", על שם חברו למשלחת המחקר - אלפרד גיבסון, שנאבד ומת כנראה במדבר זה במהלך המסע של משלחת המחקר בשנת 1874. מדבר גיבסון הוא אחד מ-89 המערכות האקולוגיות של יבשת אוסטרליה.
מיקום ופני השטח
מדבר גיבסון ממוקם בין אגם דיספוינטמנט לבין אגם מקדונלד, כשמצפון לו מדבר החול הגדול, ממזרח לו מדבר החול הקטן ומדרום לו מדבר ויקטוריה הגדול. גובה פני השטח ברוב המדבר נופל בסביבות ה-500 מטר. כפי שצוין על ידי חוקרים אוסטרלים מוקדמים כמו ארנסט ג'יילס, חלק גדול ממדבר זה מאופיין בלטריט מכוסה חצץ, עשבים מדבריים יבשים (בעיקר מהסוג טריאודיה), ושטחים נרחבים שלו בעל מישורים גליים של חול אדום, דיונות, ורכסים סלעיים מחוספסים ונמוכים. יש גם נוכחות משמעותית של שיחים נמוכים ועצים. הקרקע החולית והמישורית של המדבר בעלת רמות גבוהות של תחמוצת ברזל. מספר אגמי מלח מבודדים מתרחשים במרכז המדבר, ובדרום מערב ישנה מערכת של אגמי ניקוז קטנים. מקורות מי התהום נמצאים בעיקר באגן קצין ואגם קנינג. במדבר מתרחשים לעיתים שריפות טבעיות וסופות אבק.
משקעים וטמפרטורות
כמות המשקעים הממוצעת במדבר גיבסון נעה בין 200 ל-250 מילימטר בשנה, ושיעור האידוי הממוצע הוא באזור ה-3,600 מילימטר לשנה. האקלים של המדבר הוא חם בדרך כלל; הטמפרטורות המקסימליות בקיץ מגיעות ללמעלה מ-40 מעלות, בעוד שבחורף הטמפרטורות צונחות באופן ניכר - לעיתים עד 6 מעלות חום בלבד, והטמפרטורה המקסימלית בתקופה זאת תהיה כ-18 מעלות.
החי
המדבר מהווה בית גידול לכ-362 מיני בעלי חיים, ועל כן לדברי הקרן לחיות הבר הוא בית הגידול עם עדיפות השימור הגבוהה ביותר. כ-18,900 קמ"ר משטחו של המדבר הוא שמורת טבע מבודדת המנוהלת על ידי המחלקה לאיכות הסביבה והשימור של אוסטרליה. במדבר שוכנים חמישה בעלי חיים ברמות שונות של קטגוריות שימור מאוימות: בילבי ענק, וולאבי סלעים שחור-צד, תוכי המלכה אלכסנדה (מהדרראים), חוברה אוסטרלית ופיתון החול; בעבר היו מצויים בתחומי המדבר גם בילבי זוטר ובנדיקוט רגלי-חזיר שנכחדו מן העולם. מלבד אלו, פאונת היונקים כוללת בין השאר קנגורו אדום, וולארו מצוי, קיפודן נמלים אוסטרלי, חפרפרת כיס וכיסאים אוסטרלים נוספים, אך מינים שאנדמיים לאזור מועטים מאוד. בין העופות המצויים במדבר ניתן למנות את האמו, בז אפור, עיט מחודד-זנב ודורסים אחרים. מהזוחלים ניתן למנות כוח אוסטרלי, רב-חומט, מולך קוצני, ועוד רבים אחרים.
במדבר מצויים מינים פולשניים רבים, וחלקם מהווים איום חמור לבעלי החיים המקומיים. ביניהן ניתן למנות שועל אדום, כלב הבית, חתול הבית, ארנבון, גמל וחזיר בר.
התיישבות אנושית
בחלקים נרחבים מהמדבר - במיוחד בחלקו המערבי, מרבית התושבים המתגוררים באזור הם הילידים האבורג'ינים. בשנת 1984, עקב בצורת קשה אשר ייבשה כל המעיינות וגרמה לדלדול במקורות מזון צמחיים, קבוצת ילידי השבט פינטופי שוכני המדבר שחיו אורח חיים נוודי למחצה, יצאו מהשממה הנידחת במרכז המדבר לחלקו המזרחי (צפונית מזרחית לעיר וורברטון) ויצרו לראשונה קשר עם התושבים האירופאים. מאמינים כי ילידי הפנטופי היו השבט האחרון שלא בא במגע עם הציליוויזיה האירופאית. ריכוזים מודרניים של אוכלוסייה אנושית ממוצא אירופאי ואבורג'יני במדבר כוללים את הערים וורברטון, וואראקורנה ומאנטאמרו. באזור המדבר מתקיימת תוכנית "ווילורארה" למבוגרים וצעירים ממוצא אבורג'יני המשמרת ומטפחת את תרבותם.
קישורים חיצוניים
- מדבר גיבסון, באתר אנציקלופדיית כדור הארץ
- מדבר גיבסון, באתר Department of the Environment של ממשלת אוסטרליה
.jpg)
