מרק לברי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מארק לברי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרק לברי
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
דיוקנו של מרק לברי בשנת 1944, צילום של הלמר לרסקי
קובץ:Mark Lavry and Bernardino Molinari.jpg
מרק לברי מימין עם המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי במחצית השנייה של שנות ה-40
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מרק לברי מנצח על התזמורת העממית הארץ-ישראלית מיד לאחר שחרור באר שבע, אוקטובר 1948

מרק לַבְרִי (Lavry;‏ 22 בדצמבר 1903, ריגה – 24 במרץ 1967, חיפה) היה מלחין ומנצח ישראלי.

קורות חייו

לברי נולד בשנת 1903 בשם מרק לוין בריגה, אז חלק מן האימפריה הרוסית (כיום, בירת לטביה) כבן בכור למשפחה בת ארבעה ילדים. אמו סיימה בית ספר למוזיקה וכך גם אחיו ושתי אחיותיו. הוא למד באופן פרטי אצל המלחין אלכסנדר גלאזונוב וסיים את הקונסרבטוריון של ריגה בגיל 15. משפחתו רצתה שילמד מקצוע מעשי ולכן נשלח ללימודי אדריכלות באולדנבורג שבגרמניה.

לאחר שסיים את לימודיו באולדנבורג הוא למד הלחנה בלייפציג וניצוח אצל המנצח הרמן שרכן. באותה תקופה החליט לשנות את שם משפחתו, כיוון שרצה להיבדל ממלחין ומנצח מוכר בעל אותו שם. בשנת 1926 עבר לברלין, שם הלחין מוזיקה לתיאטרון. בשנת 1929 התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של ברלין (Berliner Sinfonie Orchester), שפעלה בעיר עד שנת 1933, אז פיזר אותה המשטר הנאצי. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, שב ללטביה ועבד באופרה של ריגה, בין השנים 1933-1934. במקביל עבד גם בפינלנד. בשנת 1934 רצה לברי לשאת את הלנה לבית מזא"ה, כתבת מצליחה בעיתון "סיבודְניה" בריגה. כאשר רצה לשוב מפינלנד לריגה על מנת להנשא, נאלץ לשכנע טייס שיקח אותו במטוסו הפרטי עקב מזג האוויר הסוער ששרר אז. המטוס התרסק בים אך השניים ניצלו וטקס החתונה נערך במועד.

בעקבות ההפיכה הפשיסטית בלטביה במאי 1934 ועלייתו של קרליס אולמניס לשלטון, החליט לברי לעזוב את המדינה ועבר עם רעייתו לסטוקהולם שבשוודיה. משם הגיעו השניים ב-1935 לארץ ישראל כתיירים, אך בשל כורח הנסיבות נשארו בה.

בשנת 1940 החל לברי בכתיבת האופרה העברית הראשונה "דן השומר" במימון הקרן הקיימת לישראל. האופרה התבססה על מחזה של ש. שלום ואת הליברטו כתב מקס ברוד. בשנים 1947-1941 שימש כמנצחה של האופרה הארצישראלית העממית, שאותה ייסד יחד עם גאורג זינגר, וגם כמנצחה של התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית). הוא הלחין יצירות רבות בהשפעת הסביבה הארצישראלית והצליל הים-תיכוני בשנות ה-40 של המאה ה-20 שהיו למייצגות הסגנון הארץ-ישראלי. בנוסף שימש לברי באותה תקופה כמלחין הבית של תיאטרון האהל. בשנת 1945 הועלתה הופעת הבכורה של דן השומר באופרה הארצישראלית העממית בניצוחו של לברי. האופרה הועלתה בכמה ערים ברחבי היישוב במהלך אותה שנה.

בשנת 1949 זכה לברי בפרס אנגל מטעם עיריית תל אביב על הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת שכתב.

בשנת 1950 מונה להיות המנהל המוזיקלי של קול ציון לגולה תפקיד אותו מילא עד שנת 1958. בנוסף, עסק בהלחנה וחיבר את האופרה "תמר". יצירתו המוכרת והפופולרית ביותר הייתה "עמק", שיר שעיבד לפואמה סימפונית בשנת 1936. בשנת 1963 הלחין את הקונצ'רטו לנבל ותזמורת אופוס 334, אותו הקדיש לבתו הנבלאית אפרת לברי. הוא חיבר עוד יצירות לתזמורת ושירים.

לברי עבר לחיפה בשנת 1962, בעקבות הזמנתו של אבא חושי, ראש עיריית חיפה, לנצח על התזמורת הסימפונית חיפה. אבא חושי שם לו למטרה להביא אמנים יוצרים אל עירו והקצה להם לשם כך דירות למגורים מטעם העיר.

מרק לברי נפטר בשנתו בביתו בחיפה בשנת 1967. הוא הותיר אחריו את רעייתו, בן ושתי בנות.

בשנת 1967 (תשכ"ז), השנה האחרונה לחייו, כתב לברי את ה"אני מאמין" שלו:

כאשר מנסה אני לנתח את יצירותיהם של חברי וגם את יצירותיי, אני מגיע לידי מסקנה, כי מעטים מאיתנו יכלו להימנע מן ההשפעה של הווי ארצנו, מהנוף שלה, מהפולקלור של העדות השונות היושבות בה, ובעיקר מהשפעת השפה – שפת התנ"ך והשירה העברית המודרנית כאחד. ואף על פי שכל אחד הולך בדרכיו שלו ויוצר מוזיקה בהתאם להשקפותיו ולפי כישרונותיו, ישנה כבר נימה משותפת ביצירותיהם של הקומפוזיטורים הישראליים – שלא יכול היה להיות אצלם אילולא ישבו בארץ – משהו שאנחנו קוראים לו "מוזיקה ישראלית". אני כשלעצמי אף פעם לא השתדלתי בכוונה תחילה לכתוב בסגנון ישראלי, לא רציתי לכפות על עצמי שום השקפות אחרות לאחר בואי ארצה. אולם ברגע שהשפעת הארץ חדרה לקרבי, כשהרגשתי את עצמי חלק ממנה וכאשר רכשתי את השפה, באופן טבעי ביותר התחלתי לכתוב באותו סגנון, שבו אני ממשיך לכתוב עד היום. אני כותב בשביל הקהל וברצוני להיות מובן על ידי הקהל. אני רוצה שיצירתי תעורר אצל המאזינים את אותם הרגשות, הרעיונות והרשמים שנתנו לי את ההשראה לכתיבת היצירה. לכן אני על פי רוב בוחר בשפה מוסיקלית פשוטה ומובנת. אני מתעניין בכל החידושים ובכל החיפושים אחרי דרכי ביטוי וטכניקה חדשים. אך אינני מכיר במוזיקה חסרת מלודיה, אם כי מלודיה יכולה להיות מודרנית ביותר.

הנצחתו

על שמו של לברי נקראו רחובות בחיפה, בבאר שבע ובפתח תקווה.

בראשית שנת 2011 הקימו בתו של המלחין, הנבלאית אפרת לברי ונכדו, אורי מרק זקלד, את העמותה למורשת מרק לברי[1] שמטרותיה: הגדלת כמות הביצועים של יצירותיו של לברי; הרחבת קהל המאזינים למוזיקה שלו; וקידום השיח על אודות לברי.

יצירות עיקריות

  • קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת אופוס 10, 1931
  • "היהודי הנודד", פואמה סימפונית אופוס 23, 1934
  • "על נהרות בבל", פואמה סימפונית לתזמורת כלי קשת אופוס 33, 1935
  • "עמק", פואמה סימפונית, 1936
  • "שיר השירים", אורטוריה, 1940
  • "דן השומר", אופרה, 1945
  • סימפוניה מס' 1, שהקדיש לזכר קדושי גטו ורשה
  • סימפוניה מס' 2, תש"ט, שהקדיש למלחמת העצמאות
  • קנטטה "עלי דווי" לשירים שכתב המשורר ראובן אבינועם לזכר בנו.
  • "עבודת קודש", אורטוריה.
  • "תמר", אופרה, 1958
  • "אסתר", אורטוריה.
  • "גדעון", אורטוריה.
  • שני קונצ'רטי לפסנתר, 1945, 1947.
  • קונצ'רטו לכינור, 1938
  • קונצ'רטו לויולה, 1952
  • קונצ'רטו לנבל, 1963
  • קונצ'רטו לחליל, 1965
  • מוזיקה לסרט דני ועליזה (1953)

לקריאה נוספת

  • יהואש הירשברג, 'האופרה "דן השומר" למרק לברי, מקורותיה והיווצרותה', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה ט (1977), 123-134.
  • גיורא מנור, 'העמק למ. לברי והבלט של ג. קראוס', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה ט (1977), 135-136.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ העמותה למורשת מרק לברי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31326969מרק לברי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרק_לברי&oldid=1877155"