גאורג זינגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורג זינגר
זינגר בסוף שנות ה-50
זינגר בסוף שנות ה-50
לידה 6 באוגוסט 1906
פטירה 1 באוקטובר 1980 (בגיל 74)
עיסוק מנצח, מלחין ופסנתרן

גאורג זינגר (6 באוגוסט 1906 - 1 באוקטובר 1980) היה מנצח, מלחין ופסנתרן ישראלי.

קורות חייו

גאורג זינגר (בלועזית נכתב לעיתים גם George Singer) נולד לנתן, סוחר טקסטיל, ואולגה לבית קארפלס בפראג, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. בגיל 12 החל לנגן בפסנתר ושנתיים לאחר מכן כבר הופיע כסולן ברסיטלים. לאחר שסיים לימודיו בגימנסיה החל לימודיו באקדמיה למוזיקה של פראג. מוריו היו פידליו פינקה (קומפוזיציה), פרנץ לנגר וקונרד אנזורגה (פסנתר) ואלכסנדר זמלינסקי (ניצוח). אצל זמלינסקי למד נגינה מפרטיטורה בקריאה ראשונה (פרימה ויסטה) וכל כך הצטיין בכך, שהפילהרמונית הייתה מזמינה אותו לעיתים לנגן יצירות ישראליות בקריאה מהדף לפני מנצחים אורחים. הוא סיים לימודיו בהצטיינות ב-1927.

זינגר היה פסנתרן ומלווה מעולה, שאמנים בינלאומיים היו מעוניינים בשירותיו. יכולתו לנגן מתוך פרטיטורות בקריאה ראשונה פתחה לפניו בגיל צעיר את הדרך לניצוח בבתי אופרה שונים. בין 1927 ל-1931 ניצח על התיאטרון הגרמני החדש בפראג, שבין מנצחיו הראשיים היו אלכסנדר זמלינסקי וויליאם שטיינברג (ממייסדי התזמורת הארץ ישראלית).

אגון פולאק, המנצח הראשי של האופרה הממלכתית של המבורג, שמע את נגינת הפרטיטורה של זינגר והזמינו להמבורג ב-1931. הוא עבד שם עד עליית הנאצים לשלטון, כאשר חוקי הרייך השלישי אילצו אותו לחזור לצ'כוסלובקיה.

משנת 1934 ניצח על תיאטראות בצ'כוסלובקיה (בערים טפליצה, ברנו ופראג) ויזם את הפקת האופרה "אלפרד" של דבוז'אק בביצוע בכורה. תווי האופרה, הראשונה של דבוז'אק משנת 1870, היו שמורים אצל בנו של המלחין בכתב יד. במקור נכתבה האופרה בגרמנית, על פי שירו של המשורר הגרמני תאודשור קרנר. לאחר הביצוע הקונצרטי בניצוחו של זינגר, תורגמה לברית האופרה לצ'כית והוצגה בשנת 1938 באולמיץ. כיום היא כלולה ברפרטואר האופראי וגאורג זינגר התקבל כחבר כבוד באגודת אנטונין דבוז'אק על פועלו בהוצאתה לאור עולם. עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה במרץ 1939 נאלצו זינגר ואשתו להמלט מפראג.

פעילותו בארץ

בני הזוג זינגר עלו ארצה ב-1939 על סיפון אוניית המעפילים "טייגר היל". רשות מיוחדת שקיבל זינגר מן הנציב העליון איפשרה לו לשהות בארץ, כדי שיוכל לנצח על התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית בקונצרטים שערכה במצרים, בלבנון ובסוריה. בשנות מלחמת העולם השנייה, בהיעדר מנצחים אורחים מארצות חוץ, הוטלה משימת הניצוח על התזמורת עליו ועל מיכאל טאובה. זינגר המשיך לנצח על קונצרטים בסדרות המנויים של התזמורת הארץ ישראלית (לאחר קום המדינה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית), על קונצרטים מיוחדים ועל הופעות לפני חיילים. בפברואר 1941 הקים זינגר יחד עם מרק לברי את האופרה הארצישראלית העממית והוא שימש כמנצחה עד שהפסיקה את פעילותה בתחילת שנת 1947. לאחר הקמתה, שימש זינגר גם כמנצח באופרה הישראלית. בין היתר ניצח על הצגת הבכורה של האופרה "אלכסנדרה" מאת מנחם אבידום. שנים רבות ניצח על תזמורת רשות השידור והרבה להקליט עמה יצירות ישראליות, חלקן בביצועי בכורה.

בשנים 1947 ו-1948 יצא לאירופה ושימש כמנצח אורח בפראג, וינה, רומא, טורינו מילאנו וגם בצרפת. בתקופה זו ניצח בשידורי רדיו, בהם נוגנו גם יצירות של מוזיקאים ישראלים. גאורג זינגר היה מנצח קבוע של התזמורת הסימפונית חיפה בשנותיה הראשונות ובמקביל היה גם שותף לפיתוחה של התזמורת הקאמרית חולון. בשנות ה-60 וה-70 שהה בכל שנה כמה חודשים מחוץ לישראל ובהם ניצח כאורח על תזמורות שונות באירופה, ביניהן התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של וינה, תזמורת שווייץ המערבית, התזמורת של האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, וכן התזמורות של לייפציג ובמברג. זינגר היה גם המנצח הישראלי הראשון שהופיע בברית המועצות. מספר הקלטות שלו הופיעו בחברת התקליטים "רמינגטון" (Remington Records).

כמלחין הושפע זינגר בעיקר מן המוזיקה הצ'כית. יצירותיו מזכירות את המוזיקה של דבוז'אק, אך ניכרת בהן גם השראת האווירה הישראלית. את יצירותיו ביצע בעצמו, אם כמנצח ואם כפסנתרן. זינגר נהג גם לכתוב מאמרים בנושאים מוזיקליים עבור עתונים בצ'כוסלובקיה ועבור "חדשות ישראל" (בשפה הגרמנית). זינגר נהג לשבת לעבוד בחורשת עצי האורן אצל משפחת שטיין בכפר שמריהו כמעט בכל סופי השבוע, כדי לקבל השראה ליצירתו. תוך כדי עבודתו יכול היה לנגן מיד את יצירתו על פסנתר הכנף שהיה מצוי בבית משפחת המוזיקאים. זינגר זכה בפרס אקו"ם על מפעל חייו זמן קצר לפני מותו, אך היה חולה מדי לקבלו. גאורג זינגר נפטר ב-1 באוקטובר 1980 בתל אביב ונטמן ליד רעייתו בבית עלמין הדרום.

מיצירותיו

  • סינפונייטה בארבעה פרקים
  • שתי סוויטות לתזמורת
  • "הרהורים" לויולה ותזמורת
  • סונאטינה לפסנתר
  • "ארבעה רשמי מחול" לפסנתר
  • ואלס לפסנתר

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24728807גאורג זינגר