מארי קלוטילד, נסיכת צרפת

מארי קלוטילד, נסיכת צרפת
Marie Adélaïde Clotilde Xavière de France
לידה	23 בספטמבר 1759; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	7 במרץ 1802 (בגיל 42); נאפולי, ממלכת נאפולי
שם מלא	מארי אדלייד קלוטילד קסבייר, נסיכת צרפת
בן זוג	קרלו אמנואלה הרביעי, מלך סרדיניה
שושלת בית בורבון
תואר	מלכת סרדיניה
אב	לואי, יורש העצר של צרפת
אם	מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה

מארי קלוטילד, נסיכת צרפת (בצרפתית: Marie Clotilde de France;‏ 23 בספטמבר 1759 - 7 במרץ 1802) הייתה אחותו של לואי השישה עשר, מלך צרפת ואשתו של קרלו אמנואלה הרביעי, מלך סרדיניה.

ביוגרפיה

ראשית חייה

מארי קלוטילד נולדה ב-23 בספטמבר 1759 בארמון ורסאי, ללואי, דופן צרפת, בנו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת, ולמריה יוזפה, נסיכת סקסוניה, בתם של אוגוסט השלישי, מלך פולין ומריה יוזפה, ארכידוכסית אוסטריה. בשנת 1765 מת אביה, ואחיה לואי אוגוסט הפך לדופן צרפת, ובשנת 1767 מתה גם אמה משחפת. אליזבת התחנכה על ידי מאדאם דה מרסן, יחד עם אחותה אליזבת, אולם מכיוון שאליזבת לא התייחסה ללימודים ברצינות, העדיפה מאדאם דה מרסן את קלוטילד על פני אליזבת, ובעקבות כך חל קרע בין האחיות. היחסים ביניהם השתפרו לאחר שקלוטילד טיפלה באליזבת בעת שחלתה, ואף סייעה לה בלימודים. בשנת 1770 התחתן אחיה לואי אוגוסט עם מריה אנטוניה, ארכידוכסית אוסטריה, אשר מיד עם הגיעה לצרפת נקשרה מאוד לאליזבת, ובעקבות כך לא אהבה קלוטילד את מארי אנטואנט. בשנת 1774 מת סבה לואי החמישה עשר, מלך צרפת, ואחיה לואי השישה עשר, מלך צרפת עלה לשלטון במקומו.

נסיכת פיימונטה

אף על פי שקלוטילד שאפה להיות נזירה, אחיה רצה בברית עם ממלכת סרדיניה, ולכן ב-30 בספטמבר 1775 התחתנה מארי קלוטילד עם קרלו אמנואלה, נסיך פיימונטה. הפרידה ממנה הייתה מאוד קשה לאחותה אליזבת, והשתיים בקושי הסכימו להיפרד האחת מהשנייה. קלוטילד נקשרה מאוד לגיסותיה מריה תרזה, דוכסית אאוסטה ומריה אנה מסבויה, דוכסית שאבלה, והייתה מאוד פופולרית בקרב הציבור.

בשנת 1789 פרצה המהפכה הצרפתית, ועד מהרה התמלאה טורינו במהגרים צרפתים אריסטוקרטיים, אשר לא היו אהודים על הציבור המקומי, וגרמה לסכסוך בין ממלכת סרדיניה לצרפת. בסוף 1789 הגיע לטורינו אחיה שארל, רוזן ארטואה, ובשנת 1791 הגיעו גם דודותיה מארי אדלייד, נסיכת צרפת וויקטואר, נסיכת צרפת. הוצאתם להורג של אחיה לואי השישה עשר, מלך צרפת וגיסתה מארי אנטואנט השפיעו עליה קשות, אולם הוצאתה להורג של אחותה האהובה אליזבת גרמה לה לזעזוע עמוק, ובעקבות כך היא החלה להתלבש אך ורק בשמלות צמר פשוטות, גזזה את שערה ושמה עליו כובע פשוט, זנחה את כל תכשיטיה, והפסיקה ללכת לתיאטרון ולאופרה.

מלכת סרדיניה

בשנת 1796 מת חמיה ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה, ובעלה הוכתר כקרלו אמנואלה הרביעי, מלך סרדיניה. בעקבות תבוסת צבא סרדיניה על ידי נפוליאון, נאלץ קרלו אמנואלה להסכים לתנאי חוזה פריז מ-1796 שאיפשרו לנפוליאון מעבר חופשי בשטח הממלכה. ב-6 בדצמבר 1798 כבש הגנרל המהפכני הצרפתי ברתלמי קתרין ז'ובר את טורינו, וגירש ממנה את קרלו אמנואלה וקלוטילד, שנמלטו אל האי סרדיניה, וויתרו על נחלותיהם ביבשת. בעת שהותם בסרדיניה ניהלה למעשה קלוטילד את הממלכה, ותמכה בבעלה כל העת שלא יתפטר מתפקידו לטובת אחיו. בספטמבר 1800 עזבו קרלו אמנואלה וקלוטילד את סרדיניה לפירנצה, משום שהברית הרוסית-אוסטרית במלחמה נגד צרפת גברה על תקוותיהם לשובם לטורינו, אך קרב מרנגו גרם להם להימלט לרומא ואחר כך לנאפולי, שם נשארו מנובמבר 1800 עד מרץ 1801 לפני שחזרו לרומא. בעת שהותם ברומא הם חיו כאורחים של עשירים ממשפחת קולונה, ובמאי 1801 הם חזרו לנאפולי. ב-7 במרץ 1802 מתה מארי קלוטילד, ובעקבות כך החליט קרלו אמנואלה ב-4 ביוני 1802 להתפטר לטובת אחיו ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה.