משפחת קולונה
משפחת קולונה (באיטלקית: Famiglia Colonna) היא משפחת אצולה איטלקית עתיקה ומכובדת, ממשפחות האצולה של רומא ויריבתה של משפחת אורסיני. בני המשפחה כיהנו כקרדינלים ופוליטיקאים ומשורותיה יצא אפיפיור אחד (מרטינוס החמישי). עיקר כוחה של המשפחה היה בעת ימי הביניים והרנסאנס האיטלקי.
היסטוריה
באופן מסורתי מתייחסת המשפחה אל משפחת קולונה מטוסקולום, משפחת האצולה החשובה ביותר בלאטיום שראשיתה במאה ה-10, ממנה יצאו עד המאה ה-12 מספר אפיפיורים.
במהלך המאה ה-13 ניצבה משפחת קולונה בראש מפלגת הגיבלינים ברומא, תומכי האימפריה הרומית ה"קדושה", מול משפחת אורסיני, שעמדה בראש מפלגת הגואלפים, שתמכה במדינת האפיפיור. ב-1297 חברו שלושה אחים מהמשפחה (אוטונה, מטאו ולונדולפו) לצד האפיפיור בוניפקיוס השמיני, שהעניק להם חזקה על נחלות המשפחה בקולונה ואת נכסיה בפלסטרינה. שאר המשפחה הצהירה שבוניפקיוס השמיני איננו לגיטימי כיוון שהדיח שלא כדין את קודמו סלסטינוס החמישי. המשפחה פרצה במרד חמוש וגלוי וברומא פרצה מלחמת אחים כלשונה. לאחר כשנה ניצחו שלושת האחים נאמני האפיפיור, שנעזרו בצבא בפיקודו של לונדולפו ושאר בני המשפחה נמלטו מאיטליה. ב-1303 הכריז פיליפ הרביעי, מלך צרפת על בוניפקיוס השמיני כעריץ מושחת, ודרש את פיטוריו. ביוני השתלטו 2,000 שכירי חרב של פיליפ הרביעי על ארמון האפיפיור בעיר מולדתו אניאני, והחזיקו אותו שם במעצר. בראש הכוח עמד שיירה קולונה (Sciarra Colonna), שסטר לאפיפיור על פניו. בשל צעד זה התיר ב-1328 קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" למשפחה להוסיף כתר לשלט האצולה שלה.
אוטו קולונה התמנה ב-1417 לאפיפיור מרטינוס החמישי. הוא ביסס את מעמדם של בני המשפחה והעניק להם משרות ונכסים. עם זאת, יורשו, אאוגניוס הרביעי, לא ראה בעין יפה את התחזקות המשפחה בפרט ואצילי העיר רומא בכלל, ביחס לותיקן. הוא הצר את צעדיהם ונישל אותם ממשרות כנסייתיות והכיבודים שבצידן. לפיכך, הובילו בני קולונה מרד של העיר רומא בסמכות האפיפיורית והכריזו על הקמת רפובליקה בעיר. בראשית יוני 1434 נמלט אאוגניוס מן הוותיקן באישון לילה על גבי סירה לפירנצה. עם שובו, מחוזק בקונדוטיירי (מפקד צבא שכיר) פרנצ'סקו ספורצה, החריב אאוגניוס את מעוז המשפחה בפלסטרינה.
ארמון המשפחה ברומא, פלאצו קולונה, למרגלות גבעת הקווירינאליס, הוקם בראשית המאה ה-13 ולפי המסורת התארח בו המשורר דנטה. במאה ה-16 שיפץ והרחיב אותו פיליפו קולונה (Filippo Colonna ;1578–1639). הארמון, ששייך למשפחה עד היום, מכיל גלריה המאכסנת את אוסף האמנות המשפחתי הכולל יצירות משל טינטורטו, אניולו ברונזינו, דומניקו גירלנדיו ואחרים.
ב-1511 קץ האפיפיור יוליוס השני ביריבות בין משפחות קולונה ואורסיני והוציא בולה אפיפיורית המשכינה שלום בין שתי המשפחות. ב-1571 נחתם השלום בין המשפחות כאשר ראשי שתי המשפחות נשאו לנשים את אחייניותיו של האפיפיור סיקסטוס החמישי.
משנת 1710 נושאים בני המשפחה בזכאות לתואר נסיכי מדינת האפיפיור (Principe assistente al Soglio pontificio), תפקיד בו מכהנים בכל עת זוג נסיכים משתי משפחות אצולה רומאיות שונות המתמנים על ידי הקוריה הרומאית (הקוריה של מדינת האפיפיור)[1].
לאחר כינון ממלכת איטליה ב-1870 הייתה המשפחה חלק מ"האצולה השחורה" ("nobiltà nera" או "aristocrazia nera"), קבוצה של משפחות אצולה רומאיות (בהן גם משפחת אורסיני ובית בורגזה) שתמכה באופן מסורתי במדינת האפיפיור ולא בשלטון החילוני ששלט ברומא.
אישים בולטים
אג'ידו קולונה (Egidio Colonna; 1243-1316) היה אוגוסטיני, תלמידו של תומאס אקווינס ומורו הפרטי של פיליפ הרביעי, מלך צרפת.
הקרדינל ג'ובאני קולונה (Giovanni Colonna; 1295-1348) היה פטרונו של פטררקה, שהתגורר בביתו ברומא. הוא ערך מחקר שמטרתו לקשור בין משפחת קולונה לשושלת היוליו-קלאודית.
אודונה קולונה (Oddone Colonna) נבחר ב-11 בנובמבר 1417 לאפיפיור מרטינוס החמישי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משפחת קולונה |
- מסמכי משפחת קולונה
- אתר פלאצו קולונה
- ערך באנציקלופדיה הקתולית
- Williams, George L. (2004). Papal Genealogy: The Families and Descendants of the Pope. McFarland. p. 107. ISBN 0-7864-2071-5. עץ משפחת קולונה
הערות שוליים
24485795משפחת קולונה