דופן (תואר אצולה)
דוֹפֶן (מצרפתית: Dauphin – דולפין) היה תוארו של יורש העצר הצרפתי בתקופות 1350–1791 ו-1824–1830.
גיג הרביעי, רוזן ויין ואלבון (כיום בחבל רון-אלפ בצרפת) מ-1133 עד 1142, היה הראשון שהוסיף לשמו את תואר האצולה "דופן". אחריו עשו רוזנים רבים של ויין שימוש בתואר זה כשמם הפרטי השני. בשל משמעותו המילולית, מעיד התואר "דופן" על יחסי הגומלין ההדוקים שהתקיימו בין רוזני הפרובינציה של דופינה לבין אלה של פרובאנס, הגובלת בחופי הים התיכון. הדולפין היה סמל האצולה של גיג השמיני, רוזן ויין בין השנים 1309–1333. רבים מרוזני אוברן הוסיפו גם הם לשמם את תואר האצולה "דופן" – תואר שבו השתמשו עד המהפכה הצרפתית.
יורשי העצר של כתר צרפת אימצו לעצמם את התואר "דופן" ב-1349 כאשר אימבר השני, רוזן ויין, מכר את נחלותיו בוויין ובאלבון (שהיוו את הפרובינציה של דופינה) לפיליפ השישי, מלך צרפת מבית ולואה, בתנאי שיורש העצר הצרפתי יישא את התואר "דופן". כדי לזכות בתואר זה נדרש הטוען לתואר להיות לא רק יורש העצר, אלא גם צאצא ישיר של מלך צרפת. לכן, פרנסואה הראשון, שהיה בן דודו של קודמו, לואי השנים עשר, לא זכה מעולם בתואר זה.
בתחילה היה הדופן אחראי באופן אישי לשלטון בפרובינציה של דופינה, שהייתה חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה". קיסריה של אימפריה זו השלימו עם שלטונו של הדופן בדופינה בתנאי שלא תהפוך לחלק מצרפת - מה שקרה רק ב-1461.
עד סוף תקופת מלכותו של לואי הארבעה עשר נקרא יורש העצר הצרפתי "דופן ויין", ורק לאחר מכן שונה תואר זה לתואר "דופן צרפת". יורש העצר הצרפתי הראשון שזכה בתואר "דופן" היה שארל, בנו של ז'אן השני, מלך צרפת (לימים שארל החמישי, מלך צרפת). האציל האחרון שנשא את התואר "דופן צרפת" היה לואי-אנטואן, דוכס אנגולם, בנו של שארל העשירי, מלך צרפת. הוא נאלץ לוותר על תואר זה ב-1830.
