מאליק ע'ולאם מוחמד
 | |||||||
| לידה |
20 באפריל 1895 לאהור, הודו הבריטית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1956 (בגיל 61) לאהור, פקיסטן | ||||||
| מדינה |
 פקיסטן | ||||||
| |||||||
| |||||||
סר מאליק ע'ולאם מוחמד (באורדו: ملک غلام محمد; 20 באפריל 1895 - 29 באוגוסט 1956) היה המושל הכללי של פקיסטן ממנויו ב-1951 ועד לפיטוריו ב-1955 מסיבות בריאותיות.
מוחמד למד באוניברסיטה המוסלמית של אליגר שבאוטר פרדש. הוא עבד כמנהל חשבונות בשירות הרכבות של הודו. ב-1946 הוא קודם לעבוד במשרד האוצר בראשותו של ליקאת עלי ח'אן. לאחר קבלת העצמאות של פקיסטן ב-1947, הוא הצטרף לממשלתו של ליקאת עלי ח'אן כשר האוצר הראשון של פקיסטן וסייע לנסח את תחנת החומש הראשונה כדי לשפר את כלכלת המדינה.
בעקבות רצח ליקאת עלי ח'אן ב-1951 הוא מונה על ידי ראש הממשלה החדש, חוואג'ה נזימודין כמושל הכללי החדש. מעשי אלימות ברחבי פקיסטן, שאירעו כתוצאה מפעילות "תנועת השפה" בדאקה ומהומות דתיות בלאהור, הובילו אותו לפטר את ממשלת נזימודין ולהפעיל את סמכויותיו לשמירת החוק והסדר במדינה בשנים 1953–1954. ב-1955 הוא אולץ להתפטר מתפקידו כמושל הכללי והוחלף על ידי שר הפנים דאז, איסכנדר מירזא, עקב החרפה במצב בריאותו. לאחר מאבק במחלתו הוא הלך לעולמו בשנה שלאחר מכן.
ההיסטוריונים הפקיסטנים רואים את דמותו באופן שלילי והם מותחים ביקורת על כך שאפשר תככים פוליטיים, חתר תחת השליטה האזרחית בצבא על ידי כך שאפשר הטלת משטר צבאי ופיחת את הנורמות הדמוקרטיות בפקיסטן כאשר פיזר את האספה המכוננת.
ראשית חייו
מאליק ע'ולאם מוחמד נולד בפרבר של העיר לאהור למשפחה מהמעמד הבינוני אך עשירה. משפחתו הייתה משפחה ממוצא פתאני. את ילדותו הוא בילה בעיר העתיקה של לאהור וכך נטבעה באישיותו התרבות הייחודית של העיר. לאחר שהשלים את חוק לימודיו בעיר הולדתו, הוא למד באוניברסיטה המוסלמית של אליגר שבאוטר פרדש, שם הוא סיים לימודי תואר ראשון בחשבונאות.
קריירה בשירות הציבורי
לאחר סיום לימודיו הצטרף מוחמד במרץ 1920 למשרד החשב הכללי בממשלת הודו. בינואר 1921 הוא קיבל את המינוי הרשמי הראשון שלו כעוזר המבקר של חברת הרכבות של צפון הודו. עם מיזוגה של חברה זו לחברת הרכבות של מזרח הודו ב-1925, מונה מוחמד לזמן קצר כמנהל החשבונות של חברת הרכבות של בנגל ושל האזור הצפון-מערבי. לאחר שצבר מוניטין כאיש מקצוע מיומן הוא מונה כחבר במועצת המנהלים של הרכבת ההודית ולאחר מכן היה למפקח על האספקה והרכש של חברת הרכבת של הודו. מיוני 1932 ועד פברואר 1934 הוא סופח לרשויות המנהל של נסיכות בופאל ועבד תחת הנוואב (תואר אצולה) שלה, חמידוללה ח'אן. במרץ 1934 שב מוחמד לשירות הממשלתי ומונה כסגן החשב הכללי במחלקת הדואר והטלגרף. במאי אותה שנה הוא מונה כסגן המנהל הכללי של המחלקה. ביולי 1936 הוא מונה כפקיד הפיננסי באותה מחלקה ובאוקטובר 1937 הוא קודם לתפקיד הפקיד הפיננסי של מחלקת התקשורת.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה מוחמד למספר משרות בעלות חשיבות. במרץ 1940 הוא מונה לתפקיד המפקח הראשי של המחסנים הממשלתיים. בספטמבר אותה שנה הוא מונה לתפקיד המפקח הכללי של הרכש ובמרץ 1941 כמזכיר מחלקת האספקה. שירותיו כמנהל חשבונות מקצועי בתקופת המלחמה זכו להכרה מממשלת בריטניה וביוני 1941 הוענק לו תואר עמית של מסדר האימפריה ההודית. במאי 1942 הוא עבר לשרת בנסיכות של היידראבאד, שם הוא שימש כיועץ לניזאם של היידראבאד.
ב-1945 הוא היה סייע להקמת חברת הפלדה של מהינדרה ומוחמד יחד עם האחים מהינדרה הוא שימש כרואה החשבון של החברה. בשנתיים הבאות ייצרה החברה תחת זיכיון את הג'יפים של ויליס בבומביי.
לאחר תום המלחמה התבקש מוחמד על ידי הנוואב של בהאוולפור, הלורד סאדק מוחמד ח'אן החמישי, לייצגו בדיוני ועידת השולחן העגול ובאותה תקופה הוא יצר קשרים עם ליקאת עלי ח'אן. ב-1946 הוא עזב את היידראבאד כדי להצטרף למשרד האוצר של הודו. בחלוקת התארים של אותה שנה, האחרונה בה כובדו בעלי משרות ציבוריות בהודו, הוענק לו תואר אבירות.
שר האוצר
ב-1947 עזב מוחמד את חברת מהינדרה והצטרף למשרד האוצר של הודו בניהולו של שר האוצר ליקאת עלי ח'אן וסייע לו לנסח את התקציב הראשון של הודו.
לאחר חלוקת הודו החליט מוחמד להיות אזרח פקיסטן וב-14 באוגוסט 1947 התיישב באופן קבוע בעיר הולדתו, לאהור. בממשלתו של ליקאת עלי ח'אן הוא קודם לתפקיד שר האוצר הראשון של פקיסטן. ב-1948 הוא הגיש את התקציב הראשון של המדינה ואת טיוטת תוכנית החומש הראשונה.
ב-1949 הזמין מוחמד את מנהיגי העולם המוסלמי לארגון הבינלאומי הכלכלי האסאלמי, והדגיש בפניהם את הראיון של גוש כלכלי מוסלמי. באותה תקופה הוא לקה בשיתוק שמנע ממנו את האפשרות לדבר ולהתנייד ביעילות ובריאותו החלה להתרופף.
המושל הכללי של פקיסטן
בראשית 1951 החליט ראש הממשלה ליקאת עלי ח'אן להעביר את שר האוצר מוחמד מתפקידו בשל מצבו הבריאותי שהמשיך להתדרדר. עם זאת, החלטה זו לא יצאה לפועל עקב רציחתו של ח'אן באוקטובר אותה שנה. המושל הכללי דאז, חוואג'ה נזימודין, מינה את מוחמד להחליפו בתפקידו בעוד שהוא לקח על עצמו את תפקיד ראש הממשלה במקום ליקאת עלי ח'אן.
ב-1953 ייצג מוחמד את פקיסטן כראש המדינה בטקס ההכתרה של המלכה אליזבת השנייה, לצדם של המושלים הכלליים של קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה וציילון. בעת שובו לפקיסטן התחוללו התסיסה שעוררה "תנועת השפה" בדאקה שבמזרח פקיסטן והמהומות הדתיות נגד האחמדים בלאהור. שני האירועים הללו הובילו את מוחמד לעשות שימוש בסמכויותיו על פי חוק ממשלת הודו משנת 1935 הוא פיטר את ממשלתו של נזימודין ומינה תחתיו את הדיפלומט מוחמד עלי בוגרה.
ב-1954 עשתה האספה המכוננת של פקיסטן מאמצים להחליף את החוק משנת 1935 וליצור איזונים ובלמים על סמכויותיו של המושל הכללי. בתגובה פיזר מוחמד את האספה המכוננת, צעד שזכה לביקורת מטעם בית המשפט העליון של סינד. נשיא בית המשפט, סר ג'ורג' קונסטנטין קבע שצעדו של מוחמד היה בלתי חוקי, אך קביעה זו נהפכה על ידי בית המשפט העליון של פקיסטן.
באותה תקופה התדרדרה בריאותו של מוחמד עוד יותר והוא חש בשיתוק בכל גופו. ב-1955 הוא נאלץ לנסוע לבריטניה כדי לקבל טיפול רפואי. בהיעדרו הוא מינה את איסכנדר מירזא כממלא מקומו, אך זה האחרון פיטר אותו והיה למושל הכללי הקבוע, זאת בתמיכת חברי האספה המכוננת. סר מאליק ע'ולאם מוחמד מת ב-29 באוגוסט 1956 ונקבר בלאהור.
קישורים חיצוניים
25541384מאליק ע'ולאם מוחמד