מאיר יצחק-הלוי
מאיר יצחק הלוי, 2008 | |||||
לידה |
18 ביוני 1953 (גיל: 71) ירושלים, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
מפלגה | הליכוד, תקווה חדשה | ||||
| |||||
| |||||
|
מאיר יצחק הלוי (נולד ב-18 ביוני 1953, ה' בתמוז ה'תשי"ג) הוא איש ציבור ישראלי אשר כיהן כסגן שרת החינוך וכחבר כנסת בכנסת ה-24 מטעם מפלגת תקווה חדשה. בנוסף, כיהן כראש עיריית אילת בשנים 2003–2021 (ארבע קדנציות).
ביוגרפיה
נולד בירושלים לשושנה ושלמה, בן למשפחה יוצאת תימן ובן לשושלת רבנים בעדה התימנית. בילדותו למד במסגרת 'בתי אבות' של ישיבת פוניבז' בבני ברק, בוגר המדרשה לעובדים חינוכיים סוציאליים, בוגר מסלול שלטון מקומי במדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן. שירת כלוחם בחיל השריון ולחם במלחמת יום הכיפורים. את שירותו הצבאי כחייל במילואים סיים בדרגת רב-סרן.
בשנת 1979 הגיע עם רעייתו נעמי לאילת, ועסק בחינוך בלתי פורמלי, החל מניהול "בית הנוער" ועד ניהול מחלקת הנוער העירונית, על כך קיבל פרס חינוך ארצי ממדינת ישראל. הקים וניהל את רשת המתנ"סים באילת ועל כך קיבל פרס הצטיינות. ניהל את המכללה למינהל באילת והביא אותה להישגים, ומספר הסטודנטים בה הגיע בתקופתו ל-1,400.
קריירה פוליטית
את דרכו בפוליטיקה החל יצחק-הלוי בשנת 1993, כחבר מועצת העיר אילת.
בשנים 1995–1996 שימש כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך. בשנים אלה הוביל רפורמה בחינוך העל יסודי באילת שהגדילה את אחוז הזכאים לבגרות בעשרות אחוזים. בתקופה זו עמד בראש הוועדה לרפורמה בחינוך הדתי ממנה צמחה האולפנה, הישיבה התיכונית ועוד.
בשנים 1998–2003 שימש כיו"ר האופוזיציה במועצת העיר.
בשנת 2003 נבחר לראשונה לראשות עיריית אילת, ומאז נבחר לתפקיד בשלוש מערכות בחירות נוספות. הוא הקים והוביל בעיר את תוכנית "עיר ללא אלימות" (בשיתוף ד"ר אורלי אינס), שהפכה לימים לתוכנית לאומית ופועלת בכ-150 רשויות.
בתקופת כהונתו זכתה העיר אילת שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי.
מאיר יצחק-הלוי הוביל מספר מאבקים ובהם, פינוי של מעל 200 דוכנים לא חוקיים מהטיילת של העיר, וזאת למרות לחצים ואיומים על חייו, כשבשיאם נזרק רימון רסס צה"לי לביתו, ופינוי קטעי חוף שגורמים פרטיים ומוסדיים השתלטו עליהם.
תקופתו ידועה במאבקים רבים שתכליתם שיפור חיי התושבים, כמו המאבק להשבת הטבת המס לתושבי אילת, המאבק לשמירה על הטבת הפטור ממע"מ, המאבק לעצירת כניסת מסתננים לא חוקיים, המאבק בדוכנים ובפולשים על החופים, המאבק נגד סגירת שדה דב, והמאבק לשיפור כביש 90.
מעבר לתפקידו כראש עיריית אילת, מאיר יצחק-הלוי מכהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית לאילת, דירקטור בחברה למשק וכלכלה וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
בראשית העשור השלישי של המאה ה-21, מונה על ידי יו"ר השלטון המקומי כיו"ר הוועדה לטיפול באלימות ברשתות החברתיות.
בפוליטיקה הארצית
בדצמבר 2020 הכריז הלוי על הצטרפותו למפלגת "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער, והוצב במקום השביעי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים והוא לא נכנס לכנסת. לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בהשתתפות תקווה חדשה, ועם הפסקת חברותו בכנסת של השר זאב אלקין במסגרת החוק הנורווגי, הוא נכנס לכנסת. בדצמבר 2021 מונה לסגן שרת החינוך.[1][2]
בספטמבר 2022 הודיע הלוי על פרישתו מהפוליטיקה, ובבחירות לכנסת ה-25 הוא מוקם במקום ה-118 הסמלי ברשימת "המחנה הממלכתי".[3]
חיים אישיים
הלוי נשוי לנעמי, אב לשניים וסבא לארבעה.
בן דודו (מדרגה שנייה) הוא חבר הכנסת יואב בן-צור.
קישורים חיצוניים
- נעמה לנסקי, השריף, באתר הארץ, 21 בפברואר 2008
- נתיב נחמני, המשטרה: אין ראיות נגד ראש עיריית אילת, באתר וואלה!, 26 ביוני 2008
- רותם נועם, מאיר יצחק הלוי: "העשייה תנצח את ההשמצות", באתר ערב ערב באילת, 10 באוקטובר 2013
- אמציה סמקאי, בואו לאילת, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
- מאיר יצחק הלוי, ברשת החברתית טוייטר
הערות שוליים
- ^ בליץ השבעות: היום יכנסו הח"כים החדשים במסגרת החוק הנורווגי, באתר כיפה, 16 ביוני 2021
- ^ רונית זילברשטיין, ראש עיריית אילת הושבע לכנסת – וקרב הירושה החל, באתר ישראל היום, 16 ביוני 2021
- ^ המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ לראשות הממשלה באתר ועדת הבחירות המרכזית.
סגני שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
ראשי עיריית אילת | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
35358981מאיר יצחק-הלוי
- רשימת חברי הכנסת
- סגני שרי החינוך
- סגני שרים בממשלת ישראל
- ראשי עיריית אילת
- משפחת יצחק הלוי
- ראשי רשויות מקומיות מטעם הליכוד
- ראשי רשויות מקומיות מטעם קדימה
- מנהלי מתנ"סים
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- חברי הכנסת מטעם תקווה חדשה
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע: חברי כנסת מכהנים במסגרת החוק הנורווגי
- ישראלים שנולדו ב-1953