מאיר אהרונסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מאיר אהרונסון (נולד ב-3 במאי 1945) הוא אוצֵר ישראלי, מייסד ומנהל המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.

ביוגרפיה

אמו, נלי, עלתה לישראל ב-1932 מגרמניה, הייתה בגרעין שהקים את קיבוץ עין גב; אביו, אברהם (אברשה) אהרונסון, יליד קייב, יוצא פלמ"ח, חבר אחדות העבודה, היה מקורב ליגאל אלון ואחר-כך לאבא אבן, היה חוקר פרטי במקצועו. [1]

מאיר אהרונסון נולד בתל אביב, נדד עם משפחתו בישראל ולמד בתיכונים אהל שם ודביר, רמת גן. [1] בילדותו למד ציור באופן פרטי אצל רפי לביא. בצה"ל שירת כ"נער מלך" ביחידת מצוף 247, שהחזיקה את מובלעת הר הצופים (1963-5).

בוגר תואר ראשון בתולדות האמנות ומוזיאולוגיה מאוניברסיטת המדינה של ניו יורק (אנ') ובעל תואר שני במוזיאולוגיה ותולדות האמנות, מאוניברסיטת נוריץ', ורמונט, ארצות הברית. [2] נושא עבודת התזה שלו היה: "מצב האמנות בעקבותיו של מרסל דושאן". למד בחוג לתולדות אמנות באוניברסיטת תל אביב (1980-1977). [3]

בשנת 1980 מונה למנהל מוזיאון העיר ירושלים, שהיה אז בשלב התכנון שלו. [1] [2] [3] ב-1982 אצר 12 תערוכות אמנות בגלריה הוראס ריכטר בתל אביב. בין התערוכות שאצר הייתה תערוכת הנרי מור אותה אצר מטעם אוניברסיטת תל אביב. [1]

ב-1983 שימש במשך שנה כעוזר מחקר באוניברסיטת תל אביב. עבד בהנחיתו של פרופ' מרדכי עומר ואצר באותה שנה כ-8 תערוכות.[1] [2] [3]

באותה התקופה היה בין היוזמים להקמת הארכיון לאמנות הישראלית. ארכיון שהוקם על ידי קבוצה של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ארכיון זה קיים עד היום. במקביל החל לכתוב בעיתון "העיר" על נושאים שונים, ביניהם פיסול, ציור, ואדריכלות. באותה שנה אצר תערוכות בגלריות ציבוריות וכתב מאמרים לקטלוגים ולעיתונות בתחומי האמנות הפלסטית. בין התערוכות שאצר באותה השנה הייתה תערוכה של ג'קומטי, תערוכה קבוצתית שעסקה במלחמת לבנון וכן תערוכות של אמנים צעירים שלימים הפכו לאמנים חשובים בישראל.

ב-1984 פנה אהרונסון לעירית רמת גן והציע להקים את המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן. המוזיאון הזה היה צריך להיות המוזיאון הראשון המוקדש כולו לאמנות ישראלית. [3] במהלך השנים 1984 - 1986 עסק בתכנון ובהקמת המוזיאון. באותה התקופה אצר תערוכה בשם "בשטח פתוח", התערוכה התקיימה בפארק הלאומי ברמת גן ונפתחה בספטמבר 1985. תערוכה זו הייתה פעולה ראשונה של המוזיאון שעתיד היה להפתח מאוחר יותר. [1]

בשנת 1986 עסק במקביל בתכנון ופיקוח על ההקמה של מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר. כעבור מספר שנים, הקים מוזיאון נוסף ליהלומים בטבריה. בשנה זו החל לכתוב בעיתון "ידיעות אחרונות" טור אישי שעסק בתחומים של תרבות, אמנות ועיצוב ואוכל.

ב-4 באפריל 1987 נחנך המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.[3] את המוזיאון ניהל אהרונסון במשך שלוש שנים. באותה התקופה אצר כשלושים תערוכות והיה מעורב כאוצר ראשי במספר דומה של תערוכות אחרות. המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן ממוקם במבנה תעשייה שהוקם בשנות ה-20 בסגנון הבאוהאוס הוסב למוזיאון תוך שימור אופי הבניין, שטחו כ-2500 מטר מרובע. המוזיאון עוסק בשישה תחומים של אמנות – ציור, פיסול, וידאו וצילום, עיצוב ואדריכלות.

ב-1988, תוך כדי ניהול מוזיאון רמת גן, נבחר להיות מפיק הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית בוונציה, אותו אצר אדם ברוך. [4] [5] באותה שנה התחיל להגיש תוכנית רדיו בקול ישראל בנושאי עיצוב ואדריכלות.

ב-1989 מונה לחבר במועצה הציבורית לתרבות ואמנות וכחבר במדור לאמנות פלסטית. תפקיד שמילא במשך שמונה שנים.

ב-1990 יזם את הקמתה של הביאנלה לפיסול בעין הוד. [6] אצר את התערוכות בשתי הבינאלות הראשונות, ב-1990 ו-1992. [4] בביאנלה יזם את הענקת "פרס אוצר", פרס שלא היה קיים עד אותה עת בארץ. [7] באותה השנה היה המפיק של הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית בוונציה.

בתחילת שנת 1991 מונה לרכז צוות הקמת הגלריה הלאומית, ערך סקר שהוגש למינהל התרבות. שינויים פוליטיים ובעיות תקציביות הביאו לביטולו של הפרויקט. [8]

בסוף שנת 1991 התקבל לעבודה כמנכ"ל מוזיאוני חיפה. מוזיאוני חיפה היא חברת ניהול של ששת המוזיאונים העירוניים הנמצאים בחיפה. [3]

ב-1992 מונה על ידי פרופ' עליזה שנהר, רקטור אוניברסיטת חיפה, לחבר בוועדת בדיקה של האוניברסיטה על מצב האמנות בה. ועדה זו בדקה את מבנה המחלקות ללימודי אמנות ומוזיאולוגיה באוניברסיטה וכן את מצבן של הגלריות האוניברסיטאיות ואוספי האוניברסיטה.

ב-1992 יזם אהרונסון את הקמת המוזיאון לאמנות עכשווית ברמת השרון. [9] [10] [11] המוזיאון יועד להיות מוקדש לצילום ולוידאו, אולם הקמתו לא קרמה עוד וגידים. באותה שנה, אצר תערוכה שנקראה "תעשייה על העדשה", במסגרתה הוצאו שלושים צלמים למפעלי תעשייה שונים. הפרויקט הסתיים בפרסום ספר צילומים ותערוכה. אהרונסון ערך עבור התאחדות התעשיינים בישראל שתי תערוכות נוספות.

ב-1995 אצר את הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית הראשונה ביוהנסבורג, דרום אפריקה, בו השתתפו שמחה שירמן, לאה ניקל, בני אפרת ויהודית גואטה.[8] התערוכה נקראה "הגבולות הבלתי נראים", הוצגה ביוהנסבורג, נדדה בעולם מספר שנים והוצגה בבנגקוק תאילנד, טאיפיי טאיוואן ובוולינגטון ניו זילנד. במסגרת הבינאלה ביוהנסבורג יזם והפיק ערב משוררים כחלק מאירועי הפתיחה של הביתן הישראלי בבינאלה.

במקביל עבר לכתוב בעיתון "שישי - תקשורת תרבות" בעיתון זה היה בעל טור קבוע בנושאים שונים בעיקר ביקורת מסעדות ואוכל. בשנה זו ערך ריאיון עם נלסון מנדלה הנשיא החדש של דרום אפריקה; עם פטיקה נטולי, משורר דרום אפריקאי גולה שהתגורר בלונדון; עם אישים ישראליים שונים; כמו גם כתבות על אמנות עיצוב ואדריכלות. בשנה זו (1994) מונה לעמוד בראש פרויקט של הצבת פסלים בכפר סבא, בו בכל שנה הוצבו עשרה פסלים ברחבי העיר. בנוסף אצר תערוכת צילום בשם "צילום - בין תיעוד לאמנות".

בשנת 1995 חזר אהרונסון לנהל את המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן. [12] מאז ועד היום (2018) הוא מכהן כמנכ"ל המוזיאון וכאוצר ראשי שלו. במקביל אצר פרויקט של הצבת פסלים ברחבי העיר אשדוד. בפרויקט זה השתתפו 28 אמנים שהציבו פסלים גדולים ברחבי העיר. כן אצר תערוכה לזיכרון של יצחק רבין, שנדדה בין בירות אירופאיות בהן: בון – גרמניה, פרג – צכיה, וינה – אוסטריה.

ב-1999 כיהן אהרונסון כאוצר הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה, בו הציג את פיליפ רנצר ושמחה שירמן.[4] כן אצר תערוכה בדוברובניקקרואטיה, תערוכה של ארבעה אמנים ישראליים ובנוסף מונה להיות אוצר התצוגה הישראלית בקרואטיה, הקרויה "מפגשים ים תיכוניים" ב-1999. בין התערוכות שנאצרו על ידו בתקופה זו: "הצילום שאיננו" (1996) - תערוכת צילום לזכרו של יצחק רבין שנרצח. התערוכה נדדה והוצגה בארמון הנשיאות בפראג בבנין הפרלמנט בבון – גרמניה ובבנין הפרלמנט בווינה – אוסטריה. כן תערוכה גדולה של דני קרוון וכן תערוכות לאסד עזי, אורית רף, תמי עמית, תערוכה קבוצתית בנושא דימוי האם באמנות הישראלית.

בשנת 1999 היה חבר בצוות ההיגוי לאקספו 2000, הנובר גרמניה.

בשנת 2000 מונה לחבר בצוות כתיבת 'חזון תרבות 2020' וכן כיו"ר הצוות לנושא "יחסי מרכז פריפריה" וחבר בצוות "שינוי מבנה ארגוני". בשנת 2002 התמנה לחבר במועצה החדשה לתרבות ואמנות, יו"ר הוועדה לקשרי חוץ וחבר בוועדה לבתי ספר לאמנות. בשנים 2004 - 2007 הופקד על התכנון המוזיאולוגי של מוזיאון היהלומים בבניין מכבי ברמת גן.

אהרונסון אצר עד היום (2018) קרוב לחמש מאות תערוכות והוציא קרוב ל-500 קטלוגים.

מאיר אהרונסון היה נשוי לנאוה מאז שנת 1971 ועד למותה בשנת 2019, מורה לתנועה בסטודיו למשחק ניסן נתיב ואב לשניים, מתגורר בשכונת אפקה, תל אביב.

גלריית תמונות

רשימת תערוכות נבחרות במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן

  • 1985 - "שטח פתוח", תערוכה קבוצתית, מאמרים: מאיר אהרונסון, אבנר שלו. 48 ע', צילומים.
  • 1987 - בני אפרת, "לא היה את מי לשאול קיץ 2035", מאמרים: מאיר אהרונסון, מרדכי עומר, 92 ע', 48 צילומים.
  • 1987 - לאה ניקל, "עבודות נייר", מאמרים: מאיר אהרונסון, סורין הלר. 50 ע', 31 צילומים.
  • 1987 - א. הימלרייך, "מצב ותנועה", מאמרים: מאיר אהרונסון, יואן סילבר, 84 ע', 30 צילומים.
  • 1988 - יהודה פורבוכראי, מאמרים: מאיר אהרונסון, עדי שפירא, 36 ע', 12 צילומים.
  • 1988 - רפי לביא, מאמר: מאיר אהרונסון. 86 ע', 31 צילומים.
  • 1988 - יחיאל שמי, "פיסול חילוני", אדם ברוך.
  • 1988 - פנחס כהן גן, "הדפסים 1988-1986", מאמרים: מאיר אהרונסון, מרדכי עומר, 224 ע', 254 צילומים.
  • אהרון כהנא, "אהרון כהנא", מאמרים: מאיר אהרונסון, ליאת גולומב מאור, 48 ע', 19 צילומים.
  • 1989 - יאן ראוכוורגר, "במשפחה, אמנות כאוטוביוגרפיה", מאמרים: מאיר אהרונסון, מרדכי עומר. 72 ע', 39 צילומים.
  • 1989 - יהודית לוין, "מקו לכתם," מאמרים: מאיר אהרונסון, עפרה ריזנפלד, 76 ע', 38 צילומים.
  • 1990 - אברהם פסו, "מסע בזיכרון", מאמרים: מאיר אהרונסון, נעמי אביב, 52 ע', 23 צילומים, פברואר.
  • 1995 - "סלון הסתיו" הצעה חדשה, מאמר: מאיר אהרונסון, 9 ע' 33 צילומים.
  • 1996 - "הצילום שאיננו", תערוכת צלמי עיתונות שמתארת את חייו והירצחו של ראש הממשלה, פתח דבר: צבי בר, מאמר: מאיר אהרונסון, 155 ע', תצלומי צבע.
  • 1996 - רעות פרסטר, "כשהמשפחה הופכת לקישוט", מאמר: מאיר אהרונסון, 34 ע', 25 צילומי צבע, עברית אנגלית.
  • 1997 - "פוטו יונה", צילומים בעקבות שירי יונה וולך, מאמרים: מאיר אהרונסון, רוני סומק, 55 ע', 20 צילומי צבע, 6 תצלומי שחור לבן.
  • 1997 - "המדרשה: חידה ללא פתרון", מאמרים: מאיר אהרונסון, יאיר גרבוז, רפי לביא, 105 ע', תצלומים.
  • 1997 - שמחה שירמן, "13", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, יוסף אלמוג, עברית, תצלומים, 107 ע'.
  • 1997 - ורדה גצוב, "רישום", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, מאיר אגסי, 18 תצלומי צבע, 34 ע', עברית.
  • 1997 - דני קרוון, "חורף 97 רמת גן ישראל", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, מרק שפס, פייר רסטני, מנפרד שנקבורג, מייקל גיבסון, שיחה בין חוה לדני קרוון, פריז, נובמבר 1997, צילומי צבע, עברית אנגלית, 120 ע'.
  • 1998 - סיגל אבני, "צילומים", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, טלי תמיר, שיחה: איה קניוק ודגנית ברסט, צילומי שחור לבן, עברית אנגלית, 76 ע'.
  • 1998 - אורית רף, "צילומים", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמר: מאיר אהרונסון, צילומים, עברית אנגלית, 34 ע'.
  • 1998 - יחיאל שמי, "ניירות", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, מאיר אגסי, צילומים. 1250 ע'.
  • 1999 - אסד עזי, "מסע אל תולדות", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, גל ונטורה, 17 צילומי צבע, עברית אנגלית, 32 ע'.
  • 1999 - יהודית מצקל, "נולד מת", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, ד"ר רון פונדק, 20 צילומי שחור לבן, עברית אנגלית, 32 ע'.
  • 1999 - צביקה לחמן, "פדיון אב", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, פסל כמיילדת מאת ג'פרי הרטמן, פדיון הבן, פדיון האב גדעון עפרת, מתוך פנקס העבודה, צילומי שחור לבן, 150 ע', עברית אנגלית.
  • 1999 - זיו קורן, "תיק ג'סיקה/תצלומים", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, זיו קורן, 32 תצלומי צבע, שחור לבן, 66 ע'. עברית אנגלית.
  • 1999 - "הזיכרון כהיסטוריה ההיסטוריה כזיכרון", התצוגה הישראלית, הביאנלה של ונציה, 1999. אוצר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע+טקסטים.192 עמ'. עברית אנגלית.
  • 2000 - אבנר כץ, "עבודות חדשות 2000-1999", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, יאיר גרבוז. תצלומי שחור לבן ובצבע, 70 ע', אנגלית עברית.
  • 2000 - ז'אק ז'אנו, "טרובדור בחומר ובתלת מימד", אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: תצלומים בשחור לבן ובצבע, עברית אנגלית, 57 ע'.
  • 2001 - ורדי כהנא, צילום "היופי ניתק את עצמו", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, ורדי כהנא, גילי פתיר. צילומי שחור לבן, עברית אנגלית, 34 ע'.
  • 2002 - מיכאל קובנר, "אמן במסע 1975–2001, אמן במסע", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, גיל גולדפיין, פורמט ספר צילומים, עברית אנגלית, 223 ע'.
  • 2002 - מירי נשרי, "חול במיטה", אוצרת: אפרת נתן, מאמר: מאיר אהרונסון, שיחה: מירי נשרי, אפרת נתן, וטלי תמיר, 14 צילומי צבע, עברית אנגלית, 25 ע'.
  • 2003 - יהושע פרונט, "רוח האדם: גוף האדם", אוצר: אדם ברוך, מאמרים: מאיר אהרונסון, אדם ברוך, עברית. 35 עמ'. צילומי צבע.
  • 2003 - עליזה אורבך, "לנה", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, שבא סלהוב, גדעון עפרת, שירלי קאופמן, תצלומים שחור לבן, 45 ע', עברית.
  • 2003 - לואי מרעי, "סמל, הולך הביתה", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, זיו קורן, תצלומי צבע, 118 ע', עברית אנגלית.
  • 2004 - נעמי ליס מייברג, "נסה לשער את תגובת הצופים", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמר: מאיר אהרונסון, תצלומי שחור לבן, 45 ע'. עברית.
  • 2004 - מאיר רקוץ, "עוגן", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, מאיר רקוץ, צילומי צבע, עברית, 45 ע'.
  • 2004 - אמנון דוד ער, "ציור", אוצר: מאיר אהרונסון, מאמרים: מאיר אהרונסון, איה לוריא, צילומי צבע, עברית אנגלית, 46 ע'.
  • 2004 - רוני סומק, "חוואג'ה ביאליק". אוצר: מאיר אהרונסון, מאמר: מאיר אהרונסון, 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק. צילומים, 15 עמ', עברית אנגלית.
  • 2005 - שלמה ויתקין, "צבעי מקום, צבעי זמן". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: יאיר גרבוז, ד"ר אהרון זיידנברג, גיל גולדפיין. צילומי צבע. עברית אנגלית. 128 עמ'.
  • 2006 - נפתלי סולומון, "ציירתי לך ארצי". אוצר: דורון פולק. מאמרים: מאיר אהרונסון, דורון פולק. צילומי צבע. עברית אנגלית.
  • 2006 - לאו ריי, "עבודות אחרונות". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, מרים אור, משה שק, לאו ריי. צילומי צבע. עברית אנגלית. 126 עמ'.
  • 2007 - איילת השחר כהן, "הלב זוכר". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. תצלומי צבע. עברית אנגלית.
  • 2007 - איתן גרוס, "ציפורה, אם איתן היה בת הייתי מחכה לו" אוצרת: שולמית באומן. מאמרים: מאיר אהרונסון, נורית כנען-קדר, שולמית באומן. צילומי צבע. עברית אנגלית. 48 עמ'.
  • 2007 - מיכאל גרוס, "קיר צף באוויר". מאמר: מאיר אהרונסון. אוצר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע. 60 עמ'. עברית.
  • 2007 - רוני סומק, "ריה"ל מדריד". אוצר: מאיר אהרונסון. 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי. 24 עמ'. תצלומי צבע.
  • 2008 - אלדד רפאלי, יגאל סרנה, "צליל בודד כמו אמריקה". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. עברית אנגלית. 132 עמ'. צילומי צבע.
  • 2008 - דובי קדמון, "והכלי שלא הונח". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע, קולאז'. 27 עמ'. עברית.
  • 2009 - אסד עזי, "אבא שלי חייל". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, טל בן צבי. צילומי
  • 2010 - יואב חנן, "אתרי היעלמות". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, מירה אבגר, אלדד רפאלי. צילומי צבע. 72 עמ'. עברית.
  • 2010 - איוון שוובל, "מקום בטוח". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, איוון שוובל. צילומי צבע. 84 עמ'. עברית.
  • 2010 - איריס נשר, "בחדרי החושך". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, יגאל שוורץ. צילומי צבע + טקסטים. 168 עמ'. עברית אנגלית.
  • 2010 - דליה מאירי, "הכנות-ממד אישי". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע. 24 עמ'. עברית.
  • 2011 - סמדר אליאסף, "תקריות". אוצרים: מאיר אהרונסון, אמון יריב. מאמרים: מאיר אהרונסון, דליה מנור. צילומי צבע. 148 עמ'. עברית אנגלית.
  • 2011 - סאלח אלקרא, "פרחים סגולים". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, סלמאן נאטור. צילומי צבע. 60 עמ'. עברית.
  • 2012 - איריס נשר – 'כניסה'. כתיבה: יורם קניוק. אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע. עברית. 84 עמ'.
  • 2012 - יאיר גרבוז – 'הלוואי והיה לי פתרון יותר טוב'. אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, דני קרמן. צילומי צבע. עברית. 136 עמ'.
  • 2013 - סשה אוקון, "observations". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, גדעון עפרת, אירנה אלטר. צילומי צבע. עברית ואנגלית. 144 עמ'.
  • 2013 - מאיר רקוץ, "ואלה שמות". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע. עברית. 60 עמ'.
  • 2013 - יהושע פרונט, "הצייר שיצא אל שולי העיר". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמר: מאיר אהרונסון. צילומי צבע. עברית. 48 עמ'.
  • 2013 - אילן ברוך, "לעיתים שוכחים שהשממה לא הייתה שממה כלל". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, יגאל שפר, רוני סומק, איה לוריא. צילומי צבע. עברית ואנגלית. 144 עמ'.
  • 2014 - לאו ריי, "הציור הוא געגוע". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, הלית בלום. צילומי צבע. עברית. 96 עמ'.
  • 2014 - ג'ון בייל, "ציור". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, ראובן פלץ. צילומי צבע. עברית. 48 עמ'.
  • 2015 - רוני בן ארי, "המסע בעקבות הציגנקה". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, רוני בן ארי, נורית נוישטט נוי. צילומי שחור לבן וצבע. עברית ואנגלית. 216 עמ'.
  • 2016 - יוג'ין למאי, "בין זהויות: טראומה ומוסר". אוצרים: מאיר אהרונסון, שי בייטל. מאמרים: מאיר אהרונסון, שי בייטל. צילומי צבע. עברית ואנגלית. 60 עמ'.
  • 2016 - אלדד רפאלי, "כל מרחק אינו קרוב". אוצרים: מאיר אהרונסון, ריצ'רד גרוסברד. מאמרים: מאיר אהרונסון, ריצ'רד גרוסברד, יגאל סרנה, אלדד רפאלי, טל אנג'ל. צילומי שחור לבן וצבע. עברית ואנגלית. 118 עמ'.
  • 2016 - שלומית כרמלי, "תל אביב-יפו בשחור לבן". אוצר: מאיר אהרונסון. מאמרים: מאיר אהרונסון, רוני סומק, קציעה עלון, יענקלה רוטבליט, נתן זהבי, רותי דר. צילומי שחור לבן וצבע. עברית. 96 עמ'.
  • 2016 - גרשון קניספל, "רטרוספקטיבה 2015-1950". אוצר: מאיר אהרונסון (שם התערוכה: שנות ה – 50). צילומי צבע. עברית ואנגלית. 444 עמ'.

תערוכות נבחרות נוספות

  • 1995, הגבולות הבלתי נראים, יוהנסבורג דרום אפריקה, הביאנלה הראשונה.
  • 1990, הטבע בנה לנו מוזיאון, פיסול בממד אנושי, הביאנלה הראשונה בעין הוד.
  • 1992, הטבע בנה לנו מוזיאון, אמן, אוצר, אמנות. הביאנלה השנייה בעין הוד.
  • 1999, הזיכרון כהיסטוריה וההיסטוריה כזיכרון, הביאנלה של ונציה.
  • 2001, אמנות ישראלית, הביאנלה הים תיכונית, קרואטיה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 בר-קדמא, עמנואל. "ממזר שהוא מלך", ידיעות אחרונות, 7 ימים, 12 בינואר 1990, עמ' 28.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 סימן-טוב נעמי, טצ'ר אורן. "חיפה צריכה להאמין בעצמה", קול חיפה, 7 ביוני 1991.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 גולן סמדר. "אני פריק של אמנות ישראלית", דבר, 5 ביולי 1991, עמ' 28.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 גילרמן דנה. "סלון הדחויים", הארץ, 18 באוגוסט 1999, עמ' ד'1-ד'2.
  5. ^ שינקמן ענת. "אהרונסון פשוט עשה את זה", תל אביב, 15 בדצמבר 1989, עמ' 11.
  6. ^ שקד שלומית. "יש כתובת חדשה, עין הוד", מעריב, יום שישי, 28 בספטמבר 1990, עמ' 5.
  7. ^ שפי סמדר. "בואו, תלמדו ממני", הארץ, מוסף הארץ, 9 באוקטובר 1992, עמ' 37, 39.
  8. ^ 8.0 8.1 אהרונסון מאיר. "בסוף תהיה גלריה לאומית", שישי, תקשורת/תרבות, 4 בנובמבר 1994, עמ' 10.
  9. ^ סימן טוב נעמי. "לאהרונסון יש מוזיאון חדש", העיר, 16 ביולי 1992, עמ' 83.
  10. ^ ברוך אדם. "מאיר אהרונסון לרמת השרון", העולם הזה, 14 ביולי 1993, עמ' 40.
  11. ^ אלפר דניאלה. "זה יהיה המוזיאון הכי טוב בארץ", צומת השרון, 16 ביולי 1993.
  12. ^ שפי סמדר. "מאיר אהרונסון מונה שוב למנהל מוזיאון רמת גן", הארץ, 30 באוגוסט 1995, עמ' ב'5.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0