רבי יהושע השיל פריד
| לידה | ה'תקפ"ד |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1921 (בגיל 97 בערך) כ"א בסיוון ה'תרפ"א קאפיש, הונגריה (נאג'י-קופושוני (אנ'), סלובקיה) |
| מקום קבורה | קאפיש, הונגריה (נאג'י-קופושוני (אנ'), סלובקיה) |
| מדינה | הונגריה |
| מקום מגורים | קאפיש, הונגריה (נאג'י-קופושוני (אנ'), סלובקיה) |
| מקום פעילות | קאפיש, הונגריה (נאג'י-קופושוני (אנ'), סלובקיה) |
| רבותיו |
|
| תלמידיו | הרב אהרן ראטה |
| אב | הרב גדליה |
| צאצאים | הרב יעקב מאיר |
| חתנים | הרב אהרן וייס |
רבי יהושע השיל הכהן פריד (ה'תקפ"ד – כ"א בסיוון ה'תרפ"א, יוני 1921) היה אדמו"ר חסידי וראש ישיבה בקאפיש שבהונגריה (כיום נאג'י-קופושוני (אנ') בסלובקיה).
תולדותיו
נולד בשנת ה'תקפ"ד לגדליה. למד אצל הרב מאיר איזנשטטר,[1] הרב חיים מצאנז, הרב צבי הירש מליסקא והרב יצחק אייזיק מזידיטשוב. בשנת ה'תר"ל החל לכהן באדמו"רות בעיר קאפיש. ועל פי המסופר, היו לו אלפי חסידים. הקים ישיבה גדולה בקאפיש. בשנת ה'תר"ס מסר את הרבנות לבנו כשהוא ממשיך לכהן באדמו"רות בלבד. מתלמידיו היה רבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים.
נפטר בכ"א בסיון תרפ"א, ונקבר בקאפיש. על קברו הוקם אהל ויהודים רבים היו באים לפקוד את קברו. האהל והקבר שרדו את השואה ומתוחזקים כיום על ידי אחד מצאצאיו.
חיבוריו
חיבר ספר בשם "זיכרון יהושע" על התורה.[2]
התפרסם כפועל ישועות, ורבים מסיפורי המופת התפרסמו בספר "תולדות אנשי מופת", בחלק "אוזני יהושע".[3]
משפחתו
בנו רבי יעקב מאיר (ה'תרט"ו - ה'תרצ"ה) שימש בחייו ברבנות, על פי הוראתו.
חתנו רבי אהרן וייס (אחיו של הרב יוסף מאיר מספינקא) כיהן משנת תרמ"ט כאב"ד בנדיקוביץ שם שימש גם באדמו"רות. בשנת ה'תרע"ד עבר לרסוויגף (פרבר של העיר מונקאץ') והחל לכהן כרבה. חיבר ספר בשם "מדרש אהרן". נפטר בי"ד בחשוון ה'תרצ"ג. נכדו היה הרב אברהם צבי וייס, רבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתן אלנתן, נתינת הדורות, באתר אוצר החכמה
- ^ יהושע השיל פריד, זכרון יהושע, באתר אוצר החכמה
- ^ חנניה יום טוב ליפא ברוין, תולדות אנשי מופת, באתר אוצר החכמה
35668666יהושע השיל פריד