רבי פנחס שטיין
| לידה |
ח' באב ה'תק"ץ פיווינצה (הונגריה) |
|---|---|
| פטירה |
כ' בתמוז ה'תרמ"ו (בגיל 55) קרלסבאד |
| מקום קבורה | טרקסנטמיקלוש |
| תחומי עיסוק | רבה של טרקסנטמיקלוש |
| רבותיו | רבי אליקים געץ הכהן שווערין; רבי יצחק משה פרלס; המהר"ם א"ש; רבי מנחם א"ש; הכתב סופר |
| חיבוריו | קנאת פינחס שו"ת בהלכה; קנאת פינחס על התורה |
| בת זוג | בריינדל |
| אב | רבי ישעיה יעקב |
| אם | לאה |
| צאצאים | רבי מאיר שטיין |
| מספר צאצאים | 8 |
| חותן | רבי ליפמן כ"ץ |
| חתנים | רבי שלמה ניימן; רבי יוסף לייב שרייבר |
| חתימה |
 |
רבי פנחס שטיין (ח' באב ה'תק"ץ - כ' בתמוז ה'תרמ"ו) היה רבה של טרקסנטמיקלוש וראש ישיבה. מחבר ספר "קנאת פנחס".
ביוגרפיה
נולד בפיווינצה (הונגריה) לרבי ישעיה יעקב וללאה. לאחר שהתייתם מאמו בגיל 9 נסע ללמוד בישיבתו של רבי אליקים געץ הכהן שווערין אב"ד באיא, שם למד בין היתר גם תנ"ך ודקדוק. כעבור שנה וחצי עבר לבאניהאד לישיבתו של רבי יצחק משה פרלס. בגיל 13 נכנס ללמוד בישיבת המהר"ם א"ש והוא מינה אותו לכתוב לשואלים את תשובותיו בהלכה ומכתבים נוספים[1]. לאחר פטירת המהר"ם א"ש בה'תרי"ב למד תקופה קצרה אצל בנו רבי מנחם[2].
בסביבות שנת ה'תרי"ב התארס עם בתו של רבי ליפמן כ"ץ מאירשא[3] מתלמידי החת"ם סופר, לאחר אירוסיו נכנס ללמוד בישיבת הכתב סופר בפרשבורג. תקופה קצרה לפני הזמן שנקבע לנישואיו נפטרה ארוסתו והוא התארס עם אחותה בריינדל[4] וכעבור שנה נשא אותה[2]. לאחר נישואיו התגורר כ-3 שנים סמוך לחותנו שתמך בו כלכלית. בה'תרט"ו הוזמן על ידי קהילת טרקסנטמיקלוש לכהן כרבם. קודם למינויו הוסמך לרבנות על ידי מספר רבנים, ביניהם הכתב סופר, רבי יואל אונגר ורבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג.[2]. ייסד בעיר חבורות לומדי תורה, בתי ספר לילדים וישיבה שעמד בראשה.
בשנת ה'תרל"ו הוזמן על ידי הקהילה בפאפה לכהן כרבם. בדרכו לשם התקרר מהשלג וחלה, ומאז לא התאושש עד פטירתו בכ' בתמוז ה'תרמ"ו בקרלסבאד. נקבר בבית הקברות בטרקסנטמיקלוש, והוספד בין היתר על ידי רבי שלמה צבי שיק[2].
דעותיו היו קרובות לדעותיו של רבי עזריאל הילדסהיימר לגבי שיטת תורה עם דרך ארץ[2] והם התכתבו בנושא[5]. התכתב בהלכה עם המהר"ם שיק ורבי אהרן דוד דייטש[6].
ספריו
רוב כתביו לא הודפסו[2]. כתביו שיצאו לאור:
- קנאת פינחס, תרנ"ו, שו"ת בהלכה.
- קנאת פינחס, תרנ"ח, על התורה.
כמו כן הודפסו מכתב ידו חידושים ושיעורים ששמע מרבותיו המהר"ם א"ש[7] והכתב סופר[8].
צאצאיו
נולדו לו 3 בנים ו5 בנות, מהם נודעו:
- בנו רבי מאיר, רבה של טרקסנטמיקלוש וטירנוי.
- בתו לאה, נישאה לרבי שלמה ניימן בן רבי דוד ניימן-לאקנבך, אב"ד פאראבאט ווינקאפצע.
- בתו חנה, נישאה לרבי יוסף לייב שרייבר, רבה של אסוד.
קישורים חיצוניים
- קנאת פינחס, תרנ"ו, עמ' ג', ב', "תולדות המחבר" בהקדמה לספר, באתר אוצר החכמה.
- חיבור חשוב, ביאורים והערות על כל מדרש רבה בכתב יד תלמיד מרן הכתב סופר הגאון האדיר רבי פינחס שטיין מטירעק מיקלאש בעל 'קנאת פנחס', באתר תפארת.
- שולחן ארבע, ענייני סעודה, לרבינו בחיי, העותק האישי של תלמיד הכתב סופר, הגאון רבי פנחס שטיין, ובו רישום ארוך ומעניין אודות זהות המחבר, באתר תפארת.
הערות שוליים
- ^ לימים, כאשר רבי מנחם בנו של המהר"ם א"ש רצה להוציא לאור את כתבי אביו, ביקש מרבי פנחס שיסדרם.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 קנאת פינחס, תרנ"ו, עמ' ג', ב', "תולדות המחבר" בהקדמה לספר.
- ^ רבי מאיר שטיין, אבן המאיר א, תרס"ז, בהקדמת הספר.
- ^ נפטרה ג' בניסן ה'תרס"ד ברבי מאיר שטיין, אבן המאיר א, תרס"ז, בהקדמת הספר.
- ^ ראו גם: אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, תשכ"ו, עמ' ל"ג, אגרות י"ג - י"ד.
- ^ לדוגמא: גורן דוד - א, תרמ"ה, עמ' לז, תשובה ל"ו.
- ^ ראו כאן: המבשר תורני, 0081 (מטות מסעי).
- ^ ראו כאן: רבי זושא קינסטליכער, צפונות, עמ' מ"א, גליון ט'.