לסלו אנדרה
 | |
| לסלו אנדרה | |
| לידה |
1 בינואר 1895 אבון, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| הוצאה להורג | 29 במרץ 1946 (בגיל 51) |
| מדינה | הונגריה |
| השכלה | תואר במשפטים מאוניברסיטת בודפשט |
| מקצוע | פוליטיקאי |
| תפקיד | סגן ממונה על מחוז פשט-פיליס-סולט-קישקו |
| מפלגה | צלב החץ |
| פרסים והוקרה | לוחם מסדר ויטז' |
לסלו אנדרה (בהונגרית: Endre László; 1 בינואר 1895, אבון – 29 במרץ 1946) היה פוליטיקאי הונגרי ימני-קיצוני, לאומני ואנטישמי ששיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה והיה ממארגני השילוחים של יהודי הונגריה להשמדה במסגרת שואת יהודי הונגריה. הוצא להורג לאחר המלחמה באשמת פשעי מלחמה.
ביוגרפיה
נולד באבון למשפחה עשירה. לחם כהוסר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה, ונפצע מספר פעמים. לאחר המלחמה זכה לתואר "לוחם" ממסדר ויטז (אנ'). בשנת 1919 סיים תואר במשפטים באוניברסיטת בודפשט, והוצב כשופט מחוזי (הו')[1] בטימישוארה ובגדלה. היה פעיל בארגוני טרור לבן שפעלו לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית בהונגריה, והשתתף במרידות במערב נגד כיבוש מחוז בורגנלנד. ארגוני הטרור הלבן הפיצו בין השאר תעמולה אנטישמית המוקיעה את היהודים כ"בוגדים", "גוזלי רכוש" ו"קומוניסטים"[2]. בשנת 1923 התמנה לשופט הראשי בגדלה, למשך כ-15 שנה. הצטרף לתנועה הלאומנית "Hungarian National Defence Association" (אנ') ול"מפלגה הנציונל-סוציאליסטית ההונגרית" של פרנץ סלשי, שהוצאה אל מחוץ לחוק. את דעותיו הקיצוניות פרסם בספרו "כוח ואמת".
פעילות פוליטית
ב-1937 הקים מפלגה לאומנית, שהתאחדה עם מפלגתו של פרץ סלשי, אך עזב את המפלגה בשנת 1938 כשהתמנה לסגן ממונה על מחוז פשט-פיליס-סולט-קישקון. בתפקיד זה ניהל מדיניות אנטישמית מובהקת: הוא סבר כי החוקים האנטישמיים שהוטלו על יהודי הונגריה אינם מספיקים, ומיוזמתו הוסיף מגבלות על חיי היהודים בתחומו, כגון איסור על כניסתם של יהודים למכוני ספא והשתתפותם בירידי מסחר, (הגבלות שבוטלו על ידי משרד הפנים), הוא שינה את שמו של כפר במחוזו שנקרא " zsidó" - יהודים[3].
חלקו בהשמדת יהודי הונגריה
לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-9 במרץ 1944, סולקה ממשלתו של מיקלוש קאלאי, ובמקומו התמנה דמה סטויאי. אחת המטרות העיקריות שלהם הייתה השמדת היהודים בהונגריה. אנדרה, שנחשב ל"מומחה לענייני יהודים", התמנה לתפקיד מזכיר המדינה לענייני יהודים, תחת הנהגת שר הפנים אנדור יארוש. הוא קיבל סמכויות נרחבות להעביר את היהודים לגטאות ולגירושם מהונגריה. לצד שותפיו במשרד הפנים ובראשם השר יארוש, סייע לאדולף אייכמן לכנס למעלה מ-400,000 יהודים ולשלחם לאושוויץ באביב 1944, שם נרצחו במהירות רבה, למורת רוחו של העוצר מיקלוש הורטי שהתנגד לשילוח היהודים. ביולי 1944 דאג הורטי להפסקת השילוחים ולהדחתו של אנדרה, אך חודשים ספורים לאחר מכן סילקו הנאצים את הורטי מהשלטון והעמידו במקומו את מפלגת צלב החץ של סלשי, אשר החזיר את אנדרה לתפקיד ציבורי, הפעם כממונה על המינהל האזרחי.
הוצאתו להורג
עם כיבוש בודפשט על ידי הצבא האדום בפברואר 1945, נמלט לאוסטריה, אך נפל בשבי בעלות הברית בחודש אוקטובר והוסגר להונגריה. ב-18 בדצמבר 1945 הובא בפני "בית המשפט העממי" יחד עם אנדור יארוש ולסלו באקי, שניהלו יחד את שילוח היהודים מהונגריה לאושוויץ. השלושה הואשמו בפשעים נגד היהודים ונגד האינטרסים הלאומיים של הונגריה, וב-7 בינואר 1946 נידונו למוות בידי השופט פטר יאנקו. אנדרה ובאקי הוצאו להורג בתלייה ב-29 במרץ 1946 (יארוש הוצא להורג בירייה ב-11 באפריל).
קישורים חיצוניים
- אנדרה, לסלו, באנציקלופדיה של השואה, אתר יד ושם.
הערות שוליים
- ^ תפקיד מנהלי-שיפוטי במערכת האצולה, שביצע תפקידים שיפוטיים ומנהליים. בלטינית: Iudex nobilium, שופט האצילים; בזמנו היו ארבעה כאלה בכל מחוז בהונגריה
- ^ אסתר פרבשטיין, בסתר המדרגה, עמ' 238 הערה 4.
- ^ בימי הביניים האדמות שעליהן הוקם הכפר היו שייכות ליהודים, ומכאן שמו. כיום נקרא הכפר Vácegres.
