ליסה פלדמן בארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליסה פלדמן ברט
Lisa Feldman Barrett
לידה 1963 (גיל: 61 בערך)
טורונטו, אונטריו, קנדה
ענף מדעי מדעי המוח הקוגניטיבים, פסיכוביולוגיה, פסיכולוגיה של הרגש
מקום לימודים אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת מניטובה, אוניברסיטת ווטרלו
מוסדות אוניברסיטת נורת'ווסטרן, בוסטון קולג', אוניברסיטת פנסילבניה
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים, NIH Director's Pioneer Award (אנ')
בן זוג דניאל ברט (אנ')
תרומות עיקריות
תיאוריית הבניית הרגש

ליסה פלדמן בארט (באנגלית: Lisa Feldman Barrett; נולדה בשנת 1963) היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבבוסטון.

השכלה

בארט נולדה בטורונטו שבקנדה בשנת 1963. בשנת 1986 סיימה את לימודיה לתואר בוגר במדעים באוניברסיטת טורונטו בהצטיינות. המשיכה להתמחות קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מניטובה יחד עם לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ווטרלו. את השניים סיימה בארט בשנת 1992. מיד לאחר מכן התמנתה לפרופסור משנה באוניברסיטת פנסילבניה משם עברה בשנת 1996 לבוסטון קולג', התמנתה לפרופסור חבר בשנת 1999 ולפרופסור מן המניין בשנת 2003. ב-2010 עברה ללמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שם היא מלמדת כיום.

מחקר

מחקרה של בארט משתמש במתודות בין תחומיות על מנת לאפיין את טיב הרגש, ומקורו. במחקריה ניתן לראות שימוש במתודות אנתרפולוגיות למחקר רגש בין תרבותי[1], אפיון תהליכים מוחיים בכלים פסיכוביולוגיים[2] ונוירופסיכולוגיים[3], שילוב טכניקות בלשניות לחקר השפעות שפה על ההתנהגות[4] יחד עם הגות פילוסופית העומדת בבסיס הגדרות מודרניות של רגש[5].

תאוריית הבניית הרגש

עד לסוף המאה ה-20 רוב המחקר של רגש הניח כי ישנם רגשות אשר קיימים בזכות עצמם כמו כעס שמחה ועצב. לפי הנחה זו גירוי המעורר רגש מסוים גורם לדפוס קבוע של תגובות[6][7]. למשל תזוזות קבועות של שרירי הפנים והגוף[8] או הפעלת מעגלים מוחיים[9] ולפיכך הרגש יהיה ניתן לזיהוי באופן קבוע על ידי הסביבה. דבר זה קובע את הרגשות כבעלי מעמד טבעי ועצמאי בעולם. להנחה זו נכפפו טכניקות המחקר ושאלות המחקר אשר התמקדו באיפיון ההבדלים בין הרגשות השונים, ופירוש הממצאים הושפע גם הוא מן הנחה זו[5]. עם הזמן התחילו להתגבש עדויות רבות המטילות ספק בהנחה זו. בחלק מהמחקרים היכולת לזהות פנים באופן חוצה תרבויות לא נמצאה[1], מטא אנליזות שנעשו על מנת לאפיין מעגלים מוחיים לרגשות השונים הראו תוצאות חלשות מהמצופה[10], וגם קורלציות חלשות אלו ניתנות להסבר[5]. בהתאמה לכך מדידות פריפריאליות כמו לחץ דם, קצב לב ומוליכות עורית לא העלו הבדלים ברורים מספיק לרגשות שונים כפי שצופה על פי תיאוריות קודמות[11][12]. עם זאת, התחילו להתפתח מודלים המעמידים את הרגשות על גורמים בסיסיים יותר[13]. התקדמויות אלו הביאו את בארט לקרוא להזנחת ההנחה כי רגשות הם קיימים בזכות עצמם, ולהעלות על נס את הצורך בשינוי הפרדיגמה המדעית[5]. לפי בארט במקום להניח מעמד עצמאי יש לחקור את המנגנון שבעקבותיו אנו חשים רגשות שונים כחוויות נפרדות אף על פי שאין הבדל מהותי בין רגשות שונים. במחקריה הציעה בארט תאוריה חדשה שנקראה על ידה תאוריית הבניית הרגש (אנ') המתבססת על מודל המעגל המורכב של הרגשות שנהגה על ידי ג'יימס ראסל[14]. לפי התאוריה מוחנו מבצע אינטרוספקיצה, התבוננות עצמית, על התגובות הפיזיולוגיות שלנו: עד כמה אנחנו מעוררים ועד כמה אנו נמצאים תחת גירויים חיוביים[14][15]. על האינטרוספקציה הזו באמצעות למידה, הקשורה בין היתר לחינוך, לתרבות ולשפה, אנו מבצעים עיבוד. תוצרו של העיבוד הוא חווית הרגש המוכרת והמבחינה בין הרגשות[15][14]. תאוריה זו סללה שינוי דרך מהותי בהגדרת הרגשות ובדרכי המחקר שלהם בעת המודרנית. כמו כן לתאוריה כמה תוצרים קליניים ישירים. ראשית באמצעותה ניתן הסבר לבסיס לטכניקות ויסות רגשות, המתמקדות בפרשנויות שונות של אותה הסיטואציה על מנת לעורר רגשות שונים[15]. כמו כן ההבנה שזיהוי רגשות אינו אוניברסלי פותח פתח לביקורות משפטיות רבות, השוללות יכולות זיהוי רגשות בפני עדים[15], ומטילות בספק את היכולת ליצור מכונה למדידת רגשות כמו כעס שמחה ועצב.

פרסומים נבחרים

ספרים

  • How Emotions are Made: The Secret Life of the Brain. Houghton Mifflin Harcourt, 2017. מסת"ב 0544133315.

מאמרים בכתבי עת

  • Barrett, L. F. (2017). The theory of constructed emotion: An active inference account of interoception and categorization. Social Cognitive and Affective Neuroscience, doi: 10.1093/scan/nsw154.
  • Barrett, L. F., & Bar, M. (2009). See it with feeling: Affective predictions in the human brain. Royal Society Phil Trans B, 364, 1325-1334.
  • Barrett, L. F., & Bliss-Moreau, E. (2009). Affect as a psychological primitive. Advances in Experimental Social Psychology, 41, 167-218.
  • Barrett, L. F., Lindquist, K., Bliss-Moreau, E., Duncan, S., Gendron, M., Mize, J., & Brennan, L. (2007). Of mice and men: Natural kinds of emotion in the mammalian brain? Perspectives on Psychological Science, 2, 297-312
  • Barrett, L. F., Lindquist, K., & Gendron, M. (2007). Language as a context for emotion perception. Trends in Cognitive Sciences. 11, 327-332.
  • Barrett, L. F. (2006). Emotions as natural kinds? Perspectives on Psychological Science, 1, 28-58.
  • Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and Social Psychology Review, 10, 20-46.
  • Barrett, L. F., & Barrett, D. J. (2001). Computerized experience-sampling: How technology facilitates the study of conscious experience. Social Science Computer Review, 19, 175-185.
  • Feldman, L. A. (1995b). Valence focus and arousal focus: Individual differences in the structure of affective experience. Journal of Personality and Social Psychology, 69, 153-166

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Gendron, M., Roberson, D., van der Vyver, J. M., & Barrett, L. F. (2014). Perceptions of emotion from facial expressions are not culturally universal: evidence from a remote culture. Emotion, 14(2), 251.
  2. ^ Moriguchi, Y., Negreira, A., Weierich, M., Dautoff, R., Dickerson, B. C., Wright, C. I., & Barrett, L. F. (2011). Differential hemodynamic response in affective circuitry with aging: an FMRI study of novelty, valence, and arousal. Journal of cognitive neuroscience, 23(5), 1027-1041.
  3. ^ Panichello, M. F., Kveraga, K., Chaumon, M., Bar, M., & Barrett, L. F. (2017). Internal valence modulates the speed of object recognition. Scientific reports, 7(1), 361.
  4. ^ Barrett, L. F., Lindquist, K. A., & Gendron, M. (2007). Language as context for the perception of emotion. Trends in cognitive sciences, 11(8), 327-332.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28-58.
  6. ^ Dolan, R.J. (2002). Emotion, cognition and behavior. Science, 298, 1191–1194
  7. ^ Tomkins, S.S. (1962). Affect, imagery, consciousness: Vol. 1. The positive affects. New York: Springer.
  8. ^ Darwin, C. (1965). The expression of the emotions in man and animals. Chicago: University of Chicago Press. ((Original work published 1859
  9. ^ Cosmides, L., & Tooby, J. (2000). Evolutionary psychology and the emotions. In M. Lewis & J.M. Haviland-Jones (Eds.), Handbook of emotions (2nd ed., pp. 91–115). New York: Guilford.
  10. ^ Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., & Liberzon, I. (2002). Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage, 16(2), 331-348.
  11. ^ Cacioppo, J.T., Berntson, G.G., Klein, D.J., & Poehlmann, K.M. (1997). The psychophysiology of emotion across the lifespan. Annual Review of Gerontology and Geriatrics, 17, 27–74.
  12. ^ Cacioppo, J.T., Berntson, G.G., Larsen, J.T., Poehlmann, K.M., & Ito, T.A. (2000). The psychophysiology of emotion. In R. Lewis & J.M. Haviland-Jones (Eds.), Handbook of emotions (2nd ed., pp. 173– 191). New York: Guilford.
  13. ^ Russell, J. A. (1980). A circumplex model of affect. Journal of personality and social psychology, 39(6), 1161.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and social psychology review, 10(1), 20-46.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 הרצאת טד שנתנה פרופ' ברט בנושא הבניית הרגשות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26163692ליסה פלדמן בארט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ליסה_פלדמן_בארט&oldid=1991697"