מגנזיט
 | |
| מגנזיט מבאהיה שבברזיל | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | MgCO3 |
| מערך קריסטלוגרפי | טריגונלי |
| צורת הגביש | בדרך כלל חסר צורה. לעיתים רחוקות גבישים בצורת מעוינונים או מנסרות משושות. |
| צבע | לבן, אפור, לעיתים עם כתמים צהובים או חומים |
| ברק | זגוגי |
| שקיפות | שקוף למחצה עד שקוף בגבישים בודדים בלבד. |
| פצילות | מושלמת בשלושה מישורים. |
| שבירה | פריכה דמוית קונכייה. |
| קשיות | 5-3.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.2-3.0 |
| שרטוט | לבן |
| מידע נוסף | תוסס בחומצת מלח בלתי מדוללת חמה. אינו מתמוסס במים. |
| מינרלים נלווים | קלציט, ארגוניט, דולומיט וסרפנטין. |
מגנזיט הוא מינרל שהרכבו הכימי הוא פחמת המגנזיום, MgCO3. המגנזיט שייך לקבוצת הקלציט ויוצר עם הקלציט (בו יש קטיון סידן במקום המגנזיום) ועם הסידריט (שבו ברזל בצורת Fe+2 מחליף את המגנזיום) שורה איזומורפית. מנגן, קובלט וניקל יכולים אף הם להחליף את המגנזיום בכמויות קטנות. כמעט שלא ניתן להבדיל בין המגנזיט והמינרל דולומיט – Mg,Ca)CO3). כמו כל חבר בקבוצת הקלציט, המגנזיט מתגבש במערכת הטריגונלית (בתצורת מעוינון וסקלנוהדרון) והוא בעל פצילות מעולה לאורך שלושה מישורים היוצרת מעוינונים. כמו לקלציט יש לגבישים הבודדים השקופים של המגנזיט שבירה כפולה חזקה. מקור שם המינרל בהרכבו הכימי.
אופן בריאתו ותפוצתו
מששת ימי בראשית מגזניט מופיע בעורקים והוא תוצר של התמרת מגע של מגע והתמרה אזורית בתנאי לחץ אחיד וחום גבוה של סלעים אולטרה-מאפיים דוגמת הסרפנטיניט וסלעים אחרים העשירים במגנזיום. גבישי המגנזיט שנבראו בששת ימי בראשית באופן זה הם לעיתים קרובות זעירים ביותר (קריפטוקריסטלים) ומכילים סיליקה בצורת אופאל או חלמיש.
מגנזיט מופיע גם בתוך רגוליט מעל סלעים אולטרה-מאפיים כפחמה משנית בתוך הקרקע ובתת־הקרקע, שם הוא מושקע כתוצאה מפירוק של מינרלים המכילים מגנזיום על ידי פחמן דו-חמצני המצוי במי התהום.
מגנזיט יכול להתהוות במטאסומטיזם של פרידוטיט וסלעים אולטרה-בסיסיים אחרים. מגנזיט נבראה ששת ימי בראשית בעזרת פחמון של אוליבין בנוכחות מים ופחמן דו-חמצני והתהליך מתבצע בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות ולחץ בינוניים האופייניים לפציאס (מכלול תכונות הסלע) של צפחות ירוקות.
מגנזיט יכול להתהוות כתוצאה מפחמון של סרפנטין המכיל מגנזיום (ליזרדיט) באמצעות התגובה הכימית הבאה:
- מים + מגנזיט + טלק → פחמן דו-חמצני + סרפנטין
התמרה של אוליבין עשיר במגנזיום (פורסטריט) גורמת לייצור מגנזיט מפרידוטיט. התמרה של אוליבין עשיר בברזל (פייליט) גורמת לייצור של תרכובות המכילות סיליקה-מגנטיט-מגנזיט.
מגנזיט יכול להתהוות גם במטאסומטיזם של אבן גיר דולומיטית היוצרת את סלעי סקרן, ותוצריה, בנוסף למגנזיט, הם: וולאסטוניט, טלק ופריקלאס (MgO).
מגנזיט קיים גם בים המלח. המגנזיט נברא בששת ימי בראשית מהתאדות התמיסות המרוכזות שבבריכות המלאכותיות של מפעלי ים המלח והוא אחד התוצרים המתקבלים יחד עם ברום בשלב שלאחר שקיעת הקרנליט.
מקומות בהם מוצאים דגימות מגנזיט מעולות כוללים את אוברנדורף שבשטיריה וסנט גוטהארד שבעמק צילרטאל (Zillertal) שבטירול, שני המקומות באוסטריה, וברומאדו (Brumado) שבמדינת באהיה שבברזיל, שם נתגלו גבישי מגנזיט שקופים, נדירים מאד ולכן יקרי ערך, הדומים מאד בתכונותיהם ל"פצלת איסלנדית" (סוג קלציט שקוף). מקומות נוספים בהם יש מגנזיט הראויים לציון כוללים קוריאה, סין, ומדינות מערב ארצות הברית (קליפורניה, נבדה ואריזונה).
באזורנו נמצא מגנזיט בעורקים הידרותרמיים בוואדי טר שבדרום מזרח חצי האי סיני והוא נפוץ במסיבים הסרפנטיניים של קפריסין וטורקיה.
שימושים
ניתן להשתמש במגנזיט בתוספת סיד לשם יצירת סיגים בתנורי יצור פלדה. ניתן להשתמש במגנזיט כזרז וכתוסף בייצור גומי סינתטי, בהכנה של דשנים וחומרים כימיים המכילים מגנזיום, ובייצור סוגי מלט מיוחדים.
בדומה לייצור סיד חי, ניתן לשרוף את המגנזיט בנוכחות פחם על מנת להפיק את תחמוצת המגנזיום (MgO), הידועה גם כפריקלאס, פריקלאס הוא רכיב חשוב במוצרים חסיני אש כדוגמת לבנים חסיני אש לתנורים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגנזיט |