פסיפס לוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית יצירת אמנות ריקה.

אריות, פיל, ג'ירף, קרנף ועוד

פסיפס לוד הוא פסיפס אשר התגלה בשנת 1996 על ידי הארכאולוג חנן מימון [דרוש מקור] בעיר לוד. הפסיפס הנחשב לאחד הגדולים, השמורים והיפים בישראל, כוסה בעפר בשל היעדר תקציב. בעקבות קבלת תרומה מקרן שלבי וויט וליאון לוי החלה רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית לוד, בעבודות לשימור הפסיפס לקראת הצגתו למבקרים. במהלך העבודות נחשף פסיפס נוסף.[1]

גודלה של רצפת הפסיפס הוא 180 מ"ר והוא מתוארך לסוף המאה השלישית או לתחילת המאה הרביעית לספירה. הפסיפס מורכב משטיחים צבעוניים ובהם תיאור מפורט של יונקים, ציפורים, דגים, צמחים וכלי שיט שהיו נוהגים באותה התקופה.

ביולי 2009 נחשף הפסיפס והוצג במשך שלושה ימים לקהל. לאחר מכן הועבר הפסיפס לירושלים לשם שימורו, וחלק ממנו נשלח לתצוגה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הפסיפס הוצג עד כה בלובר,[2] במוזיאון הישן בברלין, במוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג ובמרכזי תרבות נוספים.[3] באתר הפסיפס בלוד נבנה מרכז מבקרים,[4] והוא אמור להיפתח ב-2021.[5] במהלך המהומות בלוד במאי 2021 השחיתו פורעים ערבים את מבנה המוזיאון וגרמו לו נזק ניכר.[6]

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסיפס לוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34120409פסיפס לוד