מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין
.JPG) | |
| גלוסקמאות וקני קטורת שנמצאו במערה. בתצוגה במוזיאון ישראל | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | כ-600 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות | התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל |
| סוג | מערת קבורה |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1995 |
| חפירות | רשות העתיקות |
| ארכאולוגים | צבי גל, הווארד סמיטליין ודינה שלם |
| גישה לציבור | לא |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | סמור לפקיעין |
.JPG)
מערת קבורה כלקוליתית היא אתר קבורה מהתקופה הכלקוליתית סמוך ליישוב פקיעין ובה ממצא עשיר במיוחד.
האתר התגלה בשנת 1995 בעת עבודות תשתית בפקיעין, ונחפר על ידי הארכאולוגים צבי גל, הווארד סמיטליין ודינה שלם. המערה היא מערה קרסטית ובה זקיפים ונטיפים פעילים והיא נמצאת על גבעה ממערב לפקיעין. עושר הממצא מציב את האתר כאחד החשובים להבנת התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל. אורך המערה כ-18 מטר ורוחבה נע בין 3 ל-5 מטרים. פנים המערה מחולק לשלושה מפלסים שנתחמו באבני גוויל ורוצפו, ועליהן הניחו את גלוסקמאות החרס.[1]
שלבי השימוש
ראשית השימוש במערה, היה כמחסה בתקופת הנאולית הקרמי ונמצאו בה שברי חרסים ושכבות אפר מתקופה זו. עיקר השימוש הוא בתקופה הכלקוליתית ולקבורה בלבד. נראה שהיא שימשה לקבורה במשך כמה מאות שנים. המתים נקברו בה קבורה משנית, עצמותיהם הובאו מקברן המקורי והונחו בגלוסקמאות שרובן עוטרו בעיטורי פיסול או צביעה מרשימים המתארים פנים, ידיים, עיניים ועוד איברים אנושיים. בשלב מאוחר יותר, נשדדה המערה ותכולתה פוזרה ובהמשך כוסתה בשכבות טרוורטין שהוא סוג של סלע גיר שנוצר לאורך ערוצי נחלים.[1]
ממצאים
- גלוסקמאות - באתר נמצאו 80 גלוסקמאות משלושה סוגים. הסוג הראשון הוא גלוסקמת חרס מלבנית, בעלת פתח אחורי ועיטור אנושי בחזית. העיטור היה סכמטי וכלל תווי פנים בודדים, אף ועיניים ולעיתים חזה. הסוג השני הוא גלוסקמת חרס בעלת שני חלקים, אגן ומכסה. שני החלקים נוצרו יחד והופרדו בשלב הכנת הגלוסקמה. גלוסקמות אלה כוללות תאורי פנים מכוירים ופסלי ראש תלת-ממדיים המהווים חידוש משמעותי מבחינה איקונוגרפית, שכן בפעם הראשונה נמצאו תאורים הכוללים תווי פנים מלאים, הכוללים אפים עם נחירים, עיניים, אזניים, פיות ושיער פנים. הסוג השלישי הוא אגני קבורה שטוחים עם ידיות אוזן אופקיות או שורת נקבים אשר שימשו לקשירת יריעה מעל הפתח. רוב הגלוסקמאות מכל הסוגים עוטרו במגוון עיטורים אדומים.
- קנקני קבורה - קנקני חרס בעלי פתח בדופן אשר שימשו אף הם לקבורה משנית, לרוב עוטרו בדגמי רשת ופסים.
- מקטרים - מספר רב של מקטרים ממספר סוגים. גבוהים בעלי רגל עם חלונות, בעלי אגן בפרופיל "V", נמוכים ורחבים בעלי אגן רחב, רובם עוטרו בדגמי רשת ופסים אדומים. בחלק מהמקרים האגנים עוצבו כפני בן אדם.
- כלי מתכת - במערה נמצאו מספר כלי נחושת אשר דומים באופיים לכלים ממטמון נחל משמר, ובהם קנים ואזמלים.
- כלי צור - במערה נמצאו כלי צור רבים, מגרדים כוכביים עם נקב, ראשי אלה, מגרדים אגסיים וכלפים.
- צלמיות - במערה נמצאה צלמית אדם משנהב, המזכיר באופן יצורו ועיצובו את שנהבי באר-שבע, כמו כן נמצאו מספר צלמיות כינור
מאפייני הנקברים
במערה נמצאו שרידיהם של כ-450 בני אדם, בני שני המינים מגיל נעורים ואילך. דבר זה מלמד כי תינוקות וילדים נקברו עדיין בצורה אופיינית לתקופה, בקנקנים מתחת לרצפות. כמו כן, ישנם הסוברים כי ריבוי שלדים על פני גלוסקמאות מלמדות על חברה מעמדית.
במחקר גנטי שפורסם בשנת 2018[2] על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ואוניברסיטת הרווארד התגלה כי מוצאם של 22 פריטים שהגנום שלהם נשתמר מתוך 650 הנקברים במערה מן התקופה הכלקוליתית היו ממוצא לבנטיני מקומי (~57% מהנבדקים) לצד עם גנים מאיראן (~17%) ומהרי הזגרוס (~26%), מה שמעיד על הגירה לארץ ישראל בתקופה זו.[3] מאפייני המהגרים האלה היו גוון עור בהיר יותר ועיניים כחולות, מה שלפי הממצא הגנטי לא נמשך אל עבר תקופת הברונזה הקדומה באתר זה.[4]
לקריאה נוספת
- עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2008
- צבי גל, הווארד סמיטליין ודינה שלם, "מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין" קדמוניות, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה כט חוברת 1 (111), תשנ"ו, 1996, עמ' 19–24
- איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק תשיעי: עופרת יצוקה
קישורים חיצוניים
- מערת הקבורה, באתר רשות העתיקות
- המערה הכלקוליתית באתר המועצה המקומית פקיעין
- רן שפירא, גם הגליל היה כלקוליתי, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
- בדיקות DNA בשלדים בני 6500 שנה במערת קבורה בפקיעין חושפות את מוצא התושבים, 21 באוגוסט 2018, באתר הידען
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רן שפירא, גם הגליל היה כלקוליתי, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
- ^ Éadaoin Harney, Hila May, Dina Shalem, Nadin Rohland, Ancient DNA from Chalcolithic Israel reveals the role of population mixture in cultural transformation, Nature Communications 9, 2018-08-20 doi: 10.1038/s41467-018-05649-9
- ^ "DNA study in Israeli cave sheds light on origins of Chalcolithic culture". The Jerusalem Post | JPost.com. נבדק ב-2018-08-27.
- ^ "Anomalous blue-eyed people came to Israel 6,500 years ago from Iran, DNA shows" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-08-27.
