לודוויג גאורג ביברבך
 | |
| לידה | 4 בדצמבר 1886 |
|---|---|
| פטירה | 1 בספטמבר 1982 (בגיל 95) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
לודוויג גאורג אליאס מוזס ביברבך (בגרמנית: Ludwig Georg Elias Moses Bieberbach; 4 בדצמבר 1886 – 1 בספטמבר 1982) היה מתמטיקאי גרמני. נודע כתומך המפלגה הנאצית, וטען לקשר בין גזע לבין דרך-חשיבה מדעית.
ביוגרפיה
ביברבך נולד בגודלאו שליד דרמשטדט. מורהו למתמטיקה בבית הספר התיכון הביא אותו להתעניין במקצוע. במהלך שירותו הצבאי הוא נכח בהרצאות של ליאו קניגסברגר באוניברסיטת היידלברג ועם תום שירותו בחר ללמוד באוניברסיטת גטינגן בעקבות פרסום על הרצאות של הרמן מינקובסקי בתורת האינווריאנטים. בגטינגן הושפע ביברבך על ידי פליקס קליין ופאול קויבה (Paul Koebe) להתמחות באנליזה מתמטית במקום באלגברה. בשנת 1908 הוא נתן סמינר על עבודתו של ארתור מוריץ שנפליס על הבעיה ה-18 מתוך 23 הבעיות של הילברט ובשנת 1910 פרסם הרחבה על עבודתו של ארתור מוריץ שנפליס בנושא, שהביא לו פרסום בעולם המתמטיקה.
בשנת 1910 עבר ביברבך עם ארנסט צרמלו לאוניברסיטת ציריך כדי להיות דוקטורנט שלו שם. אולם תוך זמן קצר ארגן לו ארתור מוריץ שנפליס משרת הוראה באוניברסיטת קניגסברג ולאחר שלוש שנים הוא זכה במשרה משתלמת יותר באוניברסיטת בזל. בשנת 1915 נקרא ביברבך בפעם השנייה על ידי ארתור מוריץ שנפליס להצטרף אליו, הפעם באוניברסיטה החדשה שנוסדה שנה קודם לכן בפרנקפורט.
בשנת 1916 פרסם ביברבך את "השערת ביברבך" הקובעת תנאי הכרחי המתקיים על ידי פונקציה הולומורפית חד-חד-ערכית מעיגול היחידה אל המישור המרוכב, שהוכחה בשנת 1985 ומאז נודעה כמשפט דה ברנז'.
באפריל 1921 מונה ביברבך לתפקיד פרופסור באוניברסיטת ברלין שנחשבה לאחד משני המרכזים של המתמטיקה הגרמנית[1].
בשנת 1928 הצטרף ביברבך לקריאתו של לויצן אגברטוס יאן בראואר להחרים את הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים בבולוניה שאורגן לטענתם על ידי ארגון אנטי-גרמני. בעקבות זאת התפתחו חילופי דברים קשים בינו לבין דויד הילברט[2].
ביברבך היה נאצי נלהב ששימש כעורך כתב העת Deutsche Mathematik שהטיף למתמטיקה ב"רוח גרמנית אמיתית"[3]. לאחר עליית הנאצים לשלטון הוא החל להגיע לשיעורים לבוש במדי הצבא הגרמני[4].
ביולי 1933 ביברבך נשא הרצאה על אינטואיציה מתמטית בה טען לקשר בין גזע לבין אינטואיציה מתמטית, בהשענו על ציטוטים של פליקס קליין[5]. באפריל 1934 נשא ביברבך הרצאה אנטישמית ואנטי-צרפתית תחת הכותרת "מבנה אישיותי ויצירתיות מתמטית". הדברים זכו לתהודה בינלאומית. גודפרי הרולד הארדי כתב מכתב לNature עם ציטוטים מתקציר של ההרצאה, בו גינה את ביברבך וטען שאמירת שטויות מעין אלו בזמני עימות הוא דבר מובן, אבל הוא מתרשם שביברבך באמת מאמין לדברים שהוא כתב. נילס בוהר כתב במאי 1934 על החשיבות שבשיתוף פעולה בינלאומי של חוגי המתמטיקאים וגינה קבוצה קטנה של פנאטים בראשות ביברבך הפועלים להרוס את שיתוף הפעולה הבינלאומי. בוהר כתב שעבודתו של ביברבך כעורך של Compositio Mathematica עומדת בסתירה למתמטיקה הלאומית אליה הוא מטיף. כמו כן טען שביברבך השמיט בכוונה את גיאורג קנטור מרשימת המתמטיקאים היהודים בגלל החשיבות של עבודתו של קנטור. במרץ 1938 הביא ביברבך לפיטוריו של עמיתו ישי שור מהאקדמיה הפרוסית[6].
בשנת 1935 נתמנה ביברבך לסגן רקטור של האוניברסיטה. בשנת 1937 נכשל ניסיונו להכפיף את ארגון המתמטיקאים הגרמני למפלגה הנאצית ורוב עמיתיו המתמטיקאים הגרמנים התרחקו ממנו. לאחר תום מלחמת העולם השנייה ביברבך פוטר מכל תפקידיו האקדמיים[7]. למרות שהמשיך, ככל הנראה, להחזיק בעמדותיו על קשר בין גזע לדרכי חשיבה[8], הוא כתב מכתב התנצלות להיינץ הופף בשנת 1949[9]. הורסט טייץ סיפר שביברבך הגיע אליו באמצע שנות ה-50 בדמעות ואמר שמעולם לא ידע על התנאים הנוראים במחנות הריכוז[10]. לאחר המלחמה ביברבך הוחרם על ידי כמעט כל העולם המתמטי ובשנת 1960 כאשר נשא הרצאה באוניברסיטת וינה הגיעו אליה כחמישה אנשים אשר ככל הנראה לא היו מודעים לעברו[11].
הערכות שונות ניתנו לגבי המניעים של ביברבך. היו שראו בו נאצי נלהב ואחרים ראו בו סתם גזען שלא הבין בפוליטיקה. אחרים ראו בו אופרטוניסט אשר האמין שישיג קידום מהיר יותר לאחר שהיהודים יוסרו מדרכו[12].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Sanford L. Segal, Mathematicians under the Nazis, Princeton University Press, 2003, page 334
- ^ Constance Reid, Courant, Springer, 1996, page 123
- ^ מתמטיקאים יהודים בגטינגן: 1895-1933, זמנים 66, עמודים 91-101
- ^ William Laird Kleine-Ahlbrandt, Bitter prerequisites: a faculty for survival from Nazi terror, page 57
- ^ Sanford L. Segal, Mathematicians under the Nazis, Princeton University Press, 2003, pages 265-268
- ^ Reinhard Siegmund-Schultze, Mathematicians fleeing from Nazi Germany: individual fates and global impact, page 75
- ^ Issai Schur, Anthony Joseph, Anna Melnikov, Rudolf Rentschler, Studies in memory of Issai Schur, page lviii
- ^ Sanford L. Segal, Mathematicians under the Nazis, page 415
- ^ Michele Emmer, Mathematics and culture I, page 52
- ^ Sanford L. Segal, Mathematicians under the Nazis, Princeton University Press, 2003, page 358
- ^ Peter Freund, Peter George Oliver Freund, A passion for discovery, page 54
- ^ Peter Freund, Peter George Oliver Freund, A passion for discovery, page 52