לודביק קרייצ'י
.Cs.Legie.Rusko.(1918-1920).jpg) | |
| לודביק קרייצ'י | |
| לידה |
17 באוגוסט 1890 ברנו, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1972 (בגיל 81) אוסטי נד אורליצי, צ'כוסלובקיה  |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי.svg){kind=small} צבא צ'כוסלובקיה |
| תקופת הפעילות | 1914–1939 (כ־25 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-2 מפקד הדיוויזיה ה-6 מפקד הדיוויזיה ה-4 ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
לודביק קרייצ'י (בצ'כית: Ludvík Krejčí; 17 באוגוסט 1890 - 9 בפברואר 1972) היה גנרל צ'כוסלובקי, אשר שימש כראש המטה הכללי האחרון של צבא צ'כוסלובקיה, לפני סיפוחה בידי גרמניה הנאצית.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
קרייצ'י נולד למשפחת איכרים בברנו ב-17 באוגוסט 1890. לאחר סיום לימודיו התיכוניים הוא החל ללמוד בבית ספר ליערנות בפיסק. ב-1910 הוא התנדב למשך שנה לצבא האוסטרו-הונגרי. לאחר שחרורו הוא החל לעבוד כיערן בנוסטאר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא גויס לצבא מחדש והשתתף בקרבות בסרביה, מונטנגרו ואלבניה. במאי 1916 הוא מונה למפקד פלוגה בחזית האיטלקית ולאחר מכן הועבר לחזית הרומנית. ב-17 במאי 1917, הוא נפל בשבי הרוסי ליד פוקשאן.
בצבא צ'כוסלובקיה
ביוני 1917, התגייס קרייצי ללגיונות הצ'כוסלובקיים שלחמו לצד הצבא הרוסי. הוא קיבל דרגת קפטן, והשתתף במתקפת קרנסקי נגד הצבא הגרמני. המתקפה נכשלה כליל, ובעקבותיה הצבא הרוסי החל להתפרק. הלגיונרים הצ'כוסלובקים ניהלו קרבות נסיגה עיקשים נגד הגרמנים באוקראינה, והצליחו למנוע את השמדתם הכוללת. בהמשך, הצטרף קרייצ'י לצבא הלבן ויחד עמו נסוג לסיביר. הוא הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד הדיוויזיה ה-2. באפריל 1920 הוא עזב את רוסיה וחזר למולדתו, צ'כוסלובקיה, שהכריזה בינתיים על עצמאות.
ביולי 1920, הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-6 שהוצבה בעיר מולדתו ברנו. ב-1923 הוא הועלה לדרגת בריגדיר. ב-1925 הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה ה-4. ב-1928 הוא הועלה לדרגת גנרל של דיוויזיה. בדצמבר 1932 הוא מונה למפקד חיל המצב בקושיצה. ב-11 בנובמבר 1933 הוא מונה לראש המטה הכללי. ב-1934 הוא הועלה לדרגת גנרל.
משבר הסודטים
באותה תקופה, היטלר החל לחמש את גרמניה ולשדר מסרים מאיימים כלפי צ'כוסלובקיה שהיה בה מיעוט גרמני גדול. קרייצ'י הבין שפלישה גרמנית היא רק עניין של זמן, ולפיכך החל בניסיונות להעביר את הצבא הצ'כוסלובקי מודרניזציה מואצת, ולהקים סדרת ביצורים על הגבול עם גרמניה. במקביל, הוא הכין תוכניות חדשות במטרה לאפשר גיוס מהיר של הצבא במקרה מלחמה.
בספטמבר 1938 דרש היטלר מצ'כוסלובקיה להעביר אליו את חבל הסודטים המיושב בגרמנים-אתנים. קרייצ'י שלח מזכר לפוליטיקאים וטען בפניהם שהצבא מוכן למלחמה, ואסור להיכנע לסחטנות הגרמנית. ב-12 בספטמבר פתחו הגרמנים הסודטים במרד. קרייצ'י שלח כוחות צבא שדיכאו את המרד, והממשלה הצ'כוסלובקית נאלצה להכריז על ממשל צבאי. קרייצ'י חשש שהיטלר ישתמש בדיכוי המרד כתירוץ לפלוש לצ'כוסלובקיה, ולפיכך הפציר בממשלה להכריז על גיוס כללי. הממשלה סרבה מחשש שהגיוס יהווה עילה לפלישה גרמנית. קרייצ'י פנה גם לממשלות צרפת ובריטניה לתמוך בהצעתו לגיוס כללי, אולם הן ניצבו לצד הממשלה וקראו לפשרה מול גרמניה. כשראה שבקשותיו לא נענות, קרייצ'י הגיש את התפטרותו לממשלה, אולם היא סירבה לאשר אותה.
רק ב-23 בספטמבר, לאחר שנראה היה שאין מנוס ממלחמה, הסכים הנשיא אדווארד בנש להכריז על גיוס כללי. בנש מינה את קרייצ'י לגנרליסימו ומפקד עליון של הצבא הצ'כוסלובקי, וקרייצ'י מינה את ולדימיר קאידוש לרמטכ"ל הזמני. הגיוס הושלם במהירות תוך שלושה ימים, והצבא החל לנוע אל הגבול בכיוון המשוער של המתקפה הגרמנית. ב-29 בספטמבר, התכנסו במינכן נציגים מגרמניה איטליה, צרפת ובריטניה כדי לדון במשבר. צ'כוסלובקיה לא הוזמנה לפסגה, ורק בסיומה היא עודכנה לגבי תוצאותיה. הוחלט שחבל הסודטים יעבור לגרמניה. בנש זימן אליו את קרייצ'י, שהגיע לפגישה בלוויית כמה גנרלים נוספים. הם הפצירו בבנש לא להיכנע לדרישות ההסכם, אולם בנש לא עמד בלחץ המעצמות ונכנע להסכם. כמה גנרלים השתעשעו ברעיון ליזום הפיכה צבאית, אולם קרייצ'י סרב.
כפי שקרייצ'י חזה, הסחטנות הגרמנית רק התגברה בעקבות הסכם מינכן. הונגריה ופולין דרשו גם הן שטחים מצ'כוסלובקיה, וסלובקיה הכריזה על עצמאות. בעקבות דרישה גרמנית, נאלץ קרייצ'י לבטל את הגיוס הכללי ולהקטין את הצבא. ב-1 במרץ 1939 דרשו הגרמנים את פיטוריו. הממשלה לא הספיקה למנות לו מחליף, שכן שבועיים לאחר מכן כבר כבשו הגרמנים את הארץ ללא אף ירייה.
אחריתו
לאחר פרישתו חי קרייצ'י בפראג, הוא ניסה לעזוב את הארץ מספר פעמים, אולם לשווא. הוא תמך בחשאי בתנועת המחתרת של ירוסלב קוופיל. ב-14 באוקטובר 1941 הוא נעצר בידי הגסטאפו ונשלח למחנה טרזיינשטאט. ביולי 1942 הוא שוחרר במפתיע. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שוחררה של צ'כוסלובקיה משלטון גרמני, ניסה קרייצ'י להתגייס מחדש לצבא, אולם השלטון הקומוניסטי החדש במדינה לא אהד אותו. הוא הורד לדרגת חייל פשוט והפנסיה שלו בוטלה. הוא נאלץ לעבוד במפעל כפתורים כדי להתפרנס. ב-1969 הוענקה לו קצבה ממשלתית.
קישורים חיצוניים
- לודביק קרייצ'י באתר המוקדש לצבא הצ'כוסלובקי
- לודביק קרייצ'י באתר עיריית ברנו
