ראש המטה הכללי (בצ'כית: Seznam náčelníků generálního štábu) היה הדרג הפיקודי העליון בצבא צ'כוסלובקיה. מקביל לתפקיד הרמטכ"ל בצה"ל. התפקיד התקיים בין 1918–1993, ועבר, כמו צ'כוסלובקיה עצמה, גלגולים רבים.
היסטוריה
ב-28 באוקטובר 1918, הכריזה צ'כוסלובקיה על עצמאותה מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. עוד באותו היום, מונה יאן דיביש למפקד צבא צ'כוסלובקיה, שמנה בתחילתו 70 איש בלבד. ב-1919 הגיעו הצ'כוסלובקים להסדר עם צרפת על פיו צרפת חיזקה את צבא צ'כוסלובקיה, ובתמורה ראש המשלחת הצבאית הצרפתית ישמש במקביל כראש המטה הכללי. בהתאם לכך, שני הרמטכ"לים הראשונים של הצבא הצ'כוסלובקי היו גנרלים צרפתים רק ב-1926 חזר התפקיד לידיים צ'כוסלובקיות.
ב-23 בספטמבר 1938, לנוכח משבר הסודטים והאיום במלחמה עם גרמניה הנאצית, מונה הרמטכ"ל דאז לודוביק קרייצ'י למפקד העליון של הצבא הצ'כוסלובקי בדרגת גנרליסימו. ולדימיר קאידוש מונה לרמטכ"ל במקומו. לאחר שהמשבר נפתר בוועידת מינכן, חזר קרייצ'י לתפקיד הרמטכ"ל. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה בידי הגרמנים, עברה הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה לצרפת ואז לבריטניה, והקימה מטה כללי חדש שפיקד על הכוחות הצ'כוסלובקיים שלחמו ברבות מזירות המלחמה.
בספטמבר 1944, ייסדה ממשלת צ'כוסלובקיה את תפקיד "המפקד העליון של הצבא הצ'כוסלובקי" שהיה בכיר מהרמטכ"ל. לאחר סיום המלחמה חזר המטכ"ל לצ'כוסלובקיה. בסוף שנת 1945 בוטל תפקיד המפקד העליון, והרמטכ"ל חזר לסמכותו הקודמת. ב-1948 השתלטו הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה והפכו אותה לגרורה דיקטטורית של ברית המועצות. ב-1954, שונה שמו של הצבא הצ'כוסלובקי ל"צבא העממי הצ'כוסלובקי". ב-1990 בוטל השלטון הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, והתואר "העממי" הוסר משמו. בתחילת 1993, פורקה צ'כוסלובקיה לשתי מדינות צ'כיה וסלובקיה. בהתאם לכך, פוצל גם הצבא הצ'כוסלובקי לשני צבאות נפרדים, והמטכ"ל הצ'כוסלובקי לשני מטכ"לים נפרדים.
כל הרמטכ"לים הצ'כוסלובקים היו צ'כים, למעט אנטון סלימאק שהיה סלובקי.
רשימת ראשי המטה הכללי
מפקד הצבא הצ'כוסלובקי (1918-1919)
ראשי המטה הכללי (1919-1939)
ראשי המטה הכללי בגלות (1939-1945)
ראשי המטה הכללי לאחר המלחמה (1945-1954)
מפקדי הצבא הצ'כוסלובקי העממי (1954-1990)
ראשי המטה הכללי (1990-1993)
ראו גם
קישורים חיצוניים
37174119ראש המטה הכללי (צ'כוסלובקיה)
צ'כוסלובקיה.png)
.Cs.Legie.Rusko.(1918-1920).jpg)
.gif)
