לבש טרנופולר
לֻבּש טרנופולר (אריה ליב טרנופולר-טל) (14 במאי 1903 - ג' בתמוז תשמ"ט, 6 ביולי 1989) היה מנהיג ציוני, מראשי מפלגת "פועלי ציון שמאל", חלוץ וחבר בגדוד העבודה, פובליציסט וסופר עברי.
תולדותיו
לבש טרנופולר נולד לאסתר לבית גרינברג ולמרדכי פנוקיבר בכפר בפודוליה, אז חלק מן האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), במשפחה חסידית. בגיל שנתיים עברה המשפחהצלעיירה הסמוכה, ליטין. ראשית למד בחדר ולאחר מכן המשיך בגימנסיה ממשלתית ובמקביל בחדר "מתוקן". ב-1917 עבר יחד עם בני משפחתו לעיר המחוז ויניצה, בה סיים את לימודיו בגימנסיה. בדצמבר 1921 עזב יחד עם קבוצת חלוצים את ברית המועצות במטרה לעלות ארצה, אולם נאלץ לשהות בלבוב (אז בשטח פולין) יחד עם מאות חלוצים מרוסיה ואוקראינה, כיוון שלא היו להם רישיונות עלייה לארץ ישראל.
הוא עלה לארץ ישראל בינואר 1923, בשלהי תקופת העלייה השלישית. הצטרף כחבר לגדוד העבודה. הוא היה בין המתיישבים בתל יוסף, היישוב השני של גדוד העבודה בעמק יזרעאל; פרק זמן היה חבר בחבורת החלוצים "חבורת העמק"; ואחר כך, חבר בפלוגת גדוד העבודה בחיפה. בשנת תרפ"ה 1925, היו חברי גדוד העבודה בנאים של תחנת הכוח החשמלי (על ידי מנוע דיזל) הראשונה של חיפה ביוזמתו ותכנונו של פנחס רוטנברג. טרנופולר וחבריו עבדו באתר הבניה בחציבה, כיפוף פסי ברזל, יציקת בטון, הנחת לבנים ומלט, וטיוח הקירות. ומלבד זאת, סללו כביש "על הכרמל" - בשכונת כרמל מרכזי, ועבדו כסבלים בנמל חיפה.[1]
באותן שנים כתב טרנופולר רשימות על דמויות חברים ומנהיגים במחנה החלוצים; דבריו על הסופר י"ח ברנר ביטאו את הרגשתם של רבים: "עלינו הדור הצעיר, ברנר נתחבב מאֹד. הוא היה כל כך קרוב ומובן לנו וביחד עם זה כל כך חתום וסתום. זכורני, ימי המהפכה הבולשביסטית ברוסיה. ימי הגעגועים הגדולים, תסיסה הנפשית (כך), עֹדף המרץ וכוחות היצירה הנחנקים ללא-טעם ... (נקודות במקור) מרחב ואורים רומזים למרחקים מצד אחד, - וסתירות, חִפושים והתלבטויות מצד שני. בימי התסיסה האלו נתחבב עלינו ברנר, משורר ההתלבטות. בלבנו נשאנו אותו ואִשיוּתו הִבהבה ורמזה מן הארץ לרבים מהנער בגולה. בהתמדה מיוחדת התעמקנו בכתביו, שנכתבו "בדם הלב ובמיץ-העצבים", כלשונו הוא. דרך-חיים אמרנו ליצֹר מתוך התלבטויותיו וספקותיו, כי ימי כִשלון והתלבטות, תהִיָה על פרשת דרכים היו לנו הימים הללו".[2]
יחד עם מניה שוחט ייסד טרנופולר את "הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי" - ליגה V, וכיהן בתפקיד המזכיר הכללי שלה. במסגרת תפקידו זה נסע לארצות שונות, בגלוי ובחשאי. כך למשל, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בשנת 1944, עמד בראש משלחת לטהראן, שבין השאר, העבירה לתושבים ציוד רפואי ואחר שנרכש גם מתרומות שנאספו ביישוב היהודי בארץ. מניה שוחט מסרה לחיים ויצמן שעמד בראש ההסתדרות הציונית על המשלחת ועל מידע חשוב שצבר טרנופולר בנסיעה זו.[3] טרנופולר היה ממנהיגי המפלגה: "התנועה לאחדות העבודה" שהתפלגה ממפא"י בשנות הארבעים, ואחר כך, כרבים מחבריה, הצטרף למפלגת מפ"ם והיה אחד ממנהיגיה.
עד שנות השישים התגורר טרנופולר בתל אביב, ואחר עבר לחיפה.
חלקים מארכיונו הפרטי הופקדו בארכיון ביד טבנקין באפעל, ובארכיון מכון לבון בתל אביב.
מכתביו (מבחר)
- ברנר. (למלאֹת שלֹש שנים למותו.), מחיינו, חלק א: נ"ב, ירושלים י"ב באייר תרפ"ד, (מהדורת יד טבנקין, כרך ב'), עמ' 491-489; חלק ב: נ"ג, ירושלים י"א בסיון תרפ"ד, (שם), עמ' 490–493.
- בפלוגת חיפה., מחיינו, ס', ירושלים כ' בניסן תרפ"ה, (מהדורת יד טבנקין, כרך ג'), עמ' 145–147.
- (ועורך), זאב אברמוביץ ומורשתו, (תל אביב): הוצאת י"ל פרץ, 1971.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "לבש טרנופולר (פנוקיבר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1761
הערות שוליים
- ^ ראו: לבש (טרנופולר), בפלוגת חיפה., מחיינו, ס', ירושלים כ' בניסן תרפ"ה, (מהדורת יד טבנקין, כרך ג'), עמ' 146-145.
- ^ לבש (טרנופולר), ברנר. (למלאֹת שלֹש שנים למותו.), מחיינו, נ"ב, (מהדורת יד טבנקין, כרך ג'), עמ' 464.
- ^ מניה שוחט, בתוך: יהודה ריינהרץ, שולמית ריינהרץ, מוטי גולני (עורכים), עם הזרם ונגדו, מניה שוחט, איגרות ותעודות 1909- 1960, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, תשס"ה, עמ' 491.
