לא תקום פעמים צרה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לֹא תָּקוּם פַּעמַיִם צָרָה הוא ביטוי מקראי. במקורו הפירוש היה שהצרה תבוא בעוצמה רבה ובבת אחת. בדורות מאוחרים יותר השימוש הרווח בו הוא במשמעות של איחול: צרה שקרתה פעם אחת לא תתרחש שוב. לעיתים משמש כראשי תיבות: לא תקפ"ץ.
המקור המקראי
מקור הביטוי הוא בנבואת פורענות לאנשי נינוה בספר נחום, פרק א', פסוק ט':
מַה תְּחַשְּׁבוּן אֶל ה', כָּלָה הוּא עֹשֶׂה, לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה.
מפרשי הפסוק מסבירים שהפורענות שתבוא עליהם תהיה כליה, ולכן אין צורך להכפיל את הצרה[1]
בדברי חז"ל
בדברי חז"ל מובא הביטוי מספר פעמים, ובחלקם המשמעות דומה לשימוש המאוחר:
- בתלמוד[2] מובאים דברי אביי שרוח זעף איננה מתמשכת שתי שעות, "לקיים מה שנאמר לא תקום פעמים צרה". התלמוד מסייג את הדברים בכך שייתכן שהרוח תתמשך זמן רב יותר אם הפסיקה בין מופע רוח אחד לשני.
- בילקוט שמעוני[3] מובא שהמן לא רצה לגזור את הגזרה על עם ישראל בחודשים תמוז ואב משום "לא תקום פעמים צרה".
- באוצר מדרשים[4] מובא שלאחר תחיית המתים לא ימותו המתים שוב "אלא הקדוש ברוך הוא מוליכם לחיי עולם הבא". משום שנאמר: "לא תקום פעמים צרה".
בספרות המאוחרת
בדורות מאוחרים יותר השימוש בביטוי הוא במשמעות איחול שצרה לא תחזור על עצמה. כך לדוגמה:
- בשו"ת הרדב"ז[5]: ”ביני ביני באה המגפה, לא תקום פעמים צרה, ונתבלבל העולם ולא הרויח ראובן כלום...”
- בשו"ת בעי חיי[6]: ”ואחר זה יד ה' היתה בעיר, לא תקום פעמים צרה, ובעבור זה לא דברתי עד הנה...”
קישורים חיצוניים
- לא תקום פעמיים צרה, באתר ניב שפה
- שימוש בביטוי, בכתב העת החבצלת
הערות שוליים
- ^ ראו למשל באבן עזרא (נחום פרק א פסוק ט): "אומר לאנשי נינוה: לא ידעת מחשבות השם, כי כלה הוא עושה, ואין צורך שתקום פעמים צרה עליכם, כי באחת תכרתון.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט עמוד א'
- ^ רמז תתרנד.
- ^ תחיית המתים עמוד 579.
- ^ חלק ו סימן ב אלפים רמה.
- ^ חושן משפט חלק א סימן קעה.
31815633לא תקום פעמים צרה