לאופולד וילהלם, ארכידוכס אוסטריה

לאופולד וילהלם, ארכידוכס אוסטריה (בגרמנית: Leopold Wilhelm von Österreich;‏ 5 בינואר 1614 - 20 בנובמבר 1662) היה מפקד צבאי אוסטרי, מושל ארצות השפלה הספרדיות בין השנים 1647–1656, ופטרון של האמנויות.

ביוגרפיה

לאופולד וילהלם נולד בוינר נוישטאדט ב-5 בינואר 1614, והיה בנם הצעיר של פרדיננד משטיריה, ארכידוכס אוסטריה לבית הבסבורג ואשתו הראשונה, מריה אנה מבוואריה, בתם של וילהלם החמישי, דוכס בוואריה ורנאטה מלורן. בשנת 1619 מת מתיאס, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ללא ילדים, ואביו הוכתר לקיסר האימפריה, מעשה שהביא לפרוץ מלחמת שלושים השנים.

בשנת 1637 מת אביו, ואחיו הבכור הפך לקיסר פרדיננד השלישי. לאופולד וילהלם שימש כגנרל במלחמת שלושים השנים, וכמפקד בקרב ברייטנפלד השני ובמלחמת צרפת-ספרד. במהלך המלחמה, כוחות ארצות השפלה הספרדיות תחת פיקודו של לאופולד וילהלם הפסידו בקרב לן, בניסיון לכבוש את העיר מחדש בשנת 1648. מאוחר יותר בזמן המלחמה הוא התקיף מכיוון ארצות השפלה פעמיים. בפעם השנייה הוא תפס בהצלחה מספר מצודות בצפון צרפת בחודשים פברואר-מרץ 1652, ואילץ את הצרפתים למשוך כוחות מקטלוניה כדי לחזק את גבולם הצפוני. זה סייע לכוחות הספרדים בספרד להחזיר את שלטונם בקטלוניה, ולמגר את המרד הקטלאני שקיבל סיוע מצרפת.

אף על פי שללאופולד וילהלם היו חסרים הכישורים הקנוניים, הוא השיג, בעזרת אביו, מספר תוארי בישוף כדי לספק לו הכנסה. הוא לא היה כשיר לתפקיד, אך קיבל את התואר, ואת מימוש ההכנסות האפיסקופליות המלאות של הבישופויות של הלברשטט (1628-1648), פסאו (1625-1662), ברסלאו (1656-1662), אולמוץ (1637 -1662) ושטרסבורג (1626-1662). ב-1635 אישר אותו האפיפיור אורבנוס השמיני כנסיך-הארכיבישוף של ברמן, אך בגלל כיבושה בידי השוודים הוא מעולם לא זכה לשלוט בה דה פקטו.

הוא חזר לווינה לאחר שהמצב בארצות השפלה הספרדיות הידרדר בשנת 1656. בווינה הוא היה עסוק בתחילה בממשל של הבישופיות השונות שלו, תפקידו כגראנד מאסטר של המסדר הטבטוני וענייני המשפחה של הבית הקיסרי. לאחר מותו של אחיו הבכור הקיסר פרדיננד השלישי, כמה מהנסיכים הבוחרים רצו לבחור בו לתפקיד הקיסר, אולם הוא עצר בעדם, כדי לאפשר לאחיינו להגיע לגיל הסטטוטורי לעלות על כס המלכות, וב-22 ביולי 1658 נבחר אחיינו לאופולד לתפקיד הקיסר, בגיל 18 שנים. לאחר שהקדיש את עצמו לענייני המדינה, פרש לאופולד וילהלם בשנותיו האחרונות והקדיש את חייו רק למען אהבת האמנות.

הוא נפטר בווינה ב-20 בנובמבר 1662.