ליאון יוריס
 | |
| לאון יוריס, איור מאת חיים טופול |
ליאון מרקוס יוריס (באנגלית: Leon Marcus Uris; 3 באוגוסט 1924, בולטימור שבמרילנד – 21 ביוני 2003, ניו יורק) היה סופר יהודי אמריקאי, מחבר "אקסודוס" ושורת ספרים רבי מכר נוספים. נודע בתחקירים המקיפים שערך לפני כתיבת הרומנים שלו.
תולדות חייו ויצירתו
יוריס נולד לוולף ויליאם ולאנה (לבית בלומברג) יוריס. אביו, שהיה מהגר פולני ואחיו של אליעזר ירושלמי, שהה שנה בארץ ישראל בתום מלחמת העולם הראשונה לפני שהיגר לאמריקה ב-1921. הוא עסק בעבודות פשוטות, וכפי שהתבטא בנו ליאון, "עבר מכישלון לכישלון". וולף ויליאם שינה את שמו ליוריס, בהתבסס על המילה ירושלמי.
ליאון למד בבית ספר אך לא סיים את התיכון כיוון שנכשל באנגלית. בגיל 17 הצטרף למארינס (חיל הנחתים) ולחם כאלחוטן קרבי בזירת האוקיינוס השקט בקרבות גוודלקנל וטאראווה[1]. בעת שהחלים ממחלת המלריה בסן פרנסיסקו הכיר את בטי בק, סמלת חיל הים, והם נישאו ב-1945. מותה ממחלה קשה בסוף שנות השישים גרם לו לשבר גדול.
העיתון אסקווייר קנה מאמר שלו וזה עודד אותו לכתוב רומן. התוצאה הייתה הרומן הידוע "זעקת הקרב" משנת 1953, המספר על לוחמי חיל הנחתים וגבורתם במלחמת העולם השנייה בזירת האוקיינוס השקט [2]. הספר זכה להצלחה גדולה, נמכר בשלושה מיליון עותקים ועובד לסרט מלחמה. ספר נוסף היה "הגבעות הזועמות" מ-1955, המתאר את המלחמה ביוון.
כעיתונאי ותסריטאי התעניין מאד במדינת ישראל. הוא ביקר בישראל ב-1956 ובמשך מספר חודשים ערך תחקיר[3] שבעקבותיו כתב את ספרו הידוע ביותר "אקסודוס" בשנת 1958, שהתבסס באופן חופשי ביותר על סיפורה של אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז". הספר שימש בסיס לסרט מצליח באותו שם.
בקיץ 1978 ביקר בישראל לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ביריחו ביקר עם אשתו השנייה ג'יל יוריס. ג'יל פיבודי, ילידת 1947 בוגרת הרווארד קולרדו קולג' ואוניברסיטת ניו יורק, צלמת עתונות מקצועית, עבדה עם ליאון על ספריו בנושאי סכסוכים מאז נישאו בפברואר 1970. לשם סקירת "ביקורי קיץ" של משפחות הפלסטינים, הגיעו השניים למעבר גשר אלנבי. עמדו באמצע הגשר ושוחחו עם חיילי צה"ל ושוטרי הגבול הירדנים מעל נהר הירדן בשיחה חופשית מוקלטת כשג'יל מצלמת לקראת כתיבת תסריט לסרט על הנושא.
רומנים אחרים שלו הקשורים לשואת יהודי אירופה הם "מילא 18" מ-1961, שהוא כתובת מטה מורדי גטו ורשה. "משפט דיבה" מ-1970, מתייחס למשפט שבו נתבע יוריס בשנת 1964 על הוצאת דיבה בספר "אקסודוס", על ידי רופא פולני ולדיסלב דירינג, המוזכר בספר כמי שערך ניסויים אכזריים באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ. חבר המושבעים פסק שעל יוריס לשלם לדירינג פיצוי בסך חצי פני.
ספרו "החאג'" בודק את היסטוריית המאבק במזרח התיכון וכיצד מעורבות פוליטית של מדינות זרות הולידה את המאבק כיום. יוריס התעניין ברבים מספריו במאבקים פוליטיים במקומות שונים בעולם כמו אירלנד, ברלין ומרכז אמריקה. ג'יל יוריס, ערכה עמו במשותף את מחקרם באירלנד ו-388 צילומיה הובאו בספרו החמישי, ספרם המשותף "אירלנד, יופי נורא".
ספריו של יוריס בעברית
- זעקת הקרב, מאנגלית - דניאל שר, 1957, ותרגום נוסף בידי מרדכי ברקאי, משרד הביטחון, תשמ"ז 1987.
- אקסודוס, יציאת אירופה, תרגם מאנגלית יוסף נדבה, סטימצקי, תל אביב, תשי"ט-1959.
- הגבעות הזועמות, עברית - מיכאל מרגולין, מזרחי, תל אביב, 1964.
- משפט דיבה: QB VII, תרגום מאנגלית - אהרן אמיר, כתר, ירושלים, תשל"ו, 1976.
- טריניטי, תירגום - הגר אנוש, מסדה, תל אביב, 1978.
- החאג', מאנגלית - חיים גליקשטיין, זמורה-ביתן, תל אביב, 1985.
- טופאז, מאנגלית - אריה חשביה. מזרחי, תל אביב, 1986.
- הררי זעם, מאנגלית - זרובבל ברל, זמורה ביתן, תל אביב, 1988.
- מעבר המיתלה, מאנגלית - א. סבר, ספרית מעריב, תל אביב, תש"ן 1990.
- מילא 18, מאנגלית - יעל נמרודי, זמורה ביתן, תל אביב, 1995.
- הליברל האחרון, מאנגלית - ענת ויקסלבאום, הוצאת שלגי, 2000
לקריאה נוספת
- ההיסטוריה כמלודרמה: "אקסודוס" - הספר, הסרט והתרבות הישראלית, מאת רחל ויסברוד, נדפס ב"מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי", תשנ"ח, 1998.
- Jill and Leon Uris IRELAND, a terrible beauty, 1975.
קישורים חיצוניים
- אלי אשד, "ציונות נוסח הוליווד"
- מאיר שניצר, השגריר המצליח ביותר של הרעיון הציוני, באתר nrg, 26 ביוני 2003.
רות בקי קולודני, נראה לי שאולי אני כותב ספר אחד יותר מדי, באתר הארץ, 19 במאי 2017
הערות שוליים
- ^ ליאון יוריס, "זעקת הקרב", הוצאת משרד הביטחון-זמורה ביתן, 1987.
- ^ ליאון יוריס, "זעקת הקרב", הוצאת משרד הביטחון-זמורה ביתן, 1987, עמוד 3.
- ^ יוסף לפיד, אנשים חשובים מאוד עמ' 17, הוצאת מסדה, 1963
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ליאון יוריס25472173