לאה קסן

לאה כ"ץ-קסן (נולדה ב-18 בינואר 1947) פרופסור מן המניין (אמריטה) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממייסדי המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר בבן-גוריון, הייתה ראש המחלקה, ראש מועצת העובדים הסוציאליים, שימשה נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך וראש מועצת ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ"א).

ביוגרפיה

לאה כ"ץ-קסן נולדה וגדלה במושב נירה (היום מאוחד עם מושב בית יצחק). אביה, יוסף כ"ץ, יליד הונגריה ואמה, תמר כ"ץ-גולן (שם נעוריה: סטלה קליינר), ילידת פרוסטיוב בצ'כוסלובקיה.

בעת שירותה בצה"ל (1967-1965) שימשה קצינת ניהול בבית הספר לטיסה ושלישה של טייסת מסוקים בהקמה, השתחררה בדרגת סגן. עשתה את כל לימודיה הגבוהים, מתואר ראשון עד השלישי בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד, באוניברסיטה העברית בירושלים. הקימה את השירות הסוציאלי בכפר הנוער ניצנים (1973-1971). עבדה כעובדת סוציאלית במרכז הרפואי סורוקה וכיהנה כמנהלת בפועל של השירות בשנתיים האחרונות לעבודתה במקום (1982-1973).

ב-1982 הקימה את המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב' וג'ק ג' שפיצר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ביחד עם פרנסיס אקרמן (פרני) ופרופ' ריצ'רד ישראלוביץ'. עמדה פעמיים בראש המחלקה. בשנת 1994 סיימה את לימודי הדוקטורט, ב-1998 התמנתה למרצה בכירה, ב-2007 לפרופסור חבר ובשנת 2014 לפרופסור מן המניין. שהתה כמרצה ופרופסור אורח באוניברסיטאות וושינגטון בסיאטל, ארצות הברית; אוניברסיטת ניו-קסל באוסטרליה ואוניברסיטת מאסי בצפון פלמרסטון ווולינגטון, ניו זילנד.

כיהנה כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים וכיועצת לשרת העבודה והרווחה ח"כ אורה נמיר (1996-1993), בתקופת כהונתה חוקק חוק העובדים הסוציאליים - התשנ"ו - 1996. הקימה וניהלה את המרכז הישראלי למחקר איכותני (2008-1996) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (היום בשמו: המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה). המרכז תרם להטמעת המחקר האיכותני כפרדיגמה למחקר מדעי והוא משמש סניף של מרכזים דומים בארצות הברית ובקנדה. מדי שנתיים מארגן המרכז כנס ארצי באוניברסיטת בן-גוריון בו לוקחים חלק כ-500 חוקרים. היום עומדת בראש המרכז פרופ' מיכל קרומר-נבו ופרופ' קסן משמשת כראש המועצה המדעית שלו. הוזמנה לסייע בהקמת מחלקות חדשות לעבודה סוציאלית במכללות ספיר ורופין ושימשה כיועצת למל"ג בהערכת תוכניות חדשות לעבודה סוציאלית במכללות צפת, תל חי ואחרות. עמדה בראש התוכנית "מורים חוקרים" במכון מופ"ת (2009-2008). חברה בוועד המנהל של עמותת מט"ב (מאז שנת 2006).

קסן הושאלה על ידי אוניברסיטת בן-גוריון לתפקיד נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך בשנים 2009–2015. בעת כהונתה ציינה המכללה 100 שנים להיווסדה ועברה שינויים ארגוניים משמעותיים לקראת המעבר שלה לתקצוב הות"ת, כמו: מעבר למבנה פקולטטי, תהליכי התייעלות (FTE), קידום הסדרת התיאגוד של המכללה, הכפלת מספר הסטודנטים, ייצוב מצבה הכלכלי, קידום המחקר, שיפור בתנאי הסגל האקדמי והמנהלי. כנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך נבחרה קסן לתפקיד יו"ר מועצת נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך – רמ"א (2015-2012). ברמ"א חברים נשיאים של 21 מכללות אקדמיות לחינוך. בעת כהונתה נחתם הסכם בין משרד החינוך לבין המל"ג\ות"ת: המתווה להסדרת מעבר כולל של האחריות לתכנון ותקצוב מערך ההכשרה האקדמית להוראה ממשרד החינוך למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לתכנון ותקצוב (פברואר 2015).

לאה קסן נשואה לאלי קסן (טייס ומנהל בכיר בכי"ל לשעבר, והיום צייר), אם ל-5 ילדים וסבתא לנכדים. במשך שנים רבות גרה בעומר והיום גרה בתל אביב.

תחומי מחקר מרכזיים

לאה קסן חוקרת נושאים שונים, שמשלבים מחקר תאורטי ומעשי ומחקר כמותי ואיכותני. תחומי המחקר המרכזיים שלה הם:

שיטות מחקר איכותני

מאז 1995, רוב מחקריה והמחקרים שערכו תלמידי המחקר שלה נעשו תוך שימוש בשיטות מחקר איכותניות, או משולבות עם שיטות מחקר כמותיות. רבים ממחקריה עוסקים, מעבר לחקר הנושא, גם בפיתוחן של שיטות מחקר איכותניות.

אחת מהשיטות לניתוח נתונים נרטיביים שפיתחה מבקשת ממספרי הנרטיב לתת כותרת לסיפורם. הכותרת מכוונת את החוקרים למשמעות שהנחקרים נותנים לנרטיב שלהם. בכך יש מעין שיתוף של הנחקרים בניתוח הנתונים. מאמר על השיטה פורסם בעברית בספר בעריכתה (עם פרופ' מיכל קרומר-נבו): ניתוח נתונים איכותניים (2010) ובאנגלית בכתב העת IJQM ‏(2002).

ב-1996 ייסדה קסן את הסניף הישראלי של מכון המחקר הבינלאומי למחקר איכותני של אוניברסיטת אלברטה (IIQM), על מנת להעלות את רמת המחקר האיכותני בישראל. ב-1999 נהפך הסניף למרכז מחקר באוניברסיטת בן-גוריון. קסן עמדה בראשו עד שנת 2009 ובמסגרת זו אף זכתה למענק מהקרן הלאומית למדע (ISF), לצורך הקמת המעבדה למחקר איכותני.

עמדה בראש כנסים בישראל בשיטות מחקר איכותניות (2004, 2006) והייתה יו"ר-שותפה של כנס שלישי במרץ 2008. הייתה שותפה בהקמת האגודה הישראלית למחקר איכותני ב-2006 (עמותה שנסגרה). ב-2010 הייתה עורכת שותפה בספר על ניתוח נתונים איכותניים, שהיה הראשון לתאר את הניסיון הישראלי בשטח זה. היא ערכה את החלק הישראלי של כתב העת האלקטרוני International Journal of Qualitative Methods ‏(IJQM), שמפרסם מאמרים מתודולוגיים בשפות שונות והיא חברת מערכת של כתב העת International Journal of Qualitative Methods ‏(QHR).

עבודה קבוצתית

נושא זה מהווה תחום מרכזי של מחקר (ופרקטיקה) בעבודתה של קסן. היא בחנה את יישומן של שיטות בעבודה בקבוצה, פיתחה מודל לתכנון וסיווג של קבוצות בעבודה סוציאלית, בחנה את יעילותן של קבוצות תמיכה בהפגת חרדות של חולי לב ואוכלוסיות אחרות, פרסמה את ניסיונה בעבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית, חקרה תהליכים קבוצתיים ופיתחה טכניקות חדשות בהנחיה של קבוצות. היא עורכת-שותפה (עם פרופ' רחל לב-ויזל) של ספר בשם "עבודה קבוצתית בחברה רב-תרבותית" ומחברת-שותפה (עם לב ויזל) של ספר בשם "מסע של חוויות", שעיקרו תרגילים בעבודה עם קבוצות קטנות. היא עבדה עם קבוצות קטנות שונות, עמדה בראש הוועידה הלאומית הראשונה לעבודה סוציאלית בקבוצות (1991), הייתה יו"ר שותפה של הוועידה הלאומית לעבודה קבוצתית וטיפול קבוצתי בחברה רב-תרבותית (1999), הרצתה בכנסים בוועידות בינלאומיות ובשנים 1980–1987 הייתה נציגת ישראל באגודה האמריקאית לעבודה סוציאלית עם קבוצות American Association of Social Work with Groups‏ (AASWG).

היבטים פסיכו סוציאליים של חולי

מחקריה בנושא זה עסקו בקשר שבין חרדה, מתח וחולי אצל חולים לאחר התקף לב ראשון, אצל חברי צוות רפואי בעת מלחמת המפרץ ואצל אנשים שפוטרו מעבודתם. בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, בחנה היבטים התנהגותיים של חולי סרטן, בכללם תהליכי קבלת החלטות של חולים בנוגע לקבלת טיפול. אלו היו מחקרים בינלאומיים השוואתיים ביחד עם קבוצות מאוסטרליה ומארצות הברית. במחקר אחר, בחנה את המאפיינים של השיח המוסדי בין עובדים סוציאליים אונקולוגיים ובין עמותה שהפעילה קבוצות לעזרה עצמית לחולי סרטן. עם תמר דרייפוס, סטודנטית לתואר שני, (בהדרכה משותפת עם פרופ' צוויקל), נעשתה עבודה על אומדן עיכובים באבחון סרטן השד. ביחד עם תלמידתה, ד"ר מירב רבינוביץ', פרסמה מספר מאמרים מבוססים על מחקר מטה-סינתזה המשווה בין טיפולים המבוססים על גישה פסיכותרפית וגישה התנהגותית.

אלימות בין בני זוג

נושא זה מקיף חלק ניכר ממחקריה ופעילותה הציבורית של קסן. היא חקרה את הדינמיקה של אלימות בין בני זוג בעיקר בקרב עולים מאתיופיה. ממצאיה הולידו מדריך לטיפול ומניעת אלימות המיועד לאנשי מקצוע העובדים בקהילה.

היבטים תרבותיים וכשירות תרבותית של עובדים סוציאליים

אלו נושאים שנוגעים לכל מחקריה. פרסומיה בנושא זה עוסקים בעולים מאתיופיה, בדואים, עולים מרוסיה ומחקרים משווים בין אוסטרליה, ישראל וארצות הברית.

התמודדות הורים עם גיוסם ילדיהם לצבא

מאמרה משנת 1993 אודות קשייהם של הורים בהתמודדות עם גיוסם של ילדיהם ליחידות קרביות בצה"ל, מתעמת עם הטאבו שהיה אז בחברה הישראלית בנוגע לנושא זה. המאמר צוטט בעיתונות מספר פעמים; קסן רואיינה בכלי התקשורת והטקסט הופץ על ידי המעסיקים במספר חברות למשפחות של המתגייסים החדשים בקרב עובדיהם. אחת מתלמידותיה לתואר השלישי (שרון דרייפוס) בוחנת את הפרדוקס אצל אימהות מהמגזר הדתי-לאומי שבנן הבכור התגייס לצה"ל ממש לפני ההתנתקות ועוקב אחרי אימהות עד שנתיים לאחר ההתנתקות.

ספרים וחיבורים

1. קסן ל. וויטנברג ת'. 2000. שלב השיגור – התמודדות המשפחה עם גיוס ילדיה, מכון הנרייטה סאלד, ירושלים (80 עמ').
2. קסן ל. לב-ויזל ר. (עורכים אורחים). 2004. מקבץ, כתב העת הישראלי על פסיכותרפיה. 9 (1) (111 עמ').
3. קסן ל. בקשי י. 2004. הסמכות החינוכית של משפחות יוצאות אתיופיה בישראל. באר שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי למחקר איכותני, ביחד עם ג'וינט ישראל ומשרד הרווחה (150 עמ').
4. קסן ל. 2006. אלימות בין בני זוג בקרב משפחות יוצאות אתיופיה בישראל. באר שבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי למחקר איכותני, ביחד עם ג'וינט ישראל ומשרד הרווחה (125 עמ').

ספרים ערוכים

1. קסן ל., לב ר. (עורכות). 2002. עבודה קבוצתית בחברה רב-תרבותית. תל אביב: הוצאת צ'ריקובר (254 עמ).
2. לב-ויזל ר. קסן ל. 2002. מסע של חוויות. קריית ביאליק: הוצאת אח (222 עמ').
3. שבתאי מ., קסן ל. (עורכות). 2005. מולועלם: נשים ונערות יוצאות אתיופיה במרחבים עולמות ומסעות בין תרבותיות. מודיעין: הוצאת לשון זהה (285 עמ').
4. חקק י. קרומר–נבו מ. קסן ל. (עורכים). 2010. הכל מדיד? דיון ביקורתי במדידה וכימות. הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (314 עמ').
5. קסן ל. קרומר–נבו מ. (עורכות). 2010. ניתוח נתונים במחקר איכותני. באר שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (500 עמ').
6. הוס א., קסן ל. ושגב ע. (עורכות). 2010. ליצור מחקר לחקור יצירה. הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (284 עמ').

קישורים חיצוניים

• פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך נבחרה לעמוד בראש מועצת ראשי המכללות האקדמיות לחינוך (רמ"א), חדשות האקדמיה, באתר מכללת לוינסקי, 5 בנובמבר 2013
• הספרים של לאה קסן, באתר "סימניה"

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31448383לאה קסן