שיטות מחקר כמותניות

שיטות מחקר כמותיות הן שיטות מחקר בהן הדגש הוא על הצד המדיד והמספרי של החקירה. הנחת יסוד אחת לשיטות המחקר הכמותיות היא שהעולם הוא אובייקטיבי, כלומר ניתן למדידה ללא תלות בחוקר המבצע את אותה המדידה. כמו כן, העמדה הבסיסית של החוקר היא פוזיטיביסטית ואמפיריציסטית, כלומר החוקר פועל על בסיס נתונים מספריים, עובדות וראיות שונות הניתנות לצפייה ולאיסוף.

נתונים אלו התקבלו בניסוי או בתצפית מדעית עם מדידות מדויקות וניתוחים על פי שיטות כמותיות, שלרוב כוללות:

• ניתוחים מתחומי הסטטיסטיות וההסתברות של קיבוץ ידע כמותי ונתוחו לשם מיפוי ואף חיזוי של תהליכים, תופעות ודפוסים,
• מודלים מתחום תורת המשחקים,
• מודלים מתחום החשבון האינטגרלי והדיפרנציאלי.

בתחומי מדע שונים, יש יחס שונה בין כמות המחקרים הכמותיים לבין כמות המחקרים שאינם כאלה, דהיינו הם מחקר איכותני. בפיזיקה, למשל, כמעט כל המחקר הוא כמותי ואילו בהיסטוריה, חלק ניכר מהמחקר איכותני. ברבים ממדעי החברה, קיימת כמות דומה של מחקרים כמותניים ואיכותניים. מסיבה זו, על אנשי מדע החברה להבין לעומק את עקרונות המחקר הכמותני ולהבדילו משיטות המחקר האחרות שלהם.

דרישות המחקר הכמותי

ראשית, מחקר כמותי אפשר להפעיל רק על תחום ידע, שהצטברו בו מספיק ידיעות, כדי להפיק מהן מודלים כמותיים. לדוגמה, בראשית ימיה של האסטרונומיה המודרנית ובראשית ימיה של המיקרוביולוגיה, מיד עם המצאות הטלסקופ והמיקרוסקופ, הידיעות בתחומים אלו היו כה דלות, עד שכל המחקר היה דוחות תצפית - הסוג הפשוט ביותר של מחקר איכותני. בהמשך, משהצטברו ידיעות, ניתן היה לשער השערות כמותיות ולבדוק אותן בתצפיות, כגון השערות על תכונותיהם של גופים שמימיים מלבד אלו הנראים בבירור בעין בלתי מזוינת והשערות על מחזור חייהם של מיקרואורגניזמים.

שנית, מחקר כמותני-סטטיסטי דורש, הרבה פעמים, די ממצאים או אוכלוסייה מספיק גדולה, עבור הפעלת שיטות סטטיסטיות. מחקר על הסיבות של חולי מחלה נדירה לנטוש את מגוריהם בקיבוצים, למשל, לא יכול להיות מחקר כמותי, כי לא יהיה לו לעולם מדגם מייצג. דוגמה אחרת לכך היא מתחום הארכביולוגיה. תחילה המחקר עסק בדוחות תצפית על מציאת שלדים ובהמשך, משנמצאו וסווגו שלדים רבים, ניתן היה להפעיל על הממצאים מחקרים סטטיסטיים. כך הוסק, ממספרם של הדינוזאורים הטורפים ביחס לדינוזאורים הצמחוניים, כי לדינוזאורים היה דם חם ולא דם קר. אילו היה להם דם קר, היו מוצאים פי עשרה טורפים לכול מאה צמחונים.

עוד גורם הוא יכולת מדידה מספרית. לא כל דבר קל למדוד במספרים. בהידרולוגיה, למשל, קל בהרבה למדוד את כמות המים באגם מאשר למדוד את כמות המים במאגר מי תהום. לכן, קשה יותר לחקור באופן כמותי את מי התהום. בפסיכולוגיה, למשל, בדיקת מנת משכל, לדוגמה, היא בדיקה מסובכת מאוד, קשה לעריכה ושנוייה במחלוקת. לכן, מחקרים שעוסקים במנת משכל יהיו קשים לעריכה. כימות של רמות פחד, רמות תסכול, רמות אושר וכיוצא בזה, הן אפילו מסובכות יותר. אולם, יש גם מחקרים כמותיים קלים לעריכה בפסיכולוגיה - ניתן לחקור הליכי חשיבה על ידי בדיקת כמות וסוג השגיאות שיש לאנשים, כשהם עונים על חידות; תיעוד מענה של אנשים לחידות הוא מן הפשוטים שבסוגי התיעוד המדעי בכלל.

עוד גורם, שיכול להקל את השימוש במחקר כמותי הוא היכולת לערוך מניפולציה בחומר הנחקר ובמקרה קיצוני, אפילו ניסויי מעבדה. ישנם הרבה מחקרים, שלא מוסרי או לא אפשרי בכלל, לעשות בהם מניפולציה. יכולת המניפולציה מוגבלת, לדוגמה, בתחום החינוך. במחקר חינוכי אפשר, לדוגמה, להשוות שתי כיתות משני בתי ספר, הלומדות בשיטות הוראה שונות. אולם, ניסוי זה רחוק מלהיות מדויק כמו ניסוי מעבדה, משום, שמלבד שיטות ההוראה השונות, תמיד יהיו עוד שינויים בין הקבוצות. מעבר לזאת, לא אתי וספר אם אפשרי מבחינה טכנית, במחקר חינוכי, ליצור קבוצת ביקורת שבה יש רק תלמידים, שבית הספר אינו מלמד אותם דבר אלא רק מבזבז את זמנם. הקושי של מדעני החברה בעיצוב ניסויי מעבדה מתבטא בקושי בעיצוב מחקר עם כלים כמותיים פשוטים דורש מחקר עם כלים סטטיסטיים מסובכים יותר.

המחקר הכמותי מתחלק לשניים: מחקר כמותי מתאמי, בדיקת התאמות בין תופעות שונות, מבלי להתיימר לקבוע מה הסיבה ומה המסובב, ומחקר כמותי ניסויי המתבצע במעבדה. במחקר הניסויי עורך החוקר שינויים במשתנה אחד, משתנה בלתי תלוי, ומצפה לראות כיצד ישתנה המשתנה השני, המשתנה התלוי. לדוגמה, משנים את סוג המוזיקה המושמעת בחדר (המשתנה הבלתי תלוי) ומצפים שתשתנה התנהגותם החברתית של הנבדקים (המשתנה התלוי).

המחקר הכמותי מקנה לדיסציפלינות שבהן הוא מבוצע את הנופך המדעי, והשימוש בו במדעי החברה הלך והתגבר במרוצת הזמן.

מושגים במחקר הכמותי

• זיהוי יחסים כלליים. למשל, מזהים קשר בין מוצא יהודי למספר רב של שנות לימוד. מציאת הקשר אינה מהווה הסבר, אך נפתח הפתח לבחינה תאורטית של טיב הקשר.
• בדיקת תאוריות

קרל פופר הדגיש את חשיבות יכולת ההפרכה. מתאוריה מדעית מצפים לניבויים שהפרכתם תאפשר את שלילת התאוריה. אם מחקרים כמותיים שעלולים היו להפריך את התאוריה מבוצעים ואינם מפריכים אותה, הרי שהתאוריה מתחזקת. לדוגמה, אם תאוריה מנבאת שיהיה קשר בין מות הורה בילדות לבין התפתחות דיכאון בגיל מאוחר, הרי שייתכן להפריך אותה אם לא יימצא קשר כזה בבחינת מספר רב של מקרים. אם קשר כזה אכן יימצא, הרי שיש סיבה להמשיך ולהחזיק בתאוריה.

• הכללות

הגישה הכמותית מעדיפה כלליות. הכמותניים מעריכים לא רק הכללה, אלא גם תמצות – שימוש במעט משתנים ככל האפשר להסביר כמה שיותר. הכמותניים משתדלים להשתמש במטבע אחת כדי לתאר את שני צדדיה. למשל, אדם עם הכנסה נמוכה ומעט השכלה הוא ניגוד לאדם עם הכנסה גבוהה והשכלה גבוהה.

• קורלציה (מתאם) - מציאת קשר בין המשתנים הרלוונטיים.

המידה המדויקת לפיה יש קורלציה בין שני משתנים תלויה בחישוב של קורלציה מוקדמת – במתאם פירסון תוצאה שבין (1-) ל – (1) מספקת מידע על כיוון הקורלציה, האם היא שלילית או חיובית. תוצאת (0) פירושה היעדר קורלציה. זוהי אפשרות תאורטית בעיקרה, משום שבדרך-כלל נמצא קשר כלשהו בין משתנים, בעיקר במדעי ההתנהגות. לפיכך - מדד עוצמת הקשר, עד כמה הוא קרוב ל-1 או ל- (1-) ייתן מידע עד כמה חזק הקשר בין שני המשתנים. לפעמים היעדר/הימצאות קורלציה מפתיע וסותר הנחות תאורטיות.

ראו גם

• ניתוח למידה
• מחקר איכותני

קישורים חיצוניים

• ד"ר צבי בקרמן, מחקר ללא ענווה, המוגבלות המובנית של שיטות המחקר הכמותי, מגזין ארץ אחרת
• פרו"פ רמי בנבנישתי, שיטות מחקר כמותיות, ספר אינטרנטי, הוצאת WebBook

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31407550שיטות מחקר כמותניות