רוב יושביה עליה
בהלכה, רוב יושביה עליה (נקרא גם "כל יושביה עליה") הוא תנאי הנוגע למספר מצוות התלויות בארץ ולפיו המצוות חלות מדאורייתא רק כאשר רוב עם ישראל מתגורר בארץ ישראל. על אף שיש בכך מחלוקת תנאים, נפסק להלכה שחיוב חלה ותרומות ומעשרות מהתורה מצריך שיהיו "רוב יושביה עליה".
על מנת להתחייב בדיני שביעית ובדיני שנת היובל מהתורה, נדרש גם ששבטי ישראל ישבו בארץ "כתיקונם", כלומר שהארץ תחולק לשבטים, כל שבט ישב בנחלתו, ובתוך כל שבט יחלקו את הנחלות למשפחות.
חישוב מניין ישראל
מספר היהודים החיים בעולם אינו ידוע בוודאות ונתון במחלוקת.
- יש הטוענים[דרושה הבהרה] כי חישוב היהודים לטובת דין זה הוא היהודים עליהם אנחנו יודעים שהם כחמישה עשר מיליון יהודים בארצות השונות מתוכם 6.93 מיליון בישראל ו-8.3 מיליון מחוץ לישראל (כ-6 מיליון בארצות הברית וכ-2.3 מיליון בכל שאר המדינות). לטענת דעה זו, כאשר יגורו בארץ מעל לשבעה וחצי מיליון יהודים, יתקיים "רוב יושביה עליה" ועם ישראל יתחייב בחלה מדאורייתא (מהתורה) ובתרומות ומעשרות מדאורייתא[1].
- הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה טוען כי המספר המפורסם של היהודים בעולם כולל רק את היהודים שמזדהים כיהודים, ולא עוד שלוש קבוצות של יהודים[2]:
- צאצאי יהודים שהוריהם התבוללו לפני דורות ספורים וניתן באמצעות מחקרים למצוא אותם.
- צאצאי היהודים שהתבוללו בגויים במהלך הגלות בעקבות ייסורים ופגיעות בעם היהודי, אך לפי ההלכה, מאחר שהם צאצאים לאמהות יהודיות הם יהודים. וכהוכחה לדבריו מביא הרב מלמד מדברי רבי יהושע ורבי יהודה במסכת עדויות (פרק ח', משנה ז') לפיהם כשיבוא אליהו הנביא, ידאג להשיב לישראל את כל אלה ש"התרחקו בזרוע". כלומר, שהורחקו מישראל באונס כמו משפחת בית צריפה שהרחיקה בן ציון בכוח קשריו. הרמב"ם מבאר שבכך יתקיימו דברי התורה: ”אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם – מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.” (דברים, ל', ד'-ו') וכל זאת בעזרת אליהו הנביא כפי שאמר הנביא מלאכי: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם...” (מלאכי, ג', כ"ג-כ"ד)
- צאצאי עשרת השבטים שחלקם חזרו והצטרפו לישראל במהלך הדורות, אבל חלק גדול מהם נותרו בארצות הגלות וודאי שיש מהם כאלה הנחשבים יהודים על פי ההלכה.
יושבים כתיקונם
כנאמר, כדי שמצוות השמיטה והיובל יחולו מדאורייתא, יש צורך שעם ישראל "ישבו בארץ כתיקונם". משמעות הדבר שכל אדם מישראל יקבל את שטחו בנחלת שבטו[3]. ועל פי הרמב"ם דבר זה יקרה על פי רוח הקודש[4]. וגם גרים שהצטרפו לישראל יקבלו גם הם נחלה בארץ עם השבטים אליהם יתחברו.
רוב האחרונים טוענים שדבר זה אינו ישים, מאחר שיש צורך שכל אדם מישראל יעבור לגור באזור שבטו.
קישורים חיצוניים
- רוב יהודי העולם בארץ ישראל מאמר מאת הרב יהודה הלוי עמיחי באתר מכון התורה והארץ.
- "בבואכם - בביאת כולכם" מאת הרב משה צבי נריה מתוך מאמרי אמונת עתיך, עלון מס' 8
הערות שוליים
- ^ מספר היהודים בעולם - ערב ראש השנה תשפ"ב | הסוכנות היהודית, באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל, באוגוסט 2021
- ^ רוב יושביה עליה, הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה
- ^ ערכין לב, ב
- ^ רמב"ם, הלכות מלכים יב, ג
33899690רוב יושביה עליה