כלי הדיינים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כלי הדיינים הם כלים שעל הדיינים להחזיק במושב בית הדין, בעת ניהול הדיון ומטרתם העיקרית היא לאכוף את ביצוע פסק הדין, או לסייע לקיומו.
מקור
חז"ל[1] דורשים את המילה 'תשים' בפסוק 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'[2], על חיוב החזקת כלי הדיינים בבית הדין[3].
הכלים
כלי הדיינים מפורטים בתלמוד:
- מקל - להכאת החייבים מכת מרדות[4].
- רצועה - להלקאת החייבים מלקות[5].
- שופר - לנידוי ושמתא[6].
- סנדל - לקיום מצוות חליצה[7].
יש מן הראשונים שמנו בין כלי הדיינים גם ספר תורה, לצורך השבועה[10].
תוקף החיוב להחזיקם
מן האחרונים יש שכתבו בדעת ראשונים שהלימוד מהפסוק אינו אלא אסמכתא, והחזקת הכלים בבית הדין היא רשות[11].
בזמן הזה
נחלקו הפוסקים האם גם בזמננו יש חיוב על הדיינים להחזיק את כלי הדיינים בבית הדין, או שבזמן הזה שבטלה הסמיכה שוב אין חיוב זה על הדיינים[12].
יש שאסרו להעמיד כלים אלו בבית הדין במקרה שהעם מצייתים לדין ואינם צריכים אמצעי כפייה[13].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א'.
- ^ על אופן הדרשה, ראו רש"י שם ותורה תמימה (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א', הערה ז').
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב', ד"ה מקל.
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב', ד"ה רצועה.
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב', ד"ה שופר.
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב', ד"ה סנדל.
- ^ העיטור והארבעה טורים, חושן משפט, סימן א' בשם רב האי גאון. וראו רבי יעקב קמינצקי, אמת ליעקב, שמות, פרק כ"א, פסוק א' בגרסה בדברי רבי יעקב בן אשר בחיבורו "בעל הטורים" על התורה, שמות, שם.
- ^ רבי יואל סירקיש, ב"ח, חושן משפט, סימן א'. ראו גם אנציקלופדיה תלמודית, ערך "כלי הדינים", כרך ל', הע' 3, 19, 23.
- ^ ארבעה טורים, חושן משפט, סימן א', ודרישה שם.
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, אורים, חושן משפט סימן א', בדעת הרמב"ם שהשמיט הלכה זו אף שהביא הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה; פלפולא חריפתא, על קיצור פסקי הרא"ש, מסכת סנהדרין, פרק א' ס"ק ה', בדעת הרא"ש והטור.
- ^ הטור (חושן משפט, סימן א') הביא בשם רב האי גאון שבית דין צריך שיהא לו כלים אלו. וכתב הסמ"ע (שם, סעיף קטן א') שמשמע מדבריו שאף בזמן הזה חייבים הדיינים להחזיק כלים אלו בבית הדין. אמנם ציין שם שממה שהשמיטו השולחן ערוך והרמ"א דין זה, משמע שהם סוברים שאין דין זה נוהג בזמן הזה. כמו כן, הביא שם מנהג רבנן קשישאי שלא נזהרו להניח כלים אלו לפניהם כשדנו בבית הדין. ובספר פתחי תשובה (חושן משפט, סימן א', סעיף קטן א') הביא בשם רבי יעקב ריישר בספרו שו"ת שבות יעקב (חלק א', סימן קל"ד) שמי שרוצה להחזיק כלים אלו בבית הדין, יכול לעשות כן ואין נחשבת פעולה זו כמעשה גאווה למרות שרבנן קשישאי לא נהגו לקיים דין זה.
- ^ פתחי תשובה (חושן משפט, סימן א', סעיף קטן א'), בשם ספר עטרת צבי.
.jpg){kind=small}
