כולל קוסוב-ויז'ניץ
כולל קוסוב (כולל ויז'ניץ) היה כולל שפעל למען יישוב ארץ ישראל. הכולל הוקם כחלק מכולל גליציה על ידי רבי חיים הגר (תורת חיים) שהיה נשיא כולל גליציה במזרח גליציה, בוקובינה, ומרמורש, ובהמשך הפך לכולל עצמאי. עם פטירת רבי חיים מקוסוב התפלג הכולל לשניים כ"כולל קוסוב" ו"כולל ויז'ניץ" והתאחד שוב לאחר שנים.
במהלך השנים נקלע הכולל לסכסוכים תכופים עם כולל האב – חבת ירושלים ("כולל גליציה"), ובין חצרות קוסוב וויז'ניץ – יורשי רבי חיים מקוסוב.
רקע
בשנת ה'תר"א (1841), עם התבססות האשכנזים בירושלים, הוקם בה כולל חדש בשם כולל ווהלין, כולל זה אסף כספים גם עבור חסידים וגם עבור הפרושים אשר נמנו על יוצאי ווהלין ופולין. את הכולל ייסדו ישראל ב"ק ובנו ניסן ב"ק שהיו מראשי החסידים בירושלים ובאי-כוחה של השושלת הרוז'ינאית[1][2]. כולל זה היה הכולל הראשי לעדת החסידים, אולם כבר שנות ה-50 של אותה המאה החלו בהדרגה להתפלג ממנו כוללים שונים למיניהם (בכולל זה היו גם פרושים וחלק מחב"ד שעלו מחבלי הארץ בו נאספו התרומות של הכולל).
לאחר תלונות מצד עולי גליציה בירושלים, צפת וטבריה, על קיפוח מטעם ממוני כולל רייסין, ייסד רבי חיים הגר (תורת חיים) יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא את "כולל עסטרייך" לעולי גליציה (גליציה הייתה בתקופה זו חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית), ושניהם כיהנו כנשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא "כולל רבי מאיר בעל הנס" של יהודי בוקובינה, מרמורש, וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב היה נשיא הכולל במערב גליציה[3]. הכולל הוקם כנראה בשנת 1851 (ה'תרי"א). בשנת ה'תרי"ד חזר הכולל והתאחד עם כולל ווהלין שהיה תחת הנהגתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה[4], אך שוב נפרד ממנו בשנת 1858 (ה'תרי"ח)[5].
היסטוריה
אחרי פטירתו של רבי חיים מקוסוב בשנת ה'תרי"ד, התגלעה מחלוקת על נשיאות הכולל בין בניו רבי יעקב שמשון הגר שירש את כסאו בקוסוב, רבי יוסף אלתר שעלה לארץ ישראל, ורבי מנחם מנדל שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של "כולל אוסטרייך", ותחת הנהגת הבנים התפתחו שני כוללים, של קוסוב ושל ויזניץ, שלרוב נתמכו מאותם המקורות, והחל ביניהם סכסוך על הזכות לגבות כספים באותם אזורים[6].
בשנת ה'תרכ"ז התפתח עימות חריף בין ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק שהגיע לצפת כממונה על הכולל מטעם קהילת לבוב לממונים המקומיים מטעם חצר ויז'ניץ[7]. בסכסוך התערב לטובת ויז'ניץ הקונסול האוסטרי בצפת בה נפתחה קונסוליה בשנת ה'תרכ"ח[3].
את נשיאות כולל קוסוב ירש רבי משה הגר בנו של רבי יעקב שמשון. ואת נשיאות כולל ויז'ניץ רבי ברוך הגר ואחרי פטירתו בגיל צעיר בנו רבי ישראל הגר, כשבמקביל אליו כיהן אחיו רבי חיים הגר כנשיא כולל בוקובינה או כולל אוטיניה.
בשנת תרע"ב התאחדו כולל ויז'ניץ, כולל אנטניא וכולל קוסוב לכולל מרכזי אחד. בעקבות האיחוד תבע הכולל המאוחד לקבל את כספי התרומות לארץ ישראל מכל דרום גליציה. כתגובה לכך הוציא לאור נשיא כולל חבת ירושלים – אברהם חיים דוד סופר קונטרס בשם "תשובה כהלכה", בו קבץ מכתבים מרבנים רבים בארץ ישראל ובאירופה[8] הקובעים שהסכסוך נדרש להכרעה בבית דין בארץ ישראל, בניגוד לתביעתם של ראשי הכולל.
אחרי מלחמת העולם הראשונה פחתה מאוד השפעת הכוללים, אם כי פורמלית הם עדיין היו קיימים. ככל הנראה הם נסגרו סופית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה או עוד קודם לכן עם פטירתו של רבי ישראל מויז'ניץ בשנת תרצ"ו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אברהם חיים דוד סופר, תשובה כהלכה, דרוהוביץ תרע"ב, באתר אוצר החכמה.
- מנחם מנדל איילבוים, ארץ הצבי, וינה תרמ"ג, באתר אוצר החכמה.
- "כולל וויזניץ בצפת בימי ה'צמח צדיק', בתוך: כתב עת היכל הבעש"ט, קובץ ל"א, ניו יורק תשע"א, עמ' קט"ו–קכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ זיכרון לחובבים הראשונים, חוברת א', גראייבסקי, פנחס מרדכי בן צבי, עמוד 16.
- ^ הרב ישראל זאב מינצברג, ישוב ארץ ישראל, סימן ו'.
- ^ 3.0 3.1 ארכיון 'כולל אוסטרייך' בצפת וטבריה. תקפ"ד-תרפ"ח [1824-1928]. חלק שלישי ואחרון, באתר בית המכירות בידספיריט.
- ^ ראו את כתב ההסכם בין מנהיגי שני הכוללים בתפארת ישראל, חלק ז', ירושלים תשמ"ה, עמ' 21, באתר אוצר החכמה.
- ^ אליאב, בחסות אוסטריה, עמ' 110.
- ^ ראו למשל "כולל וויזניץ בצפת בימי ה'צמח צדיק', בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"א, ניו יורק תשע"א, עמ' קט"ו–קכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ הממונים מטעם ויז'ניץ היו: משה חר"ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, חתנו טודרוס ברי"ל לעבאך, מנדל מקופישניץ ויונה מטארנופול.
- ^ בהם נמנים גם בד"ץ כוללות החסידים בירושלים בראשות רבי ליפמן דוד שובקס, ובית הדין של הפרושים בראשות רבי צבי פסח פרנק.
36470674כולל קוסוב-ויז'ניץ