כולל קובנה

כולל קובנה (או כולל הפרושים) הוא כולל אברכים, שנוסד בקובנה שבליטא, בשנת 1877 תרל"ז, על ידי רבי ישראל מסלנט. מטרתו המוצהרת של הכולל הייתה לשמש להכשיר אברכים לשמש כמורי הוראה. כולל קובנה היה מהכוללים הראשונים שהוקמו.

הקמתו

מטרת הקמת הכולל הייתה לאפשר לאברכים, שחפצו בכך, להמשיך וללמוד כל היום אף לאחר שנישאו, כאשר עול הפרנסה אילץ רבים לעבוד ולהתפרנס במשך מרבית היום, ומעטים מאד המשיכו בלימודם אף אחרי הנשואים באופן מלא. הכולל היה תומך באברכים תוך מתן מלגת לימודים, לפרנסת ביתם.

קרן 'לחמן'

את רעיון הקמת 'כולל קובנא' הגה רבי אליעזר יעקב חווס מהעיירה יאנישוק, על אף שלא שימש באופן רשמי בתפקיד כלשהו, ואף לא היה בעל אמצעים. חווס הלך מיאנישוק לברלין שם התגורר אחיו רבי יוסף חיים חווס, שהיה מקורב לפרופסור עובדיה לחמן, שהתקרב ליהדות הודות לרבי ישראל סלנטר שקרבו. לחמן היה יהודי אמיד, וחווס קיווה שיאות לקחת על עצמו את החזקת הכולל או חלקו.

חווס ניפגש עם לחמן ושכנעו בדבר נחיצותו של מוסד לימודים זה, ואכן לחמן נענע לבקשתו ותרם עשרת אלפים רובל, סכום גדול באותם הימים. כמו כן הבטיח לתת תרומה שנתית של אלף רובל. את התרומות התנה לחמן בכך שאיש לא ידע על כך.

לאחר שהיה בידו סכום כסף זה, שהיה בו די על מנת להתחיל בהקמתו של הכולל, נסע אליעזר יעקב לרבי ישראל סלנטר, ששהה באותה העת בעיר ממל, והפקיד בידו את כל הסכום, על מנת שיעשה בו כראות עיניו.

רבי ישראל שראה חשיבות רבה בכולל, רצה שיעמוד בראשו רבי יצחק אלחנן ספקטור, אך הוא סירב להתמנות לראשות הכולל.

עשרה ראשונים

חווס שראה שהקמת הכולל מתמהמהת, פנה לרבי נתן צבי פינקל וביקש את עזרתו, ואכן תיכף ומיד בחרו שניהם עשרה אברכים מובחרים שיהוו את הגרעין הראשוני של הכולל. בין אותן עשרה, ידועים הרבנים: אליעזר שולביץ ראש ישיבת לומזה, יצחק מלצן מו"צ בקעלם, נפתלי הירץ הלוי לימים רבה של יפו, נפתלי אמסטרדם ועוד.

זמן מה לאחר הקמת הכולל, נענה רבי יצחק אלחנן ספקטור להצעה הראשונית, לעמוד בראשו. ואכן במשך שנים מספר היה לראש הכולל, ולחם רבות נגד ניסיונות שונים שרצו להביא לסגירתו.

מיד לאחר כניסתו של רבי יצחק אלחנן לתפקיד, כינס אספה בקובנה בה השתתפו רבנים שונים, כרבי אלכסנדר משה לפידות רבי ישראל סלנטר ועוד. באספה זו הוחלט על הקמת וועד פעולה לסיוע לכולל שנקרא 'כוללי תמיכת אברכים פרושים בקובנא', מטרתו הייתה הן להרחיב את מסגרת הכולל הקובנאי, והן להרחיבו למקומות נוספים. למען מטרה זו גייסו שדרי"ם שתפקידם היה לאסוף כספים לצורך כך. רבי ישראל מסלנט ורבי יצחק אלחנן פנו לציבור הרחב במכתב כי יתגייס למען מטרה זו. ואכן בעקבות אותה אספה גויסו סכומי כסף גדולים, והכולל בקבונא התרחב ל-60 אברכים. וכן הוקמו כוללים נוספים בוילנא ובמינסק ומקומות נוספים.

אחד השדרי"ם היותר יודעים של הכולל היה רבי אברהם שינקר, שמותוקף תפקידו נסע מספר פעמים לגרמניה, והשפיע על הברון רוטשילד לסייע בכספו לכולל. הוא אף שימש בפועל כמנהל הכולל, יחד עם רבי נתן צבי פינקל, מאחר שרבי יצחק אלחנן ספקטור היה עסוק בעניינים אחרים מתוקף תפקידו האחר כרבה של קובנה. שניהם עיצבו את דמותו של הכולל, וכתלמידיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר אף החדירו לתוכו את רוח המוסר.

לאחר שנה מהקמת הכולל, כינס רבי יצחק אלחנן אספה נוספת, בה הוחלט על הצורך למנות מנהל לכולל, שבאותה העת כבר היה בפריחה. הסכמת כל הנוכחים הייתה למנות לתפקיד זה את רבי יצחק בלאזר שהיה קודם לכן רבה של פטרבורג. לאחר מינויו השקיע רבות להרחיב ולפתח את הכולל, לאחר מסע של גיוס כספים ברוסיה וגרמניה עלה בידו להכפיל את מספר הלומדים בכולל מ-60 ל-120 אברכים.

סביב הכולל הוקמו בזה אחר זה מוסדות תורה נוספים, כשבראשם ישיבת כנסת ישראל.

בזמן התלקחות פולמוס המוסר, פרשו רבי איצלה בלאזר והסבא מסלבודקה מניהול הכולל, וניהולו הוטל בידיו של רבי צבי הירש רבינוביץ ומקורביו.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הכולל הקובנאי פסק מפעילותו. לאחר המלחמה כשחזרה הישיבה מקרמנצ'וג לקובנה, הקים רבי נתן צבי פינקל כולל חדש בשם 'בית ישראל' שמנה בהקמתו עשרים אברכים. ובאותה העת הקים רבי אברהם דוב כהנא שפירא את הכולל הקובנאי. זמן לא רב לאחר מכן, התאחדו שניהם לכולל אחד שפעל בסלבודקה עד לימי השואה ונקרא בשם 'כולל קובנא (קאוונא) מאוחד עם 'כולל בית ישראל'.

מטרת הכולל

כאמור מטרת הכולל הייתה להכשיר אברכים על מנת שישמשו כרבנם ומרי הוראה בקהילות שונות. כך ניתן אף ללמוד מהכיתוב המופיע על גבי חתימתו הרשמית של הכולל:

"ח'[ברת] מיסדי יסוד קיים מנדיבי עמינו על ידי גאוני הזמן להחזיק לומדי תורה ולנהלם על פלגי התורה והיראה להכשירם להיות מורי הוראה בישראל"

רבני הכולל

במשך שנות קיומו, רבנים שונים שימשו בתפקידים שונים בכולל:

כאמור מייסדו הראשון של הכולל היה הסבא רבי נתן צבי פינקל, בראשות הכולל התמנו רבנים שונים, תחילה נתמנה רבי יצחק אלחנן ספקטור.

שנה לאחר מכן נתמנה אף רבי יצחק בלאזר לראש הכולל. ועמד בראשו בין השנים תרכ"ב-תרל"ח.

רבי צבי הירש רבינוביץ כיהן כמנהל הכולל בין השנים תרל"ז-תר"מ (1877-1880).

רבי ישראל ניסן קרק כיהן כמנהל הכולל החל משנת תר"ע בערך, לאחר פטירת רבי צבי הירש רבינוביץ.

כמו כן העסיק הכולל אנשים שונים ששימשו בתור אוספי כספים שנקראו בתקופה זו שדרי"ם ביניהם:

• רבי אברהם שינקר
• רבי יוסף לייב גלזר

מתלמידי הכולל

• רבי אליעזר שולביץ שנתפרסם כראש ישיבת לומזה
• רבי יצחק מלצן מו"צ בקעלם
• רבי נפתלי הירץ הלוי לימים רבה של יפו,
• רבי נפתלי אמסטרדם
• רבי יוסף הלוי דינקלס
• רבי יחזקאל ברשטיין, הדברי יחזקאל
• רבי שלמה דוד כהנא
• רבי חיים פסחוביץ
• רבי ישעיה קרלינסקי - למד בכולל בהיותו רווק
• רבי חיים טשרנוביץ
• רבי אהרן שמואל תמרת

ספרים בהוצאת הכולל

בשנת תרפ"ב הוציא הכולל שלושה ספרים בשם 'כתבי בית ישראל':

• כתבי בית ישראל - חלק א, על מסכת שבת, ברלין - קיידאן ליטא תרפג, באתר היברובוקס
• כתבי בית ישראל - חלק ב, על מסכת שבת, ברלין - קיידאן ליטא תרפג, באתר היברובוקס
• כתבי בית ישראל - חלק ג, על מסכת עירובין, ברלין - קיידאן ליטא תרצא, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

ר' ישראל מסלנט וראשיתה של תנועת המוסר, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ב.

קישורים חיצוניים

• כולל הפרושים דקובנא: כולל האברכים הראשון בעולם באתר אידישע פוסט
• המלחמה על מבצר התורה: כולל הפרושים בקובנא מטרה ראשית לחיצי המשכילים באתר אידישע פוסט
• דסלר, ראובן דוב בן נחום זאב, שנות דור ודור תשסד, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28176556כולל קובנה