רבי ישראל חיים קפלן
 | |
| לידה |
~ 1895 לפני ה'תרנ"ה |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1970 ב' בשבט ה'תש"ל |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
רבי ישראל חיים קפלן (לפני ה'תרנ"ה, 1895 - ב' בשבט ה'תש"ל, 9 בינואר 1970) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי-אמריקאי. כיהן כראש ישיבת "תורת חסד" בבריסק וכראש ישיבה ומשגיח בישיבת בית מדרש עליון במונסי שבארצות הברית. חתנו של רבי ירוחם ליבוביץ ממיר.
ביוגרפיה
נולד בעיירה ברזניק לרחל ולרב בנימין קפלן, שהיה השוחט ובודק בפולונקה. למד בישיבת ראדין והיה לתלמידו של החפץ חיים. כשעזב "המשגיח", רבי ירוחם ליבוביץ, את ראדין ב-1910, עזב את הישיבה והצטרף אליו עם תלמידים נוספים במעברו לישיבת מיר, שם היה מתלמידיו של הרב אליהו ברוך קמאי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הגיעה הישיבה לפולטבה והרב ליבוביץ נאלץ להיעדר ממנה לזמן ממושך, באותה תקופה מילא את מקום הרב ליבוביץ בכמה מתפקידיו בהנהלת ישיבת מיר, ואף העביר בה שיעורים בעיקר בקרב צעירי הבחורים. בסביבות 1924 נישא לחסיה ליבוביץ בתו של רבי ירוחם, ושנה לאחר מכן נולד להם בנם הראשון.
לאחר פטירת רבי משה סוקולובסקי בראשית ינואר 1931 התמנה למלא את מקומו כראש ישיבת "תורת חסד" בבריסק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה העביר את הישיבה כמו ישיבות רבות אחרות לווילנה[1].
עם רבים מתלמידי ישיבת מיר נמלט ברכבת הטרנס-סיבירית לאורכה של ברית המועצות, לולדיווסטוק וממנה לקובה שביפן, באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני בקובנה, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה. מכריו ששהו בארצות הברית סידרו עבורו אשרת כניסה ובמהלך שנת 1941 הגיע לארצות הברית.
לאחר הגיעו לניו יורק כיהן כר"מ בישיבת תורה ודעת. עם הקמת ישיבת בית מדרש עליון בידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ, מינה את הרב קפלן והרב ראובן גרוזובסקי לעמוד בראשות הישיבה. בתקופת כהונתו, היה שוהה בישיבה כל השבוע, וחוזר לביתו שבוויליאמסבורג רק לשבת[2].
היה ידוע כאחד שהלך בדרך רבו החפץ חיים, אמרו עליו שלא הוציא לשון הרע מפיו כל ימיו[3], כמו כן הקפיד מאוד למעט בדברים בטלים, עסק הרבה בספר תומר דבורה, ואף נפטר תוך כדי לימוד תומר דבורה, כשהספר בידו[4].
בכ' בחשוון ה'תשי"ט, 3 בנובמבר 1958 נפטרה אשתו חסיה. הוא נפטר בב' בשבט ה'תש"ל, 9 בינואר 1970, והועלה לקבורה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
משפחתו
אביו הרב בנימין היה השוחט בפולונקה, וחבר הועד המקומי מטעם ועד הישיבות, נרצח בא' באייר ה'תש"ב[5]. אחיו: רבי אליעזר זאב קפלן - נישא לנכדתו של החפץ חיים, ושימש את החפץ חיים בסוף ימיו[6], שימש כמשגיח ישיבת ראדין, ונרצח בראדין על ידי הנאצים. אחותו מאשא ליבא נישאה לרבי יוסף קוסובר (ברקוביץ) מחבר ספר חלקת יוסף, נרצח בשואה. היא היתה היחידה ממשפחתו ששרדה יחד עם ביתה, שנישאה לרבי חיים יעקב גולדוויכט.
- ילדיו
- הרב צבי הירש קפלן (1925–2009) - ראש כולל הנצי"ב "שערי תורה" בתל אביב, נישא לשושנה בת הרב ישראל איסר שפירא. חתנם היה הרב משה גפן, מראשי ישיבת כנסת יצחק חדרה שנספה בתאונת רכבת בחדרה ב-2011
- שרה רחל - נישאה לרב בנימין ציילברגר, ראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית. אחד מחתניו היה רבי אברהם אוזבאנד ראש ישיבת ריווערדייל בארצות הברית.
- הרב נתן קפלן - מחבר סדרת הספרים "תורת נתן"[7] ו"נזר הקודש" על משנה תורה לרמב"ם[8]
- הרב יוסף קפלן (1930–2014) - ראש כולל "בית אשר" ומחבר הספר "תפארת ישראל" (ירושלים תשנ"ט)[9], נישא לשרה זלזניק בתו של הרב אברהם יעקב זלזניק
- לאה - נישאה לרב ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז'
- הרב נפתלי קפלן - נישא לחנה שיינדל קורניצר, בתו החורגת של שבתי פרנקל, עומד בראש מערכת הוצאת שבתי פרנקל
- הרב ירוחם קפלן - בנו הוא הרב הרב צבי קפלן (חתנו של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין). חתנו הוא הרב דוד פיינשטיין בנו של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין וראש ישיבת בית יהודה. חתן נוסף הוא הרב חיים שיף בנו של הרב יעקב שיף (חתנו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק).
קישורים חיצוניים
- ד. א., הגה"צ ר' ישראל חיים קאפלאן זצ"ל, בתוך: הפרדס, שנה מד חוברת ה, עמ' 39, באתר היברובוקס
- Rabbi hershel waksman, Rabbi Israel falm, Recollections and Reflections of a geniune baal musar of our times, the jewish observer, vol 37 no 1, טבת תשס"ד, ינואר 2004 (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
- ↑ הפרדס (ראה בקישוח"צ)
- ↑ הפרדס שם
- ↑ כאן
- ↑ “Polonka” Encyclopedia of Jewish Communities in Poland, Volume VIII., jewishgen
- ↑ בוידאו של הפץ חיים מגיע לישיבת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל ניתן לראות אותו לצד החפץ חיים
- ↑ נתן קפלן, תורת נתן - א, ירושלים תשכ"ד, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נזר הקודש: שיעורים על הרמב"ם, ירושלים תשל"ב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ יוסף קפלן, תפארת ישראל, ירושלים תשנ"ט, באתר אוצר החכמה.
