רבי ישראל ולץ
הרב ישראל ולץ (ועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט לאחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים. בעל שו"ת "דברי ישראל".
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרמ"ז לר' צבי ולץ. למד אצל הרב יוסף לייב סופר מפקש, בעל "ילקוט סופר" ואצל רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליה[1]. בשנת תרע"ג[2] החל לכהן כרבה של טיניע, שם עמד בראשות ישיבה שהקים, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בשנת תר"פ החל לכהן כדיין בפשט (אחד מחלקיה של עיר הבירה בודפשט), וגם בה עמד בראש ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי הרבנים בהונגריה, וקיימות חליפות מכתבי הלכה שלו עם אחרים מגדולי דורו בהונגריה[3]. למשך תקופה מסוימת הוא ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שרבי דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי, נפטר. בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטל[דרוש מקור]. לאחר ששרד את השואה, שימש כמה שנים כרבה של שארית הפליטה בבודפשט. לאחר מכן עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בז' בחשוון ה'תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
משפחתו
- חתנו הרב משה דב וולנר כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי" ועוד. בנו, הרב צבי יהודה ולנר כיהן כדיין בביה"ד בתל אביב.
- בנו, משה ולץ הוציא לאור את "מגילת מתתיהו" עם תרגום להונגרית (בודפשט תרצ"ו) ואת המניפסט "המאיר לארץ" בו קרא ליהדות האורתודוקסית בהונגריה לכונן יישוב בארץ ישראל במנותק מהתנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. נספה בשואה.
- חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפשט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה.
ספריו
- דברי ישראל- סדרת שו"ת בת שלושה כרכים, הכוללת למעלה מ-600 תשובות. חלק א, וחלק ג באתר היברובוקס
- חק ישראל (יצא גם במהדורה אחרת תחת השם חק לישראל, וכן במהדורה ב אידיש)- על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
- דברי ישראל- הערות והארות על ספר "ארחות חיים" לרב נחמן כהנא מספינקא.
- "קונטרס רחב בשאלות להלכה שנתעוררו במחנות המוות"- בכתב יד.
הערות שוליים
- ^ הרב חיים אפרים בליטי הוא מחבר הספרים "אשל חיים" ו"חמודי אפרים".
- ^ ראו: הרב מו"ה ישראל וועלץ, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת י, עמוד 385, מס' 118.
- ^ בהם הרב ישכר שלמה טייכטל אב"ד פישטיאן בעל שו"ת "משנה שכיר", הרב שמעון סופר מערלוי בעל שו"ת "התעוררות תשובה", רבו הרב עקיבא סופר אב"ד ברטיסלאבה בעל שו"ת "דעת סופר", הרב חיים אלעזר שפירא אב"ד ואדמו"ר במונקאץ' בעל שו"ת "מנחת אלעזר", רבו הרב יוסף לייב סופר מפאקש, רבי שמעון גרינפלד אב"ד סמיהאלי בעל שו"ת מהרש"ג, הרב ישעיה זילברשטיין מוויצן בעל "מעשי למלך", הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל שו"ת "חשב סופר", הרב יוסף צבי דושינסקי אב"ד גלנטה וחוסט בעל שו"ת מהרי"ץ, הרב מרדכי יהודה לייב וינקלר אב"ד מאד בעל שו"ת "לבושי מרדכי" ועוד; בעלותו ארצה, התכתב עם רבני ישראל, ובהם הרב עובדיה יוסף ועוד.
