רבי ישעיהו זילברשטיין

רבי ישעיהו זילברשטיין (ה'תרי"ח, 1858 - כ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930) היה רב הונגרי שכיהן כרב וראש ישיבה בקהילה האורתודוקסית בווייטצען (ואץ). מחבר הספר "מעשי למלך" על משנה תורה לרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בזנטה לרב דוד לייב זילברשטיין שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה או שנתיים עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה עץ חיים. לאחר מכן למד מפי רבי משה יהודה לייב זילברברג ורבי מאיר אוירבך. בגיל 11 בערך שב עם משפחתו להונגריה, שם למד בישיבותיהם של אביו, של רבי חיים סופר במונקאטש, של רבי אברהם יהודה שוורץ מברגסס ושל רבי חיים צבי מנהיימר מאונגוואר. קיבל מהרב מנהיימר היתר הוראה. בטרם נישא נבחר למלא מקום אביו ברבנות טרבש, אך סירב לשאת בתפקיד. נישא לבתו של הרב משה צבי שטרן מאלישטבה וסרדהלי, ועסק במסחר בואץ, תוך שהוא מסייע לאביו בהוראה בישיבה המקומית. לאחר פטירת אשתו נישא ללאה בתו של הרב משה סג"ל פולק רבה של בוניהד.

בשנת ה'תרנ"ו, 1896, התמנה כרבה של העיר ואץ (ווייטצען), והחזיק במשרתו זו עד פטירתו בכ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930. הוא המשיך את ישיבתו של אביו, ובישיבתו למדו מאות בחורים ורבים מבוגריה כיהנו במשרות רבניות ותורניות, אחד מתלמידיו המפורסמים הוא רבי אהרן ראטה.

בשבתו בוואץ' כיהן כראש הוועדה הרוחנית של כתב העת 'תל תלפיות' שהוציא תושב העיר הרב דוד צבי קצבורג. כתב העת היה מהחשובים שיצאו בהונגריה ושימש במה תורנית לפולמוסים חשובים ומכוננים בהיסטוריה היהודית בהונגריה, כדוגמת היחס לציונות, תוקפם של נישואים אזרחיים, גיור של בני זוג של מתבוללים ועוד. הוא הרבה לפרסם מאמרים ותגובות בכתב העת. תפקידו כראש הוועדה הרוחנית העניק לו כפי הנראה יכולת וטו על התכנים המתפרסמים, ובכך איפשר לו לעצב במידה רבה את גבולות השיח ההלכתי בהונגריה. לאחר שהרב קצבורג והרב שלמה זלמן ברודי כתבו ב'תל תלפיות' מספר מאמרים בשבח התנועה הציונית, הורה לרב צקבורג לחדול מכך, ומאז קיבל כתב העת גישה לעומתית לציונות. הרב זילברשטיין עצמו כתב ב'תל תלפיות' דברי נאצה כנגד התנועה הציונית.

לצד עבודתו הרבנית, היה פעיל בלשכה המרכזית האורתודכסית בבודפשט, אליה היה נוסע מדי שבוע לעיסוק בענייני ציבור. היה מהלוחמים נגד הציונות והמזרחי, ופרסם כרוזים כנגדם. מאידך, חתם על "קול קורא" לרכישת קרקעות בארץ ישראל וקניית אתרוגים מארץ ישראל.

משפחתו

• בנו דוד לייב זילברשטיין (ה'תרמ"ה-ה'תש"ד; 1885–1944), ממלא מקומו ברבנות ואץ ומחבר "יד דוד". נספה בשואה.
• בנו הרב אהרן זילברשטיין – רבן של קרצקי (קערעצקי) ובלד. נספה בשואה.
• חתנו היה הרב יוסף יונה צבי הורוביץ, אב"ד פרנקפורט דמיין ובסוף ימיו בארצות הברית.
• חתנו הרב אהרן דוד דייטש - אב"ד בלשדיארמט, בעל "תבואות הגורן". נספה בשואה.

ספריו

• מעשי למלך - שני חלקים על ספר עבודה במשנה תורה לרמב"ם.
• וכתורה הזאת
• תשובות וחידושי מעשי למלך מכתבי יד וליקוטים על חלק אורח חיים. יצא לאור בשנת ה'תשע"א על ידי ר' דוד יהודה זוסמן סופר.

לקריאה נוספת

• דוד צבי ניימן, הגאון שנשכח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 109-121.
• שמואל הכהן וינגרטן, הישיבות בהונגריה דברי ימיהן ובעיותיהן, ירושלים תשל"ז, עמ' 81
• אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 221–224
• שלמה שפיצר, מורשת רבני הונגריה, חדרה תשמ"ז, עמ' 54
• שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145–146

קישורים חיצוניים

• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישעיה זילברשטיין זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 49, באתר HebrewBooks

כתביו

• Adam S. Ferziger, Silberstein, Yesha‘yahu, אתר YIVO

• וכתורה הזאת, וואיטצען תר"ס, באתר היברובוקס
• מעשי למלך - חלק ראשון, וואיטצען תרע"ג, באתר היברובוקס
• מעשי למלך - חלק שני, אונגוואר תר"ץ, באתר היברובוקס
• ישעיה בן דוד יהודה ליב זילבערשטיין (1858-1930), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36407947ישעיהו זילברשטיין