ירחמיאל שכטר
| ירחמיאל שכטר (1935 לערך) | |
| ירחמיאל שכטר (1935 לערך) | |
| לידה |
11 באפריל 1900 הורודנקה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1989 (בגיל 89) ירושלים, ישראל |
| שם לידה | ירחמיאל הרמן |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
| מקום לימודים | לימודי ארכיטקטורה והנדסת בניין בבית הספר למהנדסים של האוניברסיטה הפוליטכנית של פראג. |
| תחום יצירה | טיפוגרפיה, קליגרפיה |
ירחמיאל שכטר (11 באפריל 1900 – 4 בנובמבר 1989) היה קליגרף וטיפוגרף, הקים את ה"מחלקה לכתב" בבצלאל החדש בירושלים ועמד בראש המוסד בין השנים 1955–1957. חינך והעמיד דורות רבים של מעצבים ישראליים ותרם רבות לראשית הקליגרפיה ולהתפתחות האות העברית בארץ.
קורות חיים
ירחמיאל שכטר, נולד בהורודנקה (גליציה), שבפולין ב-11 באפריל 1900. בנם של הנטה ומיכאל הרמן שנהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא התייתם בנעוריו ועם סיום המלחמה נשלח על ידי אחותו, צביה בקר, לעיר קרלסבד ללימודי קולג' בין השנים 1917–1920. שכטר המשיך ללימודי ארכיטקטורה והנדסת בניין בבית הספר למהנדסים של האוניברסיטה הפוליטכנית של פראג. אחר כך עבר לברלין והחל לעבוד עבור ממשלת גרמניה בהנדסת בניינים. שם גם הכיר את אשתו רות שרלוטה שכטר (לבית מיטלשטדת).
בגרמניה היה ידוע בקרב חוגי האומנים והיה פעיל ואקטיביסט ציוני. הוא לקח חלק פעיל בקונגרסים הציוניים ועיצב את התעודות הרשמיות של הקונגרסים בין השנים 1921–1931.
עם עליית הנאצים לשלטון הוא נעצר וגורש מזרחה וחזר לקרלסבד, אך מפני שהיה יליד פולין נחשב למהגר. באותה התקופה, בכדי להסוות את מוצאו היהודי, שינה את שם משפחתו מהרמן ל"שכטר" שנשמע גרמני יותר. בקושי רב, הצליח להשיג אישורי עליה ובשנת 1934 עלה לארץ ישראל המנדטורית. מאוחר יותר אשתו רות עלתה גם היא והצטרפה אליו וב־1936 נישאו ולאחר מכן והתגוררו בתל אביב. בהמשך עברו לירושלים שם גרו עד יום מותם.
עם עלייתו ארצה החל שכטר ללמד קליגרפיה ועיצוב כתב (טיפוגרפיה) בבצלאל החדש שנפתח בשנת 1935 תחת האמן יוסף בודקו.
בודקו, שהיה מקורב לאמנות הכתב (ואף המציא כתב שנקרא על שמו) ייחס חשיבות מרובה להוראת הכתב בבית ספרו. את הידע בטיפוגרפיה וקליגרפיה צבר שכטר עוד בהיותו באקדמיה בגרמניה, שם למד כתב באותיות לטיניות וכשהגיע לארץ ישראל עשה המרה לאותיות הכתב העברי. הוא התחיל במשרה קטנה שהלכה וגדלה עד שבשנת 1942 הקים את המחלקה לכתב שהתווספה לשתי המחלקות הראשיות שהיו עד אותה העת במוסד - המחלקה לגרפיקה שימושית והמחלקה למתכת.
במקביל עבד במשרה חלקית נוספת כארכיטקט במחלקה הטכנית של השומר הצעיר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבד עבור הצבא הבריטי כמתכנן קווים וגבולות הגנה נגד צבאו של הגנרל הגרמני ארווין רומל. כל השרטוטים שהכין נעשו עם עותק נוסף עבור ארגון ההגנה.
בנוסף, עזר בחישובים ותכנון פיצוץ גשרים הודות לידע שרכש בעת עבודתו בגרמניה.
אחרי מלחמת העצמאות הוא מונה למנהל בצלאל ביולי 1955 וכיהן בתפקידו עד שנת 1957. הוא המשיך ללמד עד שנת 1972.
המחלקה לכתב ב"בצלאל החדש"
שכטר לימד את כל סוגי הכתב במחלקה: הכתבים העבריים: ספרדי, אשכנזי, ירושלמי, עברי קדום, רש"י, כתבים לועזיים: מאנטיקה ועד החדישים (אותיות דפוס), תולדות הכתב בכלל והכתב העברי בפרט, יסודות ועקרונות של העיטור, האילומינציה והאילוסטרציה.[1]
בין הבולטים בבוגרי המחלקה שהתמחו בעיצוב כתב: נח אופיר, יעקב צים, גרד רוטשילד, זאב ליפמן, צבי נרקיס (אשר גם פיתח בהמשך את כתב נרקיס), אליהו פרייס ועלי גרוס. הללו קידמו בישראל את תודעת העיצוב של הכתב בעיצובי מגילות, תעודות, ניירות מכתבים, שלטים, מציבות ובעיקר - עטיפות לספרים.
הוצאת הספרים "מוסד ביאליק" הפכה בשנות הארבעים, החמישים והשישים למעוזם של שכטר ותלמידיו שהרבו לעצב במסגרתה עטיפות לספרים.
במסגרת הוראתו נוצרו שיתופי פעולה בין המחלקה לכתב, לבין המחלקה לגרפיקה שימושית בראשות ראובן (דויטש) דיין בה עוצבו האותיות בכרזות, וכן במחלקה למתכת בראשותם של לודוויג יהודה וולפרט ודוד היינץ גומבל. רבים מהתלמידים במחלקה עשו שימוש בטיפוגרפיה ושילבו אותיות ופסוקים מהתנ"ך בעבודותיהם והיו מגיעים אליו כדי להתייעץ ולהיעזר בניסיונו הרב.
בנוסף, שיעורי הכתב השפיעו גם על מחלקת האריגה בראשות יוליה קיינר בה נרקמו צורות האותיות על הבדים. במחלקת הכתב ביקש ירחמיאל שכטר לחבר את הזיקה בין עיצוב האות לבין המכשיר שבאמצעותו נכתבת האות. לאחר תקופת כתיבת האותיות ב"בצלאל" של ש"ץ בנוסח כתבי הקודש, "בצלאל החדש" תר אחר גישה "מדעית" ופונקציונלית יותר לשאלת עיצוב האות וחיפש את השילוב בין צורות כתב מסורתיות לצורות כתב מודרניות.
ב"בצלאל החדש", שולבו לימודי תולדות הכתב העברי עם ערכי העתיד ה"באוהאוסיים". על כך מעיד נח אופיר, מהבולטים שבבוגרי המחלקה: "למדנו גם פיתוח אותיות בצורה מודרנית. למדנו גם לחבר דברים חדשים. לצורך כתב בסיסי נלמדו – העבר (תולדות הכתב העברי), ההווה (כתב בודקו) והעתיד."[2]
ד"ר משה שפיצר כתב בכתב העת "הד הדפוס" ב-1955: "יוסף בודקו היה אולי הראשון אשר ניסח לעצמו ולימד את הרבים כתב עברי לפי קווים מודרניים מתוך שמירה על הצורות המסורתיות. בדרך דומה הולך ירחמיאל שכטר, אדריכל ומורה לכתב בבצלאל מזה שנים, שבדק וחקר את דרך כתיבתם של סוגי האותיות המסורתיות השונים, שולט שליטה יפה בכתיבת כולם, הוסיף נופך משל עצמו והשפיע השפעה מרובה על התפתחות צורותיה של האות בידי אומני הכתיבה הצעירים של ימינו".[3]
כקליגרף יוצא דופן ואמן מוכר, שכטר רכש לעצמו ידידים רבים ביניהם הנשיא יצחק בן צבי. שניהם היו בעלי עניין משותף באומנות יהודית, יודאיקה וכתב.
ירחמיאל שכטר נפטר ב-4 בנובמבר 1989.
לאחר מותו הקים תלמידו נח אופיר, בעת שהיה מנהל מחלקת הכתב במכללת אמונה ירושלים, תערוכה המציגה את עבודותיו הרבות. ארכיונו של שכטר מאוחסן במכללת אמונה ירושלים.
הוראה
1960-1935 ראש המחלקה לכתב, בצלאל החדש, ירושלים.
1957-1955 מנהל בצלאל החדש, ירושלים.
1972-1960 שיעורי כתב, בצלאל החדש, ירושלים.
היה חבר באגודת הציירים לגרפיקה שימושית.
מיצירותיו הנודעות
- עיצוב הכתב באנדרטת אוהל יזכור ביד ושם בירושלים.
- עיצוב הכתב על המצבה של רחל המשוררת.
- עיצוב הכתב על המצבה של ברל כצנלסון.
- עיצוב הכתב על המצבה של שמעון שוקן, אחיו של שלמה זלמן שוקן.
- עיצוב תעודת ד"ר של ש"י עגנון.
- יצירת כתב עבור חברת התעופה אל על שנועד לשימושה הבלעדי.
- אותיות בחזית מלון "טירת בת שבע" בירושלים.
- לוגו עיתון על המשמר.
- לוגו של הוצאת הספרים עם עובד.
- הצעה ללוגו עבור האוניברסיטה העברית.
גלריה
-
ירחמיאל שכטר, עיצוב עטיפה לספר "יאשיהו ותקופתו", 1952. -
ירחמיאל שכטר, עיצוב סמל לקונגרס הציוני, 1965. -
עיצוב כתב לחברת "אל על" -
עיצוב כתב, אוסף ירחמיאל שכטר, מכללת אמונה -
עיצוב כתב, אוסף ירחמיאל שכטר, מכללת אמונה -
ירחמיאל שכטר, חד גדיא מעגלי, 1935 -
ירחמיאל שכטר, חד גדיא, 1935 -
ירחמיאל שכטר, צלחת "הא לחמא עניא", עבודת המחלקה למתכת, בצלאל החדש
-
ירחמיאל שכטר, עיצוב כתב המשולב בחנוכייה, המלאכה למתכת, בצלאל החדש
-
ירחמיאל שכטר, עיצוב כתב המשולב בעבודת צורפות, המלאכה למתכת בבצלאל החדש -
ירחמיאל שכטר, ספר האחים (אפרים וצבי גובר) הוצאת מסדה, 1967, אוסף ירחמיאל שכטר, מכללת אמונה
-
ירחמיאל שכטר, עיצוב כתב על מצבת שמעון שוקן, אחיו של שלמה זלמן שוקן -
ירחמיאל שכטר, עיצוב כתב על מצבת רחל המשוררת, בית הקברות בכנרת -
ירחמיאל שכטר, עיצוב הכתב באוהל יזכור ביד ושם -
ירחמיאל שכטר, מתווה לסמל האוניברסיטה העברית, 1944
_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9B%D7%98%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg){kind=link}
לקריאה נוספת
- גדעון עפרת, בצלאל החדש 1935-1955, ירושלים: האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, 1987
- אגודת הציירים העברים לגרפיקה שימושית בארץ ישראל, גרפיקה שימושית בארץ ישראל, תל אביב: הלשכה לטיפוגרפיה ישראל, 1935
- נח אופיר, לילה אברין, קליגרפיה: כתב עברי נאה, רעננה: הוצאת אבן חושן, 2013.
קישורים חיצוניים
- נשיאים וראשי מחלקות לשעבר, באתר בצלאל אקדמיה לעיצוב ואומנות ירושלים
- ירחמיאל שכטר – המנהל הנשכח של "בצלאל החדש", עומר בינדר, 15.3.2020, באתר אלף, אלף, אלף
- גרפיקה שימושית בארץ ישראל, 1936, באתר הלשכה לטיפוגרפיה עברית
- ירחמיאל שכטר, באתר מרכז המידע לאומנות ישראלית
- עבודות קליגרפיה של תלמידי ירחמיאל שכטר ב"בצלאל החדש"
- גדעון עפרת, הרציונאל של "בצלאל החדש" 1965-1935
- עבודות ירחמיאל שכטר בארכיון בצלאל
הערות שוליים
- ^ גדעון עפרת, בצלאל החדש 1935–1955, ירושלים: האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, 1987, עמ' 104
- ^ גדעון עפרת, הרציונאל של "בצלאל החדש" 1965-1935, באתר המחסן של גדעון עפרת, 16.01.2011
- ^ גדעון עפרת, בצלאל החדש 1935–1955, ירושלים: האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, 1987, עמ' 105
38897299ירחמיאל שכטר