ירושלים (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ירושלים: או על כוח דתי והיהדות
Jerusalem, oder über religiöse Macht und Judentum
מידע כללי
מאת משה מנדלסון
שפת המקור גרמנית
הוצאה
תאריך הוצאה 1783
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת כרמל
תאריך 2022

ירושלים: או על כוח דתי והיהדותגרמנית: Jerusalem, oder über religiöse Macht und Judentum) הוא ספר מאת משה מנדלסון, העוסק באמנה חברתית ובתיאוריה פוליטית ובעיקר בשאלת ההפרדה בין דת למדינה.

רקע

הספר בהוצאה מחודשת

ב-1781 פרסם כריסטיאן וילהלם פון דוהם את חיבורו "על תיקונם האזרחי של היהודים" (Über die bürgerliche Verbesserung der Juden) שכתב לבקשת משה מנדלסון. דוהם המליץ שגם כאשר יקבלו היהודים שוויון זכויות לא תישלל ממנהיגי הקהילות האפשרות להחרים ולנדות את בני קהילתם לפי הצורך. מנדלסון שלא הסכים עם גישה זו התייחס לדברים בהקדמה לספר "לתשועת ישראל" של מנשה בן ישראל שתרגם לגרמנית ב-1782. בהקדמה קרא מנדלסון לרבנים לוותר מרצונם על סמכות הכפייה הדתית. בתגובה להקדמה זו פרסם הסופר אוגוסט קראנץ באנונימיות חוברת שתקפה את דברי מנדלסון.[1] מנדלסון, שחשב בטעות שהחוברת נכתבה על ידי ידידו האוסטרי יוסף פון זוננפלס, פנה לכתוב תגובה מפורטת לדברים, ובמשך כשמונה חודשים – משלהי קיץ 1782 ועד ראשית אביב 1783 כתב את ספרו "ירושלים".[2]

תוכן

ב"ירושלים", שנחשב לחשוב ביותר מפרי עטו, קרא משה מנדלסון לסובלנות דתית ולהכרה בזכויות היהודים. לשיטתו, אין זה מתפקידה של ההנהגה הדתית לכפות דעות והשקפות, אלא רק בתחום המצוות והמעשים. כנגד הטענות על החרמות שהוציאו הרבנים, קבע מנדלסון כי היהדות היא דת סובלנית יותר מן הנצרות, משום שאין היא מצווה על השקפות אלא רק על מצוות מעשיות; ושהיא מענישה רק על חטאים הפוגעים בקהילה, רק על מעשים ולא על דעות. ב"ירושלים" גם יצא מנדלסון במפורש כנגד ההתבוללות בנוצרים, או במונחי תקופתו "אחדות האמונות". הרעיון ליצור "דת טבעית" שתתאים לכל, דאיזם, היווה בעיניו כפיית אמונה בדרך אחרת, ועל כן נגד את הנאורות והסובלנות.

השפעה

בתקופתן של מנדלסון, כתביו והשקפותיו לא השפיעו בצורה ניכרת על הזירה הפנים-יהודית ולא עמדו במוקד הפעילות של תנועת ההשכלה. רוב כתביו, למעט הביאור, נכתבו בגרמנית ובוודאי שלא היו מוכרים למשכילים במזרח אירופה. "ירושלים" בניגוד למעמדו המאוחר אף לא הפך לספר היסוד של הנאורוּת היהודית וזכה לתרגום מלא ראשון לעברית רק במחצית השנייה של המאה ה-19 כשמונים שנה אחרי מותו של מנדלסון.

הוצאות לאור

"תולדות הרמבמ"ן" – הביוגרפיה של מנדלסון שחיבר יצחק אייכל ובתוכה קיצור של הספר "ירושלים", ברלין תקמ"ט-1788

בגרמנית

בעברית

באנגלית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Das Forschen nach Licht und Recht in einem Schreiben an Herrn Moses Mendelssohn auf Veranlassung seiner merkwürdigen Vorrede zu Manasseh Ben Israel (החיפוש אחר האור והצדק מכתב למר משה מנדלסון לרגל הקדמתו המוזרה למנשה בן ישראל) ברלין 1782. עותק דיגיטלי
  2. ^ זאב לוי, "היהודי הנסבל" שהיה לנביא הנאורות בגרמניה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38765625ירושלים (ספר)