רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)
 | |||||||||
| מצבות רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים והרבנית בסיגט | |||||||||
| לידה |
ה'תקס"ח דרוהוביץ' | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ו' באלול ה'תרמ"ג (בגיל 75 בערך) | ||||||||
| מקום קבורה | סיגט | ||||||||
| מקום מגורים | סטרופקוב, אוהלי, גורליצה, סיגט | ||||||||
| מקום פעילות | גליציה ואונטרלנד | ||||||||
| השתייכות | חסידות סיגט | ||||||||
| רבותיו | רבי משה טייטלבוים | ||||||||
| חיבוריו | ייטב לב, ייטב פנים, אבני צדק, רב טוב | ||||||||
| בת זוג | רחל אשכנזי | ||||||||
| אב | רבי אלעזר ניסן טייטלבוים | ||||||||
| אם | רויזה בלומה | ||||||||
| צאצאים |
רבי אברהם אהרן טייטלבוים רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים רבי משה יוסף טייטלבוים רבי אליהו בצלאל טייטלבוים הענדל טייטלבוים פעסיל הלברשטאם אלטע הורוויץ | ||||||||
| |||||||||
רבי יקותיאל יהודה[1] טייטלבוים (ה'תקס"ח, 1808 − ו' באלול ה'תרמ"ג, 1883) היה רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט. מכונה ה"ייטב לב" על שם ספרו.
תולדות חייו
נולד לרבי אלעזר ניסן טייטלבוים, אב"ד דרוהוביץ', בן רבי משה טייטלבוים מאוהלי, ה"ישמח משה". בגיל צעיר נשא לרחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי, אב"ד טולצ'בה. בשנת ה'תקצ"ג, נתקבל לאב"ד סטרופקוב שבהונגריה ונשא במשרה עד שנת ה'תר"א.[2]
לאחר פטירת סבו ה"ישמח משה" בכ"ח בתמוז בשנת ה'תר"א, סירב אביו להחליפו ורבי יקותיאל יהודה נקרא למלא את מקומו באוהלי. הסיעה החסידית שם מנתה רק כמה עשרות משפחות מתוך יותר מאלף; בכתב המינוי שלו חויב על ידי מתנגדיו להפסיק לחלק קמיעות, להתפלל רק בנוסח אשכנז בבית ובציבור, לא להאריך בדרשותיו ולא לקלל איש. הוא לא עמד בכך לטענתם, ולבסוף קצו בו הפרנסים וגירשוהו מקץ כמה שנים של מריבות. מחליפו היה רבי ירמיה לעוו, מתנגד קנאי שרדף בעזוז את חסידי העיר.[3]
אחרי שסולק קיבל את רבנות גורליצה. בשנת ה'תרט"ז נבחר כאב"ד דרוהוביץ' תחת אביו, לאחר משא ומתן של קרוב לשנתיים. בשנת ה'תרי"ח הוזמן לשאת הספד בלווייתו של אחד מפרנסי סיגט, שמואל זיינוויל כהנא (חתן רבי יהודה כהנא הלר, מחבר "קונטרס הספקות"), ודבריו הותירו רושם עז. הוא נקרא לרבנות העיר, והחל למלא את תפקידו בי"ח בתמוז באותה שנה. חסידים רבים נסעו אליו.[2]
בסיגט ייסד ישיבה על דרכי החסידות והעמיד מאות תלמידים בהונגריה חלק מהם נעשו במשך השנים רבנים בעיירות הונגריה.
בימי הקרע ביהדות הונגריה כשל בצירוף סיגט ללשכה האורתודוקסית החדשה בשל התנגדות בקהילה. היא נותרה במעמד סטטוס קוו, אף כי תושביה התנערו מכינוי זה, שהיה לגנאי בפי היראים.[4]
עוד קודם הוציא את ספרו של סבו, "ישמח משה" על התורה. בהיותו בסיגט סידר את תשובות סבו על שולחן ערוך, בכותר "השיב משה". בהרבה מקומות הוסיף את תשובותיו שלו, תחת החתימה 'ודו"ק הייט"ב'. בין תלמידיו היו רבי שלמה יהודה טבק, ורבי חיים אריה כהנא. התכתב עם רבי מנחם מנדל פנט מדעש. רבי אליהו הרשובסקי אב"ד דרוהוביץ' בעל "אזור אליהו", רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי אהרן הלברשטאם אב"ד צאנז, גיסו (אחי אשתו) רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב מחבר ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, רבי יוסף יואל דייטש אב"ד מונסטרישץ', רבי משה תאומים אב"ד הורודנקא מחבר ספר שו"ת דבר משה, רבי שרגא פייבל שרייאר אב"ד ברודשין מחבר ספר "גחלי הקדש", ורבי שמואל ארנפלד בעל "חתן סופר".[5]
נפטר בשבת, ו' באלול ה'תרמ"ג, לאחר שכיהן משך 25 שנה כרב בסיגט,[5] שם נבנה "אוהל" על קברו.
בית החיים נמצא כהיום תחת ניהולו של 'חברא קדישא דסאטמאר' תחת נכדו האדמו"ר הרב אהרן טייטלבוים. המחזיקים גם בבית הכנסת הישן ששופץ והורחב בשנת תשפ"ב.
הספדים עליו נדפסו בספר לקוטי חבר בן חיים,[6] בספר "אמרי שבח", דף ז', בשם אבי המחבר רבי מאיר יהודה ליב הכהן גלאז אב"ד רוהאטין, ובספר "איה סופר"[7] מאת הרב מרדכי רובינשטיין, מגיד מישרים בקרקוב.[5]
צאצאיו
- בנו בכורו רבי אברהם אהרן טייטלבוים כיהן כרבה של קולבסוב,
- רבי יחיאל טייטלבוים מילא את מקום אביו ברבנות קולבסוב, נרצח בשואה.
- בנו השני, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, מילא את מקומו כרבה של סיגט.
- בנו השלישי רבי אליהו בצלאל טייטלבוים, אב"ד טעטש חתן רבי פנחס יוסף דכנר-שפירא[8].
- רבי משה יוסף טייטלבוים, אב"ד איהל חתן רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב.
- בתו הענדל אשת רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלובה.
- בתו פעסיל אשת רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ בן רבי חיים מצאנז,
- בתו אלטע אשת רבי משה הורוביץ מרוזבדוב בן רבי אליעזר מדז'יקוב.[5]
- רבי אברהם חיים הורביץ מפלאנטאש.
ספריו
- ייטב פנים, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס
- שו"ת אבני צדק, לבוב תרמ"ה. מהדורה מחודשת עם תיקונים הערות ציונים ומפתחות, ניו יורק תש"פ.
- רב טוב, על התורה, לבוב תרמ"ט.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יקותיאל זלמן יהודה טיטלבום אב"ד סיגט (בעל „ייטב לב”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספריו
הערות שוליים
- ^ מכונה: זלמן לייב
- ^ 2.0 2.1 קונטרס ענף עץ אבות, ד. בית סיגט ואוהל, באתר היברובוקס
- ^ מיכאל ק' סילבר, ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה. עמ' 85.
- ^ יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר, תשנ"ה. עמ' 328.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 קונטרס ענף עץ אבות, באתר היברובוקס
- ^ לקוטי חבר בן חיים, חלק ששי, דף פח, באתר היברובוקס
- ^ איה סופר, בסוף הספר, באתר היברובוקס
- ^ ראו: הרב מו"ה אליהו בצלאל טייטעלבוים בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת א, אות רנא, עמוד 34