יצחק שטיינר
 | |
| יצחק שטיינר בתוכנית "מה הרעש" – כאן ארכיון | |
| לידה |
25 ביולי 1952 תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 6 במאי 2023 (בגיל 70) |
| מקום לימודים | האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין |
| עיסוק | פסנתרן, מנצח ומלחין |
| כלי נגינה | פסנתר |
יצחק שטיינר (25 ביולי 1952 – 6 במאי 2023) היה פסנתרן, מלחין ומנצח ישראלי, הידוע בעיקר בזכות סגנון נגינתו הייחודי ששילב מוזיקה קלאסית עם אימפרוביזציה.
קריירה
נולד בתל אביב, בן בכור לתמר ושמואל. שירת בצה"ל כמתכנת בממר"ם. בוגר האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין בהדרכתו של פרופ' ליאון שידלובסקי[1].
ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת הגדנ"ע[2][3], תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה[4] ועוד.
בשנת 1968 הופיע כפסנתרן בהיכל התרבות בתל אביב. בערב אמני עולם בשזירת פרחים ובחירי אמני ישראל בתחומים שונים[5].
בשנת 1974 ניגן בתוכניות "טנדו", בהנחיית ירון לונדון. בסוף אוגוסט אותה שנה ניצח על תזמורת הגדנ"ע בקונצרט החגיגי לסיום השנה, במוזיאון תל אביב[2]
בדצמבר 1980 ניצח באופרה הישראלית על "לה בוהם" מאת פוצ'יני[6].
בשנת 1982 הופיע בקדם אירוויזיון כמופע האומנותי של אותה שנה והלחין את המוזיקה לסרט "נועה בת 17".
בשנים 1982–1987 ניצח בתוכנית "אלגרו", בהנחיית יצחק שמעוני. בשנת 1987 שימש כיו"ר חבר השופטים בתחרות כישרונות צעירים במוזיקה קלאסית[7].
באוגוסט 1985 חזרה תזמורת הגדנ"ע להופיע תחת שרביטו של שטיינר, בזכות יוזמתו וארגונו, לאחר ש-17 שנים קודם לכן היה נגן בתזמורת עצמה ובשנות ה-70 אף זכה לנצח עליה. הוא בנה את התזמורת מחדש: הוא משך נגנים צעירים מתזמורות אחרות, בהן תזמורת בני הקיבוצים ותזמורת מתא"ן ומהמרכז למוזיקה ירושלים. בתזמורת המחודשת היו 77 נגנים בגילאי 12–18, בהם 19 נגניות[3].
בשנת 1988 ניצח על התזמורת הסימפונית חיפה בתוכנית "סיבמולדו", בהנחיית יצחק שמעוני[8].
בשנות ה-80 הופיע בפינה המוזיקלית "קצת מוזיקה" בתוכנית "זהו זה!"
בשנת 1990 ייסד את ה"סינפו-פופ", תזמורת סימפונית של 50 נגנים עולים מברית המועצות[9].
בשנת 1992 ניצח והיה היועץ המוזיקלי של "מה הרעש" בהשתתפות אורי גוטליב, יואב צפיר ואלי גורנשטיין[10].
בשנת 2000 העלה בבית האופרה של פראג את האופרה "דוריאן" המבוססת על סיפורו של אוסקר ויילד, "תמונתו של דוריאן גריי", בבימוי נתן דטנר ובהשתתפות ששי קשת[11] ורפי ויינשטוק.
במהלך השנים לימד באופן פרטי ובשיעורי מאסטרקלאס קומפוזיציה ואימפרוביזציה.
חייו האישיים
היה נשוי לפסנתרנית הישראלית אירית רוב, לאחר מכן נישא בשנית ולו ילדה מנישואים אלו.
יצחק שטיינר נפטר ב-6 במאי 2023, בעקבות דימום מוחי ספונטני.
קישורים חיצוניים
רות אלמוג, "יצחק שטיינר מת", אמר לי יוסי, "לפני כשבועיים", באתר הארץ, 21 ביוני 2023- Maestro Isaac Steiner - Soundcloud
- חנוך רון, גל חדש של מלחינים צעירים, דבר, 15 בספטמבר 1972
- פרס למבצעי יצירות ישראליות, על המשמר, 24 באוקטובר 1976
- יעקב העליון, קשיים במוזיאון, מסך ומסיכה, שביבים, מעריב, 1 בפברואר 1981
הערות שוליים
- ^ חנוך רון, גל חדש של מלחינים צעירים, דבר, 15 בספטמבר 1972
- ^ 2.0 2.1 ברוך דגון, תזמורת הגדנ"ע הופיעה בפני חיילי צה"ל, דבר, 1 בספטמבר 1974
- ^ 3.0 3.1 צפנת ירון-לוי, גאלה, תזמורת הגדנ"ע. בסיס צבאי אי שם, חדשות, 25 באוגוסט 1985
- ^ הצד הפתוח של הסורגים, מעריב, 23 באוגוסט 1987
- ^ אמני עולם בשזירת פרחים ובחיר אמני ישראל במוםפע חד פעמי, מעריב, 30 באוגוסט 1968
- ^ האופרה הישראלית - לה בוהם, מנצח יצחק שטיינר (בכורה), דבר, 19 בדצמבר 1980
- ^ תחרות לגילוי כשרונות צעירים, מעריב, 2 בדצמבר 1987
- ^ צחי שמעוני יוצא לצייד, מעריב, 12 בינואר 1988
- ^ חנה ידור, סינפו-פופ, מעריב, 2 בדצמבר 1990
- ^ מה הרעש | כאן ארכיון - תאגיד השידור הישראלי
- ^ New Opera Takes On Wilde's 'Dorian Gray' - MTV
38573369יצחק שטיינר