יצחק קופיו
לידה | ה'ת"מ |
---|---|
פעילות בולטת | איסוף ספרים קבליים נדירים |
ידוע בשל | זיוף ספרי קבלה |
מקצוע | העתקת והגהת ספרים |
חתימה |
יצחק קופיו (חתם:ריבמ"ק[1]) (ה'ת"מ - ?) היה אספן ספרים קבליים, שעבד לפרנסתו כמעתיק ומגיה ספרים. מיוחס לו זיופם של מספר כתבים קבליים.
ביוגרפיה
על קורות חייו של יצחק קופיו ידוע מעט, והמקור המרכזי לכך הוא מרישומים שכתב על ספרי קבלה שהיו בידו, בהם גולל את הרפתקאותיו. הוא נולד בשנת ה'ת"מ בסלוניקי למיכאל קופיו. ר' יצחק התפרנס בהעתקת והגהת חיבורים וכתבים קבליים שבאותו הזמן עדיין לא נדפסו. הוא היה נודד מבין ארצות שונות ומציע את שירותיו בתור מעתיק. תקופת נדודיו ארכה כעשר שנים, בין השנים ה'תע"ג - ה'תפ"ב, בהם ביקר באיטליה, מרוקו, טריפולי ואיזמיר. בחלק ממסעותיו התלווה אליו נער אותו כינה בשם "מרדכי יפה האשכנזי". מניע נוסף ומרכזי, שבגללו נדד ר' יצחק, היה במטרה להשיג כתבים עתיקים קבליים נדירים.
ידוע שבשנת ה'תע"ג הוא הוזמן על ידי חכמי אנקונה, במטרה להשוות בין מכתב ההרשאה שקיבל מחכמי סלוניקי, לבין שטר בחתימת ידם של אותם החכמים, שהוצג על ידי תושב סלוניקי מסוים[2]. שמו גם מופיע על פסק דין של רבני קאסטוריה משנת ה'ת"ק[3], שממנו ניתן להסיק שבסיום תקופת הנדודים שימש כדיין.
נקבר בהר הזיתים[4]. על מצבתו נכתב "מקום קבורת החכם השלם המקובל האלוקי יצחק קופייו"[5]. מצבתו נחשפה בשנת ה'תשע"ח (2018)[6].
זיוף חיבורים קבליים
יצחק ציין בכתביו, שבמהלך נדודיו פגש בחיבור "ארבע מאות שקל כסף" המיוחס לרבי חיים ויטאל[7]. למעשה הספר הודפס עשרות שנים לאחר מכן בשנת ה'תקס"ד בקרץ', על ידי מאיר, מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין, שלטענתו מצא את הכתב יד של הספר אצל שליחם של יהודי ירושלים לפולין, יצחק דוד בן רובי. הספר הופיע אז בשלוש גרסאות שונות, עם הסכמות שונות. מספר חוקרים הצביעו על החתימה המופיעה בספר כחתימתו של המחבר, כחתימה מזויפת[8].
החוקר משה הלל טען שאת הספר זייף יצחק קופיו, והצביע על מספר ליקויים בספר המעידים על זיופו. לטענתו המספר מושתת על הספר "אדם ישר" של רבי חיים ויטאל[9].
על סמך כך, ייחס החוקר משה הלל מספר חיבורים קבליים המוזכרים בספר "ארבע מאות שקל כסף", כחיבוריו של המחבר, לר' יצחק קופיו, שהם:"ספר אד"ק", "ספר הגבולים והעגולים", "ספר הדרושים החדשים", "ספר הדרושים הישנים", "ספר הנקודות", "ספר הקונטריס", "ספר ליקוטים חדשים", "מקור חיים", "נוף עץ חיים" ו"ספר שמחת עולם"[10]. בנוסף הוא ייחס לו את זיופם של מספר קטעים בספר "מערת שדה המכפלה" לרבי משה אבן צור[11].
יצחק גם זייף מספר תרשימים של אילני הספירות, שהוצגו כביכול בשם האר"י, אך למעשה מועתקים מתרשים שכתב רבי מאיר פופרש[12].
קישורים חיצוניים
- משה הלל, עובר לסופר, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ רבי יצחק בן מיכאל קופיו.
- ^ משפחת מוג'אג'ון באנקונה, קובץ ספונות, ספר י"ב, עמ' ר"ס - רס"א.
- ^ מופיע בשו"ת בארות המים לר' יצחק ן' שאנגי, אבן העזר, דף קע"ג, עמ' א - ב.
- ^ תמונת קברו באתר עיר דוד
- ^ כרטיס נפטר:המקובל האלקי ר’ יצחק קופייו באתר עיר דוד.
- ^ שברי המצבה של “החכם השלם המקובל האלוקי יצחק קופייו” באתר עיר דוד.
- ^ קולפון שלו המופיע בספר "קול רמה" שבהעתקתו.
- ^ גרשום שלום, כתביו האמיתיים של האר"י בקבלה, קרית ספר, גיליון י"ט, עמ' 188, מ' בניהו, תולדות האר"י, עמ' 99, הערה 1', ד' תמר, מחקרים בתולדות היהודים בארץ ישראל ובארצות המזרח, עמ' 82.
- ^ משה הלל, עובר לסופר, עמ' 17 - 39.
- ^ משה הלל, עובר לסופר, עמ' 63 - 69.
- ^ משה הלל, עובר לסופר, עמ' 10 - 17.
- ^ משה הלל, עובר לסופר, עמ' 39 - 48.