יצחק קדמון
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1910 ג' בתשרי ה'תרע"א שטוטגרט, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1978 (בגיל 67) כ"ב באדר ב' ה'תשל"ח כפר הרא"ה |
| תאריך עלייה | 1933 |
| פעילות בולטת | מנהל מחלקת הקליטה הפועל המזרחי/המפד"ל |
| ידוע בשל | שליחות עלומה להעלאת יהודי צפון אפריקה, יישוב חבל לכיש והקמת מושבי עובדים ומוסדות חינוך |
| בת זוג | שושנה (רוז) לבית בסרגליק |
| מספר צאצאים | 5 |
יצחק גדליה קדמון (קויפמן; 6 באוקטובר 1910 – 3 באפריל 1978) היה ממייסדי כפר הרא"ה ומזכירו הראשון ומי שהוגדר כ"מוכתר הכפר", מראשי איגוד המושבים של הפועל המזרחי במשך 40 שנה, וממקימי המושבים של הפועל המזרחי בחבל לכיש. קדמון כיהן כמנהל מחלקת הקליטה של הפועל המזרחי בשנים 1950 עד 1954 ושל המפד"ל בשנים 1970–1976. הוא היה איש מחלקת החינוך של האיגוד בשנים 1960–1967, וראש המרכז לתפוצות של משרד העלייה והקליטה בשנים 1967–1970.
תולדות חייו
קדמון נולד בג' תשרי ה'תרע"א, 6 באוקטובר 1910 למנחם-עמנואל והנדלה-הנכן קופמן בשטוטגרט, גרמניה.[1] הוא למד בבית הספר הריאלי בפרנקפורט על שם שמשון רפאל הירש. בשנים 1925–1928 למד בישיבה הגבוהה בטירנוי, סלובקיה. בשנים 1928–1933 למד קדמון לימודי מסחר, השתלם בבית מסחר לטקסטיל והחל בפעילות בתנועת הנוער הדתי "עזרא" ובברית החלוצים הדתיים. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלה ארצה.[2] ב-1934 הצטרף למייסדי כפר הרא"ה והיה למזכיר הראשון (מוכתר) ולחבר המושב עד פטירתו.[3] קדמון נשא בשבט ה'תרצ"ו (1936) את שושנה (רוז) לבית בסרגליק, ונולדו להם חמישה ילדים.[1]
התיישבות
קדמון גויס לעבודה במרכז החקלאי של הפועל המזרחי בתחילת שנות ה-40. הוא הוביל את הקמת מושב תקומה במסגרת עלית 11 הנקודות לנגב. עם הקמת חבל לכיש בראשות לובה אליאב, עבד קדמון לצדו מטעם איגוד המושבים של הפועל המזרחי בהקמת מושבים, יישובים כפריים ומרכז כפרי, מועצה אזורית שפיר ומועצה אזורית שדות נגב[4] של היום.[1] כך אמר עליו לובה אליאב: "ימינו המשותפים בחבל לכיש מהווים פרק היסטורי שלא יישכח... מדברי ימי ישראל".[1] באופן מיוחד היה קדמון מעורב בהקמת כפר מימון, שאליו כיוון תגבורת משמעותית של בני דור הבנים הראשון בכפר הרא"ה כולל בניו חגי ורפי.[1] בימים אלו ממשיכים את דרכו שלשה מנכדיו, שעדיין מתגוררים בכפר הרא"ה.
עלייה וקליטה
קדמון היה ראש מחלקת הקליטה של הפועל המזרחי בשנים 1950–1954, שנות העלייה ההמונית של עולים מאירופה ומארצות ערב. ב-1955 נשלח על ידי הברית העולמית של תורה ועבודה להיות שליח הפועל המזרחי בצפון אפריקה לצידו של חיים מויאל.[3] במסגרת זו היה מעורב בפרשת דמנאת,[5] ובמכתבים מצפון אפריקה עודד את חבריו לתנועה להיאבק על זכותם של אנשי דמנאת להגיע למושבים הדתיים של הפועל המזרחי.[1]
באמצע שנות ה-50 השתחררו מרוקו ותוניסיה משלטון הצרפתים, ובאלג'יריה החל מאבק דמים לשחרור מעול צרפת. בשנת 1957 נשלח קדמון על ידי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לצפון אפריקה במסווה של איש עסקים גרמני כדי לארגן עליית יהודים לארץ, ובאותו זמן שינה את שמו מקויפמן לקדמון, כפי שעשו רבים שהצטרפו לשורות 'המשרד'.[1][3] קדמון היה מעורב ביסוד מושב יד רמב"ם על ידי עולים מהמעמד הבינוני מאזור העיר פאס במרוקו וליווה את המתיישבים אחר כך במשך שנים.[6]
בשנים 1967–1970 היה קדמון ראש המרכז לתפוצות של משרד העלייה והקליטה, סייר מטעם המשרד באירופה וארגן קליטה של תלמידים דתיים וחרדים מחוץ לישראל במוסדות ובישיבות בארץ, כולל בישיבת ההסדר כרם דיבנה ובישיבת איתרי החרדית.[1]
עם תחילת גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-70, מונה קדמון לראש מחלקת העלייה של המפד"ל בשנים 1970–1976. הוא היה פעיל בקליטתם הפיזית והרוחנית של עולי גאורגיה ובוכרה, אשר שמרו על המסורת היהודית במהלך כל שנות השלטון הקומוניסטי.[7]
חינוך
פעילותו החינוכית של קדמון החלה בעיצוב מערכת החינוך בכפר הרא"ה, תוך שילוב ילדי משפחות דתיות ומסורתיות מהמושבים השכנים.[3] בהמשך פעל קדמון להקמת בתי ספר אזוריים בהתיישבות החדשה בחבל לכיש ודחף לאינטגרציה של יישובים שכנים, תוך התגברות על הגיוון העדתי והרקע ההתיישבותי השונה של המושבים והקיבוצים של התנועה. קדמון הטיף להקמת השירות הלאומי לבנות כדי שייתן מענה למחסור בגננות בהתיישבות החדשה.[1]
בשנים 1960–1967 היה קדמון איש מחלקת החינוך של איגוד המושבים של הפועל המזרחי. הוא פעל להקמת ישיבות ואולפנות בני עקיבא במושבי איגוד המושבים, כפר מימון, כפר פינס, צפריה ואבן שמואל.[1]
קדמון גייס תרומה גדולה של בישוף אזור אאוגסברג, גרמניה, יוזף שטימפלה, לפיתוח מרכז תיכון תורני מקצועי במרכז שפירא. קבלת תרומה זו הייתה שנויה במחלוקת בראשית היחסים המתחדשים עם "גרמניה אחרת", אך זכתה בתמיכתו הנמרצת של ראש המועצה האזורית שפיר משה מושקוביץ.[1]
קדמון עודד את הקמת הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה ב-1953 ולאחר הקמתה סייע לראש הישיבה הרב שלמה צוקרמן לשאת בעול המנהלה.[1]
כתיבה
קדמון ערך את ידיעון איגוד המושבים, מענית בשמו המאוחר, במקביל לנתן גרדי ולאחריו.[1] מפרי עטו של קדמון יצאה חוברת על המושב הדתי המפרטת הן את האידאולוגיה והן את המעשה במושב הדתי.[8][9] בנוסף, כתב קדמון חוברת הנצחה לנופלים מבני המושבים.[10][11]
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 שאול מייזלש, שלהבת גדולה לזכר דמותו של יצחק קדמון ז"ל איש ההתישבות הדתית, תל-אביב: מורשת, תשמ"ד, עמ' 19,33,90-91, 102-103,110-111,128-9, 130-131,149
- ^ יצחק רפאל, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ירושלים: מוסד הרב קוק, 1983, עמ' כרך חמישי עמ' 61
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 חגי הוברמן, אברהם נווה, ייחודו של כפר תולדותיו וקורותיו של כפר הרוא"ה, וועד כפר הרוא"ה, 2003, עמ' 66,182,276
- ^ הוקמה מועצת הנגב הצפוני, הצופה, 7 בפברואר 1951
- ^ אביתר, שלוש פרשיות בעליית יהודי דמנאת, 28 אפריל 2019
- ^ מתי לוי, ייסוד מושב יד רמב"ם-זכרונות על אבי דוד לוי, ממייסדי המושב, 18.3.2021
- ^ דברי הכנסת, פנייתו של ראש מחלקת העלייה של המפד"ל לראשי המועצות הדתיות בעניין קליטה ארגונית של עולים חדשים (עמ' 189), 30 אוקטובר 1972
- ^ יצחק קדמון, המושב הדתי עקרונותיו ומהותו, אגוד המושבים של הפועל המזרחי והמדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ בהסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ט
- ^ יצחק קדמון, תוכן העניינים של חוברת המושב הדתי, תשכ"ט
- ^ יצחק קדמון, עץ חיים חוברת הנצחה לזכרם של בני מושבי הפועל המזרחי שנפלו על הגנת המולדת בשרות פעיל בשנים תשכ"ט-תשל"ד., מזכירות איגוד המושבים של הפועל המזרחי.
- ^ יצחק קדמון, רשימת נופלים מתוך עץ חיים-חוברת הנצחה (עמ' 14-15)
31029755יצחק קדמון