יצחק צבי רקובסקי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח יחצני ולא מקובל.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח יחצני ולא מקובל. |
 | |
| לידה |
1933 ט"ו בחשוון תרצ"ד ירושלים, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
2016 (בגיל 83 בערך) כ' בניסן תשע"ו |
| עיסוק | חזן |
| סוגה | חזנות |
| סוג קול | טנור |
יצחק צבי רקובסקי (ט"ו בחשוון תרצ"ד-כ' בניסן תשע"ו, 2016-1933) היה חזן ישראלי, בעל מוניטין בינלאומי.
ביוגרפיה
יצחק רקובסקי נולד בשנת התרצ"ד (1933), לאביו הרב הגאון אברהם ברוך אבא זצ"ל, שכיהן כרב השכונות 'אבן ישראל', 'עזרת ישראל' והסביבה, אשר בירושלים[1], ולאִמו חיה-באשה. הוא גדל בשכונת כנסת ג' בירושלים, והיה שמיני מתוך תשעה ילדים. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת חברון. החל בקריירה החזנית שלו בגיל 17, כנער במקהלת "שירת ישראל", שייסד ר' שלמה זלמן ריבלין הידוע בכינויו "אבי החזנים". כבר אז התבלט בקול הטנור שלו ובכישרונו המוזיקלי, וסומן כחזן מבטיח.
משרתו הראשונה הייתה בשנת 1962, בבית הכנסת "גבורת ישראל" ברחוב בר-כוכבא בתל אביב. במשרתו השנייה, בבית הכנסת הגדול בחולון, כבר נודע שמו של החזן רקובסקי כחזן ייחודי, ורבים נהרו לבית הכנסת לשמוע את תפילותיו בשבתות ובחגים. החזן רקובסקי הושפע עמוקות בין היתר מסגנונו המיוחד של החזן משה קוסוביצקי, ואף ביצע רבות מיצירותיו בתפילות השונות. זכור במיוחד ביצועו של החזן רקובסקי ליצירה "ובדברי קדשך" של החזן קוסוביצקי, מתוך תפילת ה"קדושה" במוסף של שבת, שהוא התבקש לבצע פעמים רבות. בשנת 1972 התקבל למשרת החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בהר הכרמל בחיפה, שם שימש כחזן כשבע שנים. לאחר מכן עבר לכהן כחזן הראשי בבית הכנסת הגדול בהרצליה. במהלך השנים שלאחר מכן שימש רקובסקי כחזן ראשי במרבית מבתי הכנסת הגדולים בארץ, כדוגמת: בית הכנסת הגדול בבת ים, בית הכנסת הגדול בגבעתיים, בית הכנסת הגדול בנתניה, בית הכנסת הגדול בבני ברק, בית הכנסת תפארת צבי (הרמן הכהן) בתל אביב, בית הכנסת היכל מאיר (מאנה) בתל אביב, ובית הכנסת רמה בתל אביב. יש לציין כי מעבר למקהלת בניו שליוותה אותו לאורך השנים, החזן רקובסקי התפלל גם בליווי מקהלות החזנים הגדולות והידועות בארץ באותן השנים, כדוגמת: מקהלת "בן ברוך" בניצוחו של ניסן תורן ז"ל, מקהלת החזנים בניצוחם של שאול חכמי, אבי פרי ועוד.
שמו של החזן רקובסקי אף יצא מעבר לגבולות הארץ, והוא שימש כחזן בימים הנוראים בקהילות שונות: במונטריאול קנדה, בווינה אוסטריה, ביוהנסבורג דרום אפריקה ובלוס אנג'לס ארצות הברית.
לאורך השנים הופיע החזן יצחק רקובסקי בקונצרטים רבים בישראל ומחוצה לה, בטקסים רשמיים כדוגמת יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, ואף התראיין ושר בתוכניות רדיו רבות ובטלוויזיה הישראלית[2].
החזן יצחק רקובסקי אף הלחין יצירות חזנות רבות מתוך תפילות השבת והימים הנוראים, אותם ביצע בהופעותיו השונות, ואף הקליט אותם באופן מקצועי באולפן הקלטות בליווי מקהלת בניו והוציא אותם על גבי דיסק.
בתאריך י"ד אב התשע"ז, התקיים קונצרט הצדעה לזכרו של החזן יצחק רקובסקי, בניצוחם של ד"ר מרדכי סובול ובנו אופיר סובול, ובהשתתפות בניו, והחזנים שי אברמסון, שמואל ברזילי, צבי גרינהיים, צבי וייס, יעקב מוצן, יעקב רובין, שמחה רוטנברג וישראל רנד[3].
החזן יצחק רקובסקי היה נשוי ללאה-אפרת, ולהם נולדו 5 ילדים: אבי, נעם, אוריאל, גילה וישי.
ארבעת בניו שימשו עוד כילדים כמקהלה שליוותה אותו לאורך השנים בתפילותיו הרבות ובהופעותיו בישראל ומחוצה לה, ורבים נהגו להשוותם למשפחת מלבסקי הידועה.
קישורים חיצוניים
"היה עם פיפיות" - החזן יצחק צבי רקובסקי ז"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:45)- "ריבונו של עולם של יום כיפור קטן" - החזן יצחק צבי רקובסקי ז"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:16)
הערות שוליים
- ^ שבת הראי"ה פרשת נשא | ראיון עם הרה"ג ר' יעקב רקובסקי זצ"ל | בית המדרש, באתר ישיבה
- ^ הדלקת נרות חנוכה בבית הנשיא - החזן יצחק רקובסקי ז"ל, נבדק ב-2022-01-16
- ^ אורית דביר, חזנים מצדיעים לחזן יצחק רקובסקי, באתר מקומון רמת גן, 2017-08-10
