יצחק ארנסט נבנצל
 |
ד"ר יצחק ארנסט נֶבֶּנְצָל (או נבנצאל; 24 באוקטובר 1907 – 18 בדצמבר 1992) היה מבקר המדינה השני, מ-1961 עד 1981.
ביוגרפיה
נבנצל נולד ב-1907 בפרנקפורט שבגרמניה לביילה ועקיבא יהודה הלוי נבנצל. ב-1929 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת פרנקפורט והיה בה למרצה בתחום המשפט האזרחי. בשנת 1930 שימש גם כפרופסור למשפטים באוניברסיטאות ברלין ופרייבורג.
עלה לארץ ישראל עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. מ-1933 עד שנת 1946 שימש כיועץ המשפטי של בנק יפת. במלחמת השחרור שירת כקצין במטכ"ל.
ב-1957 החל לעמוד בראש המועצה המייעצת של בנק ישראל.
בדצמבר 1961 התמנה למבקר המדינה, ולאחר מכן, ב-1971, קיבל גם את תפקיד נציב תלונות הציבור. נבנצל כיהן בתפקיד מבקר המדינה עד דצמבר 1981. לאחר סיום תפקידו כמבקר המדינה מונה כנשיא מכון לב במקום מייסד המכון זאב לב, שפרש לגמלאות.
לאחר מלחמת ששת הימים עבר להתגורר בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים.
היה חבר "ועדת אגרנט", ועדת החקירה הממלכתית לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.
היה נשוי להלדה לבית הולנדר. ילדיו הם הרב אביגדור נבנצל, רב הרובע היהודי; פרופ' ישעיהו נבנצל, פיזיקאי; עו"ד פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה; ושולמית לוין, ציירת.
בשנת 1982, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[1].
נפטר בשנת תשנ"ג, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.
מפרסומיו
- 'ביורוקרטיה וזכויות הפרט בישראל', עיונים בביקורת המדינה כו (תשל"ז), 9–18.
- 'כל עץ נחמד למראה', בתוך: ספר היובל - ראובן הכט, ירושלים: קורן, 1979, עמ' 202–198.
- 'תרומת ביקורת המדינה בישראל להתפתחות הביקורת הממלכתית בעולם', עיונים בביקורת המדינה 39 (תשמ"ה), 24–38.
לקריאה נוספת
- יצחק אורן, 'עשרים שנות כהונה של ד"ר יצחק נבנצל', עיונים בביקורת המדינה 34 (תשמ"ב), 7–21.
- חיים הרצוג, שבח וייס, מרים בן-פורת, משה לנדוי, פליאה אלבק, בנימין גייסט, 'דברים לזכרו של ד"ר יצחק ארנסט נבנצל ז"ל', עיונים בביקורת המדינה 50 (1993), 46–54.
- יוסף בנזימן, 'האח ד"ר יצחק נבנצל ז"ל', ניב ירושלים: בטאון של לשכת ירושלים, בני ברית, 15–16 (1993), 8.
קישורים חיצוניים
- יצחק ארנסט נבנצל באתר מבקר המדינה
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק ארנסט נבנצל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1957
הערות שוליים
