יעקב רחביה
 | |
| יעקב רחביה, 1961 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1896 מקרוב, אוקראינה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1971 (בגיל 75) ישראל |
| תאריך עלייה | 1918 |
| תפקיד | מייסד ומנהל שירותי הטלפון של מדינת ישראל |
יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 – 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.
בתפקידיו השונים בתחום הטלפוניה היה פעיל מרכזי בביסוס רשת תקשורת מודרנית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינה הצעירה.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
נולד בעיירה מקרוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לראובן, סוחר ולחיה, עקרת בית. בפרעות שנערכו ביהודים בראשית המאה העשרים נרצח אביו, ובעקבות זאת היגר יעקב לארצות הברית בשנת 1911.
בארצות הברית התיישב בשיקגו, עיר מגוריו של דודו, השלים את לימודיו התיכוניים, והתפרנס מחלוקת עיתונים. הוא תכנן ללמוד את מקצוע הרוקחות, אך בעקבות מפגש בשנת 1916 עם שני פעילים ציוניים, דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, החליט להתגייס לגדודים העבריים בארץ ישראל תחת פיקודו של זאב ז'בוטינסקי, שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ובכיבוש הבריטי של ארץ ישראל.
התגייס ב-1918 ושירת בגדוד לצידו של בן-צבי. לבקשת דוד בן-גוריון שינה את שמו מרחבלסקי לרחביה[1].
הקמת מערכת הטלפוניה בארץ ישראל
עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרו רבים מחבריו לגדוד לארצות הברית, אך רחביה בחר, בעידודו של בן-צבי, להיאחז בארץ ישראל ולעסוק בחקלאות. לצורך כך הוא למד במשך שלושה חודשים בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'.
למרות כוונתו לעסוק בחקלאות, שוכנע על ידי משלחת של ההסתדרות הציונית להשתלב באדמיניסטרציה של הממשל הבריטי החדש. במטרה להתמקצע בתחום תשתיות התקשורת, ולסייע בעזרת הידע המקצועי שירכוש להתפתחות היישוב היהודי והמדינה המתוכננת, הצטרף בפברואר 1920 לפרויקט פיתוח רשת הטלפונים והטלגרף בארץ ישראל, במסגרת הצבא הבריטי. בשלב הראשון עסק בעיקר בעבודה פיזית קשה בשכר נמוך, אשר כללה מתיחת רשתות, כריית שוחות והצבת עמודים, והשתתף בייסוד קווי הטלפון ליריחו ולחברון[2].
יחד עם 15 העובדים הראשונים בתחום תשתיות התקשורת בארץ ישראל הקים רחביה ארגון עובדים בשם "ההסתדרות הבינלאומית של עובדי מסילות הברזל והטלגרף של א"י", ושימש כמזכיר הראשון שלו.
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 מונה למדריך הראשי בבית ספר 'בזק', מוסד חדש שהוקם על ידי הבריטים כדי להכשיר עובדים להקמת תשתיות תקשורת בארץ ישראל[2].
בשנת 1921 מונה למנהל מחלקת הטלפונים בתל אביב, ובתפקיד זה התקין בין השאר את הטלפון הראשון במשרדו של ראש העיר, מאיר דיזנגוף[3]. במהלך המרד הערבי הגדול היה אחראי על הטלפונים במחוז הדרום. במסגרת זו עסק בשמירה על קווי הטלפון ובתיקון הנזקים שגרמו להם כנופיות ערביות. משימה זו הייתה כרוכה בסיכון של ממש, ורחביה ספג איומים מחברי הכנופיות. באחד המקרים, בנובמבר 1938, נפצע מפגיעת כדור כשהותקף על ידי קבוצה של ערבים ביפו. על פעולותיו בשנים אלו קיבל מהנציב העליון את אות 'חבר הקיסרות הבריטית' מאת המלך ג'ורג' השישי[2]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוטל עליו לחבר את העיר באר שבע ומחוז הדרום לרשת הטלפונים של המרכז, משימה שעבורה גויסו מאות עובדים.
לאחר מלחמת העולם השנייה הועבר לירושלים ומונה לסגן מנהל שירותי הטלפון בארץ ישראל. בשנת 1945 מונה למנהל שירותי הטלפון בארץ ישראל מטעם המנדט הבריטי[1].
ב-1948 הוקמה מרכזת טלפונים עצמאית בתל אביב, שהייתה אמורה לנתק את העיר העברית מהתלות במרכזת שביפו הערבית. לאחר שהמהנדס האנגלי האחראי על מחוז תל אביב סירב להפעיל את המרכזת החדשה, ירד רחביה מירושלים והפעיל בעצמו את המרכזת[4].
מנהל שירותי הטלפון במדינת ישראל
עם קום המדינה בשנת 1948 מונה למנהל שירותי הטלפון הראשון בה, תפקיד אותו מילא עד פרישתו לגמלאות ב-1961. תחילה היו שירותי הטלפון תחת אחריות משרד התחבורה, ולאחר מכן הפך תחום הדואר למשרד הדואר, שכלל גם את שירותי הטלפון. לאורך כהונתו פיקח על התקנת 63,000 קווי טלפון חדשים, ועל פיתוח רשת הטלפונים של ישראל[4]. היה אחראי על הקמת מרכזיות טלפון בערים שונות, ובראשן המרכזייה הבין-עירונית בתל אביב.
לאחר פרישתו משירות המדינה שימש כחבר הוועדה לבחירת עובדים לשירות המדינה. בנוסף עסק בהעברת קורסים מקצועיים למשתלמים שהגיעו ממדינות אפריקה ללמוד את תחום הטלפוניה[2].
יעקב רחביה נפטר ב-28 באוקטובר 1971[5] והובא לקבורה בבית העלמין הדרום.[6]
חיים אישיים
ביוני 1922 נישא בתל אביב לפנינה אברמוביץ. לזוג נולדו שני בנים ובת.
גלריה
- תמונה מ 1918 , במדי צבא , עם גיוסו לגדודים העברים.jpg
במדי הצבא הבריטי, עם גיוסו לגדודים העבריים, 1918
- תמונה מ 1920 , יעקב במרכז עם חולצה לבנה ועניבה , ממונה על בית הספר להכשרת תלמידים לטלפון.jpg
עם תלמידיו בבית הספר להכשרת עובדי טלפון (רחביה במרכז בחולצה לבנה ועניבה), 1920
- תמונה מ 1921 , עובדי דואר והנדסה ביפו. יעקב בשורה שניה במרכז בחולצה לבנה ועניבה .jpg
עובדי דואר והנדסה ביפו (רחביה במרכז השורה השנייה, בחולצה לבנה ועניבה), 1921
- תמונה מ 1922 יעקב בודק את קו הטלפון במרכזיה ביפו.jpg
בודק קו טלפון במרכזיה ביפו, 1922
- תמונה מ 1939 קבלת אות חבר הקיסרות הבריטית מאת המלך גורג ה 6 . ניתנה על ידי הנציב העליון ווקופ.jpg
מקבל את אות חבר הקיסרות הבריטית, 1939
- המדליה שקיבל יעקב ב 1939 מהמלך גורג והעונקה על ידי הנציב העליון.jpg
אות חבר הקיסרות הבריטית שקיבל רחביה, 1939
- - הצהרת אמונים - בלשכת שר הדואר בנימין מינץ משנת 1960.jpg
בהצהרת אמונים בלשכת שר הדואר בנימין מינץ, 1961
- תמונה מ 1949, יעקב מנהל שירותי הטלפון עם הנציג התורכי , בעת פתיחת הקשר הטלפוני בין ישראל וטורקיה.jpg
כמנהל שירותי הטלפון עם נציג ממשלת טורקיה, בחנוכת הקשר הטלפוני בין המדינות, 1949
- קוח של יעקב רחביה בכתב ידו.pdf
קורות חיים של יעקב רחביה, אותם כתב עבור הגדודים העבריים
לקריאה נוספת
- גדעון רייכר, בן צבי אמר: "הטלפון אינו פחות חשוב מהחקלאות", ידיעות אחרונות, 14.06.1963
- לאורך כל הקו - כתבה על יעקב רחביה וייסוד מערך הטלפוניה בארץ ישראל, 'דואר - ירחון מבית דואר ישראל', נובמבר 1961
- גלי וייס, האבא של חברת בזק, ירחון 'מידע בזק', פברואר 1993
קישורים חיצוניים
- אורי קיסרי, יעקב רחביה – על כל הקוים, בכל השעות, הארץ, 6 בדצמבר 1961
- דוד תדהר (עורך), "יעקב רחביה (רחלבסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5141
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גלי וייס, האבא של חברת בזק, ירחון 'מידע בזק', פברואר 1993
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 גדעון רייכר, בן צבי אמר: "הטלפון אינו פחות חשוב מהחקלאות", ידיעות אחרונות, 14 ביוני 1963
- ^ דן זקס, ספר הטלפונים הראשון של ארץ־ישראל, על המשמר, 11 בינואר 1957
- ^ 4.0 4.1 אורי קיסרי, יעקב רחביה – על כל הקוים, בכל השעות, הארץ, 6 בדצמבר 1961
- ^ נפטר יעקב רחביה, מעריב, 29 באוקטובר 1971
- ^ יעקב רחביה באתר GRAVEZ
