רבי יעקב הורוביץ (מעליץ)
| לידה |
תקמ"ד רופשיץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ט בטבת תקצ"ט (בגיל 55 בערך) מעליץ | ||||
| מקום פעילות | רופשיץ, קולבסוב, מעליץ | ||||
| רבותיו | אביו רבי נפתלי צבי הורוביץ | ||||
| חיבוריו | זרע יעקב | ||||
| צאצאים |
רבי יהודה הורוביץ רבי אברהם אבא הורוביץ רבי חנינא הורוביץ מאולינוב | ||||
| |||||
רבי יעקב הורביץ (כונה: רבי יענקעלע מעליצער) (תקמ"ד (בערך)[1] - י"ט בטבת ה'תקצ"ט) היה מייסד חסידות מעליץ, והאדמו"ר הראשון שלה.
ביוגרפיה
נולד ברופשיץ לרבי נפתלי צבי מרופשיץ ולרבקה בת רבי צבי הירש גולדהמר מדוקלה. נקרא על שמו של אבי סבו רבי יעקב אב"ד לינסק. נישא לשפרינצא בתו של פישל מפינטשוב מחסידי החוזה מלובלין.
בשנת תקס"ג נבחר לשמש כגבאי צדקה של קופת רבי מאיר בעל הנס בעיר רופשיץ[2]. בשנת תקס"ד בהיותו בן עשרים התמנה לרב העיר קולבסוב, תפקיד אותו מילא שלושים שנה, שם כונה רבי יאנקעלע קאלבסוב'ער[3]. אנשי העיר מעליץ הסמוכה ניסו לגרום לרבי יעקב לכהן ברבנות אצלם, אך אנשי קולבסוב התנגדו וניסו למנוע זאת. בשנת תקצ"ד[4] הגיעו אנשי מעליץ באישון לילה לבית הרב והצליחו לשכנעו לבוא עימם ולכהן כרב בעירם. בעקבות מעברו לכהן כרב במעליץ כונה רבי יענקעלע מעליצער, ואנשי מעליץ כונו מאז בשם "מעליץ'ע גנבים"[5].
היה מפורסם במופתיו ועל שמם נקרא גם "בעל שם טוב קטן"[6].
בשנת תקצ"ז התפשטה מגפה בעיר מעליץ, בי"ט בטבת ניצב על יד המזוזה ואמר "אני הנני הרב פה ואחראי לשלום בני העיר, מבקש אני איפוא ממך רבון העולם שתעצר המגפה בעיר הזאת". באותו היום נדבק אף הוא במחלה ונפטר והמגפה נעצרה[7].
חיבוריו
השאיר אחריו בכתב ידו דברי תורה והדרכה, מחלקם הודפס הספר זרע יעקב[8] (על שם ספרו של אביו "זרע קודש").
היה ידוע גם כבעל מנגן וחיבר מספר ניגונים על מילות התפילה כמו: תפילת טל, יחדשהו, קל אדון, לכה דודי, עומדות היו רגלינו ועוד, ניגוניו התקבלו גם בחצרות חסידויות אחרות. החזן דוד ורדיגר הוציא לאור אלבום עם כמה מניגוניו.
מנהגיו
לרבי יעקב היו כמה הנהגות ייחודיות[9], לדוגמה בכל שבתות השנה היה נוהג ללבוש בגדים לבנים עם טלית כמו בימים נוראים ולאכול בהסיבה כמו בליל הסדר, בסוכתו עמדו כל ז' ימי החג ז' כיסאות לאושפיזין וכן הקפיד לא ללבוש שום בגד חדש לפני שטובלים אותו במקוה.
צאצאיו
שלושת בניו כיהנו באדמו"רות:
- רבי יהודה ממלא מקומו כאב"ד מעליץ, חתן רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממאגלניצא.
- רבי אברהם אבא בשנדישוב.
- רבי חנינא באולינוב, חתן דודו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב.
חתניו:
- רבי אלעזר הופשטיין האדמו"ר מקוז'ניץ.
- הרב משה יהושע העשיל צענווירטה אב"ד אלפין.
- רבי אברהם אביש פרנקל מוויליפולי.
- רבי נפתלי אונגר אב"ד דז'בנה בן רבי מרדכי דוד מדומברובה.
- (ספק) רבי יחיאל ווגשל מפריסטיק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק)[10].
הערות שוליים
- ^ בית היין, פרק א, שנות נעורים
- ^ ממלכת החכמה פ"ד הערה כ"ג בשם הפנקס של ראפשיץ
- ^ פנקס קאלבושאוו, ישראל מרדכי בידערמאן, 1971 עמוד 43
- ^ באלפסי, טרקליני החסידות, שושלת רופשיץ אות ג4, הודפס שנת תק"ע וזה לכאורה טעות שהעתיק מפנקס קאלבושאוו. ראה בית היין דף ה אות טז שהעתיק מכתב יד רבי יצחק ממעליץ שרבי יעקב היה רב במעליץ רק ג' שנים דהיינו מתקצ"ד עד צ"ז. ראה גם בתורת חכמים-שפתי צדיקים מרבי יהושע העשיל מרימנוב ושם מזכיר את רבי יעקב בתור אב"ד באלבסוב בקשר לברכת המתים על אחיו הרב מלינסק שנפטר בשנת תקצ"א
- ^ פנקס קאלבושאוו עמוד 43 ומשם לשאר ספרי כותבי תולדותיו
- ^ אלפסי, טרקליני החסידות, רופשיץ אות ג4
- ^ בית היין דף כ"ד
- ^ אלפסי, טרקליני החסידות, רופשיץ אות ג4
- ^ בית היין, כתר שם טוב, שריג א' פרק ב'
- ^ יש מבני המשפחה שמפקפקים בזה וסוברים שהי' חתן חתנו של רבי יעקב. גם לא מוזכר באלפסי, טרקליני החסידות
24309459יעקב הורוביץ (מעליץ)