אולנוב (פולין)
 | |
| בית הקברות היהודי באולנוב | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודקרפאטי |
| שטח | 8.08 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,494 (2006) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ulanow.iap.pl | |
אולנוב (בפולנית: Ulanów, בפי היהודים: אולינוב, ביידיש: אוליאנאוו) היא עיירה במחוז ניסקו בפולין, ובה כ-1,500 תושבים (2009).
בעיירה יש בית ספר תיכון ושתי כנסיות (אחת מהן נשרפה ב-2004 ונפתחה לאחר שיפוצים). אחת הכנסיות הייתה בית כנסת לפני השואה, אך עקב רצח יהודי העיירה בתקופת השואה על ידי הגרמנים, שונה ייעודו של בית הכנסת והוא הפך לכנסייה קתולית. קהילת העיר משתייכת לדיוקסיית לובלין.
בכל שנה בחודש יוני מתקיים בעיירה פסטיבל קיץ ובו טקסים בהם יש דגש על תלבושות מקומיות, שירים וצמחייה, בעיקר פרחים ועצי אורן. במסגרת הפסטיבל מתקיים שיט רפסודות מסורתיות על נהר הסן.
תולדות העיר
העיירה נוסדה בשנת 1616 על ידי סטניסלב אולין אולינסקייגו (Ulińskiego) במפגש הנהרות סן וטנב (אנ'). במאה ה-17 פעלו במקום סנדלרים וחייטים, והעיירה הייתה מרכז לבתי מלאכה ומספנות.
במאה ה-17 סבלה העיירה מפלישות הטטרים, הקוזקים והשוודים. בסוף המאה ה-18, עם חלוקת פולין, נכללה אולנוב בשטח רוסיה. במלחמת העולם הראשונה נהרסה העיר, ורבים מתושביה היגרו לארצות הברית.
יהודי אולנוב
קיומו של בית כנסת בעיירה נזכר כבר בשנת 1672, ונראה שהיהודים היו בין מייסדי העיירה, אך נטבחו בגזרות ת"ח ות"ט. בתחילת המאה ה-18 כיהן כרב הקהילה רבי אליהו ב"ר ברוך, בעל "ברכת אליהו", אשר עסק בקבלה[1], ולאחריו, כיהן כרב הקהילה רבי יצחק ב"ר יוסף משה חריף (אייזנברג), בעל "פני יצחק". בשנת 1765 נמנו בעיירה קרוב ל-400 יהודים. יהודי העיירה התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה, המזון והעץ. במהלך המאה ה-19 נעשתה העיירה למרכז חסידי, ובין היתר, ישב בה האדמו"ר דב בער בן צבי בנו של הבעש"ט.
בשנת 1905 נערך פוגרום ביהודי העיירה, לאחר שהופצה שמועה לפיה יהודים פגעו בצלב שעמד בצד הדרך. במהלך מלחמת העולם הראשונה פגעו הרוסים ביהודי העיירה בעת נסיגתם ממנה בשנת 1915, תוך הצתת בתיהם וביזת רכוש. בנובמבר 1918 חזרו ונשנו הפרעות ביהודים, ורבים מהם הוכו ונשדדו. לאחר המלחמה, עזבו את העיירה רבים מיהודיה, ולנותרים סייע ארגון הג'וינט.
בעיירה פעלו סניפים של ההסתדרות הציונית ושל תנועת הנוער "עקיבא". רבני העיר האחרונים היו רבי חנינא הורביץ (תרל"ב, 1872 - תרמ"ב, 1882), בנו רבי חיים יעקב (תרמ"ב, 1882 - תרע"ה, 1915), ובנו רבי מרדכי דוד, שנרצח בשואה (תרע"ה, 1915 - תש"ב, 1942). רבנים אלו כיהנו אף באדמו"רות משושלת מעליץ.
בשואה
לפני השואה חיו באולנוב כ-900 יהודים מתוך כ-2,000 תושבים. בתחילת מלחמת העולם השנייה הגיעו לעיירה פליטים יהודים ממערב פולין שנמלטו מפני הצבא הגרמני, ובני הקהילה המקומית התגייסו לעזרתם. ביום 10 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את אולנוב והחלו להתעלל באוכלוסייה היהודית, אך נסוגו, והצבא האדום כבש את העיירה למשך כחודש. בתקופה זו ברחו יהודים רבים מזרחה.
באוקטובר 1939 שבו הגרמנים להחזיק בעיירה, תפסו את דירות היהודים שנמלטו לשטחי ברית המועצות, והחרימו את הרכוש שבהן. כמו כן, התעללו הגרמנים בפומבי ביהודים חרדים, תוך גזיזת זקנים ו[פיאות]]. בשלהי 1939 הובאו לעיירה יהודים שגורשו מעיירות וכפרים בסביבתה. בשנת 1940 הוקם בעיירה יודנרט, בראשות משה רייך, אשר עליו הוטל לספק יהודים לעבודות כפייה.
בסוף ינואר 1940 נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית בעיירה להתרכז בכיכר השוק, ולאחר התעללות קשה נלקחו הגברים לעבודות כפייה בשיפוץ גשר שנהרס במהלך המלחמה, שבמהלכן נרצחו מספר מהעובדים היהודים.
בינואר 1942 הוקם בעיירה גטו, בו רוכזו כ-1,400 יהודים. באוקטובר 1942, בחג שמחת תורה, גורשו רוב יושבי הגטו לזקליקוב, ומשם גורשו ככל הנראה ביוני 1943 למחנה ההשמדה טרבלינקה. כמה עשרות יהודים ניסו להסתתר ביערות ובכפרי הסביבה, אך רובם המכריע נתפס, והוצא להורג.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אולנוב- אולנוב (Ulanów), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אולנוב במרכז מורשת יהדות פולין
- "אולנוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- "אולנוב (פולין)", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראו: הרב מו"ה (שלמה) אליהו בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 21, אות קנג
31248474אולנוב (פולין)